מיני קורס: איך לעזור לעצמכם ולילדכם להיות בטוחים יותר בעצמכם | חלק ב

חלק ב: מאגר רגשי

בשבוע שעבר עסקנו ב"הסתכלות". אלה מכם שביצעו את שיעורי הבית ביסודיות, בטח שמו לב, שרוב הקונפליקטים ומצבי מתח בתוך המשפחה מתרחשים כאשר אנו בעצמנו עייפים, ממהרים, עסוקים וכו'. או שאנחנו עמוסים, מילולית, ידיינו מלאות ואיננו יכולים להעמיס עלינו עוד דבר. או שאנחנו מרוקנים- ללא כוחות. במקרה הראשון, בהעמסת יתר על עצמנו, אנחנו מרוקנים את המאגר הרגשי שלנו, במקרה השני- הוא ריק. איך מתבטא מצב רגשי זה? תחילה אנחנו חרדים, רוצים להספיק הכל (על כך במאמר הבא), ואז מרגישים עייפות עצומה, מצב רוח רע, תסכול, רגשי נחיתות…ברגעים כאלה תשומת הלב שלנו לילדים, ובכלל, פוחתת.

חשוב מאוד להיות מודע למצבים אלה כבר מהשלבים הראשונים. על מנת לתת דבר מה לילדים שלנו, תחילה עלינו להחזיק בזה בעצמנו. בטח שמתם לב שהאמירה "הילד צריך להבין אותי" ועוד כלפי ילדים קטנים, לא עובדת כלל. באמירה זו נשמעת ציפיה כי הילד ימלא את המאגר הריק שלכם. אך הטבע הפוך. זאת האחריות ההורית שלנו למלא את המאגר הרגשי של ילדינו. אם הילד שלכם "מבין אתכם"- אל תשתמשו בכך לרעה.

דבר ראשון, זה למלא את המאגר הרגשי שלכם. איך? דוגמא: אבא אחד לפני חזרתו הביתה קפץ לחצי שעה לבריכה. הדבר עזר לו לחזור לעצמו והילדים פגשו אותו בבית שמח ומלא כוחות למשחקים איתם ולעזור לאשתו. אמא אחרת מצאה ספסל נעים בפארק שליד הבית והתעכבה שם כדי לנשום אויר. הספיקו לה 10-15 דקות כדי להחזיר לעצמה רוממות רוח.

משימה שבועית שלכם: אנא ערכו רשימה של כל הדברים שמרימים לכם את מצב הרוח. אל תשכחו שבהוראות שימוש של מסיכת חמצן במטוס ובערכת מגן הישראלית כתוב: "במקרה שימוש, ראשית לבשו על עצמכם ורק אז על ילדיכם…".

לסיום ברצוני לספר לכם סיפור חסידי שמח.

חיה לה משפחה יהודית עניה, מרובת ילדים אך בעלת ממון מועט. אמא מסכנה עבדה מאוד קשה, בישלה, כיבסה, צעקה על הילדים והתלוננה ללא הפסקה על חייה.
לבסוף, לאחר שכוחותיה לא עמדו לה עוד, פנתה לרבי, לשאול עצה איך להיות אמא טובה יותר.
יצאה ממנו שקועה עמוק במחשבות, ומאז כאילו החליפו אותה.
לא, ממון לא נוסף והילדים לא הפכו להיות ממושמעים יותר, אך כעת האם הפסיקה לצעוק ועל פניה היה חיוך חמים.
פעם בשבוע היא הלכה לשוק, ועם חזרתה לכל הערב היתה נסגרת בחדרה.
יום אחד הילדים לא יכלו עוד לעמוד בסקרנותם, הפרו את בקשתה ונכנסו לחדרה לראות במה היא עוסקת.
היא ישבה ליד שולחנה, שתתה תה עם עוגה מתוקה.
אמא, מה את עושה? ומה איתנו? דרשו לדעת הילדים.
שקט ילדים! ענתה האם, אני עושה לכם אמא שמחה.

מנחת הורים, גילה פטרוב
◄ צרו קשר לקבלת ייעוץ והדרכת הורים

אנחנו ממליצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *