גניבת זרע- מזונות, משמורת וחובת האבהות

לפני זמן מה פנה אלי בחור צעיר וסיפר, כי למרות שבזמן שניהל מערכת יחסים עם חברתו שניהם לא התכוונו כלל להביא ילדים לעולם. ואולם עכשיו משניסה להיפרד ממנה זו הטיחה בפניו כי היא בהריון ממנו ואין בכוונתה לסיים את הריונה. האם הסתמכות על הבטחותיה של האישה כי היא "בימים הבטוחים", או שהיא נוטלת גלולות, או משתמשת בכל אמצעי מניעה אחר וכי לא יהיו ילדים יש איזושהי השפעה על חובותיו המשפטיות של הגבר? ובכן…

המושג "גניבת זרע" הינו מושג חברתי יותר מאשר משפטי ומתייחס לתחושה של הגבר כי האישה נכנסה להריון בניגוד להסכמתו.

ככל הנוגע למצב המשפטי במדינת ישראל, גבר אשר מקיים יחסי מין עם אישה אמור להיות מודע לכך כי הוא מסתכן בכל תוצאה אשר יכולה להתפתח ממעשיו. הרי אין חולקין כי כניסה להריון הינה התוצאה הכי טבעית של קיום יחסי מין, ולכן על הגבר היה לקחת בחשבון אפשרות טבעית זו, (הדבר נקבע בביהמ"ש העליון ולא שונה עד כה).

חשוב מאוד לדעת, כי גבר המקיים יחסי אישות עם אישה אחראי באופן מוחלט לכל תוצאה טבעית הנובעת מיחסים אלו. נקבע זה מכבר בביהמ"ש, כי אין חשיבות כלל וכלל לנסיבות בהן הרתה האישה- גם אם האישה הבטיחה ונשבעה כי הינה מוגנת ולא יתכן כי תכנס להריון, ובכך למעשה רימתה את הגבר ואף אם נכנסה להריון במכוון מכל סיבה שהיא. הגבר ישא במזונות לילדו הקטין בכל מקרה ושום טיעון מהאמורים לעיל לא יוכל לעזור לו.

בין אם הגבר מעוניין כי הילד ייוולד ובין אם לאו אין לכך כל חשיבות, ולכן הוא אינו יכול להכריח את האישה להפסיק את ההיריון. כפי שנאמר לעיל, כל הבטחה שנתנה האישה לכך שהיא לא תכנס להיריון לא תהווה הגנה מפני תביעה לאבהות ומזונות מצד האישה לגבי הקטין.

בעיקרון, ככל שהדבר נוגע לתביעות אבהות ומזונות בנוגע לקטין טענות שהאישה שיקרה, רימתה, הפילה בפח וכו' אינן רלוונטיות. אולם, אישה אשר בידיעה שלמה ו/או בכוונה תחילה הרתה תוך כדי שהיא נותנת לגבר להאמין כי היא אינה יכולה להרות, וזאת מכל סיבה שהיא, נותנת אפשרות לאותו גבר לתבוע אותה בעילה נזיקית וחוזית.

ברם, למרות האמור לעיל יש קושי ממשי להוכיח תביעה כגון דא. כמעט בלתי אפשרי להוכיח כי הגבר התעקש כי האישה תשתמש באמצעי מניעה ו/או כי היא הבטיחה לו כי הינה משתמשת ולמרות השימוש הנ"ל נכנסה להריון. כך שבתביעות אלו זאת המילה שלו כנגד המילה שלה, (היות ובד"כ אין זוג אוזניים שלישי לשיחות בנוגע לאמצעי מניעה בין בני הזוג).

חשוב להבין שגם אם תתקבל תביעתו של הגבר ברובד הנזיקי והחוזי כאמור, אין לכך כל השפעה ככל שהדבר נוגע לחובותיו של הגבר כלפי הקטין בענייני אבהות ומזונות. התנהגות האישה, נבזית ככל שתהיה, אינה גורעת מחובותיו של הגבר כלפי הקטין.

לעניין בדיקת אבהות נקבע זה מכבר, כי זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו גוברת על זכות הגבר שלא לדעת. בישראל לא ניתן לחייב את הגבר לעבור בדיקת דם כנגד רצונו אבל ניתן להכריח את הגבר לעבור בדיקת רוק (אשר כשלעצמה הינה בדיקה פולשנית פחות, ולכן אין בה בכדי לפגוע יתר על המידה בגופו של אדם). ואולם, סביר להניח כי אם הגבר לא מוכן לעבור את בדיקת הדם מרצונו ללא כל סיבה משכנעת, ביהמ"ש יסיק מכך כי כנראה ישנה סיבה לסירובו ויכיר בגבר כאביו של הקטין והנ"ל יחויב במזונות בכל מקרה. משכך אין כל תועלת בסירוב שכזה.

עורכת דין תמר טסלר
צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *