זכויות הסבים לקשר עם נכדיהם

מתקבלות במשרדי פניות מסבים אשר אינם מורשים, מצד ילדיהם, להתראות עם נכדיהם, מכל מיני סיבות. לפעמים הילדים ניתקו קשר בפתאומיות ולפעמים הקשר רופף מזה הרבה שנים. אך עם לידתם של הנכדים הסבים רוצים לחדש את הקשר, לחזק אותו ולקבל את האפשרות להתראות, לדאוג ולקיים קשר קציף עם נכדיהם. רצון זה יוצר סכסוך חדש בין ההורים המבוגרים לילדיהם, כאשר באמצע הסכסוך נמצאים הנכדים הקטנים. ברצוני להביא כאן הסבר קצר אודות הזכויות של הסבים לקיום קשר עם נכדיהם.

מחד, הזכות של הורים לדאוג ולהחליט בכל הקשור לילדיהם נתונה להם בהתאם לסעיפים 14 ו- 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. זכות זו היא טבעית וישירה, ואינה דורשת פניה לבית המשפט כדי לקבלה. סעיפים אלה מקנים להורים את הזכות להחליט בכל הקשור לילדיהם, כולל, אך לא רק, בקשר שינהלו הילדים עם הסבים.

מאידך, בהתאם לסעיפים 28א' ו-28ב' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הזכות של הסבים לקשר עם נכדיהם אינה זכות טבעית וישירה וכדי לקבלה עליהם לפנות בבקשה לבית המשפט. בית המשפט יבחן את הבקשה בשני מקרים, אחד זה המוות של אחד ההורים, אז הוריו של ההורה הנפטר יכולים לפנות לביהמ"ש בבקשה לקיום קשר עם הנכדים. המקרה השני זה כאשר טובת הקטין מחייבת קשר בינו לבין הסבים. כידוע, המושג טובת הקטין יכול להכיל בתוכו עולם ומלואו, ולהתפרש שונה ע"י כל שופט, זה מאין הגדרת סל שמאפשרת לבתי משפט לעשות כפי שהם רואים לנכון בכל מקרה לגופו, ללא אחידות כלשהי.

סעיף נוסף שמאפשר לסבים גישה לבתי המשפט הוא 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כאשר טובת הקטין מחייבת ביצוע פעולות כלשהן לשמירת ענייניו של הקטין, ובכלל זה לחדש או לקיים קשר עם הסבים. כמו כן, סעיף 3(ד) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה מאשר לקטין להגיש תביעה באמצעות "ידיד" (כאשר הקטין חלק מהתביעה כאמור) בכל עניין שבו עלולה זכותו של הקטין להיפגע פגיעה של ממש. בנוסף לכל אלה, סעיף 75 לחוק בתי המשפט מאשר לבית המשפט לדון בכל עניין ולתת כל סעד שיראה לו לנכון, ובכלל זה לדון בעניין שבין הסבים לנכדיהם.

האופן שבו אפשר לממש את הזכות המוקנית בחוק לסבים זה לפנות כאמור בתקנה 258כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תקנה המתבססת על סעיף 68 לחוק הכשרות, כאמור לעיל, ומורה לסבים לפנות בבקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריהם של הנכדים, בעניין קביעת דרכי קשר בין הסבים לנכדיהם כדי להבטיח את טובתם של הנכדים. בקשה זו מובילה את הצדדים ליחידת הסיוע העובדת עם בית המשפט, בה עובדים סוציאליים ינסו לגשר בין הצדדים ולהביא את הצדדים להסכמות. אם פגישות אלה לא יצליחו, רשאים הסבים להגיש תביעה לבית המשפט לקביעת דרכי קשר עם הנכדים, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

יש לא מעט פסקי דין שקבעו, בניגוד לדעת ההורים, כי יש לקיים את הקשר בין הנכדים לסביהם כאשר הדבר היה, בעיניו של ביהמ"ש, לטובת הנכדים. יש גם פסקי דין שדחו את בקשת הסבים ואפשרו להורים להחליט באשר לקשר בין הסבים לנכדיהם. בהיעדר פסיקה אחידה בנושא קשה לצפות את תוצאותיו של המאבק לחידוש או קיום קשר בין הנכדים לסבים, וכל מקרה צריך להיבדק בהתאם לעובדות הייחודיות שלו.

כאשר הסבים פונים לקבלת ייעוץ משפטי בנושא רגיש זה, לעיתים קרובות נשמעות טענות באשר ליכולות ההוריות של הורי הנכדים, בניהם או בנותיהם של הסבים עצמם. הסבים במאבק להשיב לעצמם את הזכות לקיום הקשר עם נכדיהם הופכים להיות אטומים לתוצאות האפשריות של מאבק זה ושל טענת טענותיהם בפומבי, בפני גורמים מקצועיים שונים. סבים שהמרחב האינטרנטי אינו נגיש להם לא קוראים על הסכנות שבפניה לרשויות, הם לא מודעים לנזק העצום שיכול להיגרם למשפחתם.

חשוב לי להבהיר כאן שבמידה והסבים פונים לרשויות הרווחה בטענה כי בנם או בתם לא מאפשרים קשר בינם לבין נכדיהם, הם יתבקשו לספר כמה שיותר על ילדיהם, ובזמן כעס ותסכול סיפורים אלה יקבלו גוון שחור במיוחד, ולרוב יכללו טענות באשר למסוגלות ההורית של ילדיהם וטיפול לקוי בנכדיהם. טענות אלה יזכו לאוזן קשבת ואף בעתיד יתכן ויהוו בסיס לתביעת נזקקות (תביעה השוללת מההורים את הזכות להיות הורים ומעבירה את הילדים לאחריות שירותי הסעד, המדינה). אף פרט שנאמר לעובד סוציאלי (הדבר לא כולל את יחידת הסיוע שהזכרתי לעיל) לא נשאר חסוי וכל חלקיק מידע שנמסר לשרותי הרווחה לאחר מכן עלול לעבור לבית המשפט ולהיות חלק מתביעה של הרשויות נגד ההורים.

פניה של הסבים לשרותי הסעד לא תעזור לסבים לקיים קשר עם הנכדים, היות ושרותי הסעד אינם עוסקים בנושא זה כלל, אך פניה כזו עלולה להרוס את התא המשפחתי, להוביל להוצאת הנכדים מהבית והרחקתם מכל בני המשפחה, כולל הסבים. כך שבפניה זו הסבים במו ידיהם יהרסו כל אפשרות לקיום קשר עם נכדיהם.

דרך המלך היא להידבר עם הילדים, לנסות להגיע איתם להסכמות, מחוץ לכותלי בית המשפט, אפילו בעזרת מגשר מקצועי. במידה והדבר אינו מצליח אז לפנות כאמור לעיל לבית המשפט בבקשה ליישוב סכסוך. חשוב להבין שפניה לביהמ"ש עלולה להוביל, באמצעות מינוי של ביהמ"ש עובדת סוציאלית למתן תסקיר (חוות דעת) בתיק, לכניסתם של עובדים סוציאליים למשפחה, ואז המסופר למעלה עלול להתרחש. יש לעשות כל מאמץ כדי לפתור סכסוכים משפחתיים מחוץ לכותלי בתי המשפט.

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי