הערכת מסוכנות ונוכחות הורה בכיתה

נושא זכויות בחינוך הפך בשנים האחרונות לרלוונטי מתמיד. עם כניסתו של חוק זכויות התלמיד, התנהגויות קשות יותר ויותר הן של תלמידים אך כך גם של הצוות החינוכי והנהלת מוסדות חינוך. הורים רבים פונים בשאלות הנוגעות להתנהלות הצוות הניהולי והחינוכי כלפי ילדיהם, התנהלות שלעיתים מותירה אותי פעורת פה, התנהלות כה פוגענית ובלתי תקינה, שלעיתים נראה לי שהיא הגורם המרכזי לנשירה הולכת וגדלה ממוסדות החינוך ואף התנהלות קשה של התלמידים עצמם, בניסיונם לשמור על כבודם למול פגיעה מתמשכת בהם מצד צוות ביה"ס.

כאן ברצוני להתייחס בקצרה לשני נושאים, מתוך רבים אחרים, שחזרו שוב ושוב בערים שונות בארץ, אצל הורים לילדים החל מגיל הגן ועד תיכון.

נושא ראשון, הינו חיוב הורים להישאר יחד עם ילדיהם בזמן הלימודים בביה"ס בגין הפרעות התנהגות של ילדיהם, גם אם מדובר בבתי ספר לחינוך מיוחד שמיועדים בדיוק לילדים עם הפרעות התנהגות וליקויים שונים. ההורים נאלצים להתפטר מעבודה ולשבת כל יום כל היום עם ילדיהם בכיתה. אחרת לא מכניסים את הילדים לכיתה ומשעים אותם שבוע אחר שבוע עד שההורה "נשבר" ונענה לדרישת הצוות.  

נושא נוסף הוא הערכת מסוכנות, (הערכת מסוכנות זו בדיקה שנועדה לבדוק האם האדם מסוכן לעצמו או לציבור בד"כ לאחר שהאדם מעורב באלימות קשה \ עבירות מין וכו'). הורים רבים מתבקשים לעשות הערכת מסוכנות לילדים בגיל הגן וכיתות א', ב' כי הילדים הכו או ירקו על ילדים אחרים, (אמנם התנהגות לא יפה, אך בהחלט לא יוצאת דופן). בתי ספר לא אפשרו לילדים לחזור לביה"ס ללא הערכת מסוכנות מפסיכיאטר (לא היה לילדים עבר פסיכיאטרי) ולמעשה הילדים הושעו לימים ארוכים מביה"ס.

התשובה לשתי הסיטואציות הנ"ל נמצאת בחוזר מנכ"ל עה\ 8 (ב) אפריל 2015 "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" המסדיר את כללי ההתנהגות הרצויים במוסדות החינוך, החל מהגן וכלה בתיכון, כולל חינוך רגיל, שילוב (כיתת חינוך מיוחד בביה"ס רגיל) וחינוך מיוחד. כן החוזר מסדיר את טווח התגובות של הצוות המנהל והצוות החינוכי במוסדות החינוך כאמור להפרות משמעת, התנהגות נוגדת את הכללים ותקנון ביה"ס, התנהגות אלימה, שימוש בסמים ואלכוהול, שימוש בנשק, התנהגות עבריינית הן בתוך כתלי ביה"ס והן מחוצה לו.

בהתאם לחוזר המנכ"ל במידה ויש הפרות משמעת ו/או התנהגות שאינה תואמת לכללים ותקנון ביה"ס על ביה"ס לפתור עניין זה בתוך ביה"ס, תוך שימוש בכלים חינוכיים שונים, לרבות תכנית אישית, מתן מטלה חינוכית ו/או לימודית, שיחה עם התלמיד, שיחה עם הוריו וכו'. בטווח הפעולות האפשריות שעל ביה"ס ליישם אין שום אפשרות לבקש או אף לדרוש מן ההורים להשאר עם התלמיד בזמן לימודיו בכיתה (או מחוצה לה).

על כן, דרישה להשאר עם התלמיד בזמן לימודיו אינה חוקית, אינה תואמת את האמור בחוזר המנכ"ל, החל על הצוות הניהולי והחינוכי במוסדות החינוך, ואף גורמת לנזק של ממש להורים, האמונים על פרנסת ילדיהם, תוך פגיעה ממשית בכלכלת המשפחה ואף יכולה לגרום למצוקה כלכלית אשר תדרדר את המשפחה מתחת לקו העוני, דבר אשר בוודאי מנוגד ל"טובת הילד", מושג העל אשר לפיו נכתבים כל החוקים והנהלים בישראל, ואמורות להתקבל כל ההחלטות, בנוגע לקטינים ומשפחותיהם.

נושא של הערכת מסוכנות ראוי שיחולק לשני תתי נושאים.
האם הצוות החינוכי רשאי לדרוש הערכת מסוכנות?
האם הצוות החינוכי רשאי להשעות תלמיד עד לקבלת הערכת מסוכנות?

התשובה לשאלה הראשונה היא כן, לא ותלוי. אכן בהתאם לחוזר המנכ"ל רשאי הצוות החינוכי להפנות (לבקש כי ההורים יפנו) לבעל מקצוע בתחום הרפואי ו/או הפסיכיאטרי אך רק כאשר ההתנהגות היא חריגה בחומרתה. יודגש, כי הפניה כזו תיעשה אך ורק לאחר שהצוות החינוכי מיצה את כל האפשריות החינוכיות, כולל הכנת תכנית אישית, ביצוע פעולות מנע וכו'. הערכה של בעל מקצוע אינה הערכת מסוכנת במשמעותה המשפטי, משהערכת מסוכנות זו חוות דעת מקצועית הנעשית לאדם אשר התנהגותו מסכנת את חייו, בריאותו, חייו או בריאותו של אדם אחר. לכן, בעוד שביה"ס יכול להפנות לבעל מקצוע בגין התנהגות חריגה הוא אינו יכול דרוש לקבל את חוות הדעת, משאין לו זכות מוקנית לכך בחוק\ נוהל. כמו כן, למען הסר ספק, ביה"ס אינו יכול להפנות לבעל מקצוע מסוים, ההפניה היא הפניה כללית, אשר משמעותה היא הערכה וטיפול בהתנהגות החריגה אצל בעל מקצוע מתאים, לשיקול דעת ההורים.

כמו כן, חשוב להדגיש, כי בחוזר מנכ"ל כאמור הפניה לפסיכיאטר ו/או נוירולוג אפשרית בגיל הגן בלבד. בנהלים הקובעים טווח תגובות להתנהגויות הנוגדות את כללי ביה"ס, התנהגויות אלימות ואף עברייניות בגיל ביה"ס, כולל בתי ספר לחינוך רגיל, שילוב וחינוך מיוחד – אין כל אזכור להפניה לבעל מקצוע בתחום הרפואי ו/או הפסיכיאטרי, (כולל הפניה לקבלת טיפול תרופתי).  

התשובה לשאלה השניה היא לא. בהתאם לחוזר המנכ"ל, השעיה בגן אפשרית במקרים חריגים בלבד, וגם אז עד ל-3 ימים בשנה בלבד. בגיל ביה"ס, החל מיסודי, כאמור לעיל, אין ביה"ס יכול להפנות את ההורים כלל לאבחון וטיפול ע"י בעל מקצוע מתחום הרפואי ו/או הפסיכיאטרי ולכן בוודאי שאינו יכול להשעות עד לקבלת חוות הדעת המקצועית, משאין לו זכות כזו כלל.

כמו כן, במשפט אחד על השעיה, בחוזר כאמור יש חלוקה להשעיה תוך בית ספרית והשעיה חוץ בית ספרית, כאשר השעיה חוץ בית ספרית אפשרית במקרים נדירים וחריגים בלבד, מקרי אלימות קשים במיוחד וכד'. כל היתר, כולל הפרות משמעת מחייבות את ביה"ס לטיפול חינוכי ולכל היותר השעיה בתוך ביה"ס לשיעור או מספר שיעורים, ובלבד שהתלמיד מפוקח בזמן ההשעיה. זמן ההשעיה גם הוא אינו לשווא, בזמן זה על ביה"ס לתת לתלמיד לבצע משימה לימודית- חינוכית, ולמלא את זמן ההשעיה בתוכן מועיל ומקדם עבור התלמיד.  

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי