מקורבן לעבריין- התנהלות מערכות החינוך והרווחה מול ילדים נפגעים

כפי שאפשר לשים לב, למי שמתבונן, אני כותבת על נושאים ייחודיים שבדרך כלל, אם לא לומר אף פעם, לא ניתן לפגוש אצל עורכי דין אחרים. וזאת מסיבה אחת פשוטה- אני כותבת אך ורק כשמשהו מאוד מציק לי, עד כדי כך שאני חייבת לכתוב עליו. לעיתים מגיע אלי תיק שמעצבן אותי במיוחד או שבמהלך השנים אני רואה רצף של מקרים שמהם אני יכולה להסיק כי קיימת התנהלות מסוימת – וברגע שמבינים את ההתנהלות, ניתן להבין מה לעשות כדי למנוע אותה או לפחות להתגונן מפניה.

ברצוני להציג בפניכם את התיאוריה שלי, שנוצרה עם השנים אך התחדדה והתבהרה סופית עם טיפול במקרה שהגיע לידי בשבוע האחרון, ובו ילדה בת 9 (כיתה ב') שזה עתה עלתה לישראל נפלה קורבן להתעללות מצד תלמידים אחרים והתעלמות מצד הצוות החינוכי, עד שהיא ואימה התלוננו בפני צוות ההנהלה בביה"ס ומחוצה לו, שאז ההתעלמות הפכה לעוינות והילדה שלפני רגע היתה קורבן לאלימות מצד תלמידים, הפכה בעצמה לעבריינית (בפי מנהלת ביה"ס) שמתעללת בילדים אחרים, לא ממושמעת, בעלת בעיות התנהגות וכו'.

ההתנהלות "ההגנתית" של מערכת החינוך והפיכת ילד מקורבן לעבריין, כדי לכסות את האחוריים, הינה התנהלות שפגשתי אינספור פעמים, בבתי ספר שונים, בכל הארץ. התנהלות זו מטרתה אחת- להגן על צוות ביה"ס ועל מוניטין של ביה"ס, גם אם על חשבונו של הילד.

אך להפיכת ילד קורבן לעבריין יש גם תועלת נוספת, והיא היעדר טיפול בעבריין האמיתי- שמשמעותו היעדר הסתבכות עם משפחה באמת בעייתית וקשה, הסתבכות שעלולה לעלות ביוקר לצוות ביה"ס, (הן מהפן התעסוקתי ולפעמים אפילו מהפן האישי).

וכך הורגים שני ציפורים בבת אחת- גם מצהירים כי ביה"ס לא התרשל בטיפול בילד שחווה אלימות וגם לא נדרשים "ללכלך את הידיים" עם משפחה בעייתית. נהפוך הוא ממשיכים להתעלל במשפחה החלשה שמולה קל יותר להתנהל.

לא רק מערכת החינוך נוקטת בשיטת "מקורבן לעבריין" אלא גם מערכת הרווחה. כאשר ילד מוצא מביתו, בד"כ נטען בעניינו כי הוא חלש, מסכן וקורבן להיעדר מסוגלות הורית מצד האחראים עליו, או במקרים חריגים קורבן להתעללות של ממש. בעת הוצאתו של הילד מביתו, למערכת הרווחה כלל לא משנה אם אותו הילד אכן בעל בעיות התנהגות ולהוריו אין אפשרות לנהוג בו אלא בסמכותיות, אשר יכולה להתפרש ע"י הסביבה, שלא בקיאה בפרטי פרטים, כאלימות. כל עוד נבחנת המערכת המשפחתית, התנהגות ההורים נבדקת ללא כל קשר לאישיותו של הילד. כאשר ילד זה מועבר למוסד ו/או משפחת אומנה וקמות טענות, בד"כ מצד הילד והוריו, על כך שהילד זוכה, במקומו החדש, ליחס משפיל, מבזה או חלילה חווה אלימות ממשית- מערכת הרווחה ממהרת להדוף טענות אלה בהצגתה את הילד, שרק לפני רגע היה קורבן, כעבריין בלתי ממושמע, בעל בעיות התנהגות קשות ובלתי נשלט בעליל- כך שהאחראים החדשים עליו לא יכולים לנהוג כלפיו אחרת, כביכול. גם אם התנהגותם זהה לגמרי להתנהגות הוריו, התנהגות שהיתה העילה להוצאתו מהבית. לפיכך, כאשר נבחנת מערכת ההשמה החוץ ביתית, נבדק אך ורק הילד, והעובדים האחראים עליו מוצאים מהמשוואה. כך שהילד ברגע המעבר מביתו להשמה חוץ ביתית הופך למעשה מקורבן לעבריין.

* מקרה שהגיע לטיפולי כאשר הילדה נפגעה במוסד הציג התנהלות זו במלוא תפארתה. ילדה אוטיסטית הוצאה מידי אימה בתואנה כי אימה לא מצליחה להשתלט עליה ולפעמים צריכה לנקוט באלימות, (מחזיקה את הילדה בחוזקה) כאשר הילדה משתוללת. נאמר לביהמ"ש כי יש בהתנהלות זו משום אלימות כלפי הילדה ויש להגן על הילדה מפני אימה. הילדה הועברה למוסד המתמחה בילדים על רצף האוטיזם, אך גם שם נקטו כלפי הילדה בהולדינג, (החזקה), כאשר זו השתוללה, עד להופעת סימנים כחולים על גופה של הילדה. כאשר נערך בירור עם שירותי הרווחה למקור הסימנים וסיבת הופעתם, נמסר שהילדה בלתי נשלטת ואין לצוות המוסד כל יכולת להרגיעה אלא ע"י החזקתה בכוח, כוח שגורם לסימנים כחולים. לצערי הרב, שרותי הרווחה לא קלטו כלל את האבסורד שבדבר.

להלן מספר המלצות שיוכלו לעזור בהתנהלותכם מול ביה"ס ו/או מחלקת הרווחה – כך שאתם וילדיכם תפסיקו להיות קורבנות ותהפכו ללוחמים שאיתם אף אחד לא רוצה להתעסק.

איסוף ושמירת מידע

ראשית, כל עבודה, מבחן ותעודה שעושה ומקבל הילד צריכים להישמר בתיקיה מסודרת בבית, החל מהגן.

* היה מקרה במשרדי שתיקיה כזאת הצילה ילדה בביה"ס יסודי מהפנייה לועדת השמה. במקרה שלה הצוות החינוכי עשה כל מיני מניפולציות כדי לתייג אותה כבעלת לקויות למידה, ואף הציג אותה כבעלת איחור של שנתיים בחומר. לאחר שהוצגו להנהלת ביה"ס כל התעודות, עבודות ומבחנים ששמרה הילדה, שהיתה מאוד מסודרת, הנהלת ביה"ס חזרה בה והוחלט לא להעלות את הילדה לועדת השמה.

שנית, יש לשוחח באופן מסודר, פעם בחודש בערך, עם הגננת או מחנכ/ת הכיתה של הילד, לשמוע ולתעד את המידע אודות התנהגותו של הילד, מצבו הלימודי והחברתי. יש לשאול שאלות ברורות ולקבל את כל המידע הדרוש. בנוסף, כדאי לשוחח עם מורות נוספות, על הנושאים שציינתי. על כל השיחות, כמובן, להיות מוקלטות.

* מקרה אחר במשרדי הראה את נחיצות ההקלטות, כאשר התעודות שהוצגו להנהלת ביה"ס, ובהן ציונים טובים ברוב המקצועות, כנגד הטענות של ביה"ס לכך שילדה בביה"ס יסודי מאחרת עם החומר ולא תוכל להמשיך וללמוד בביה"ס לחינוך רגיל – התקבלו ע"י ביה"ס, שנתן אותן, כנייר חסר ערך בטענה כי "שיקרו בתעודות כדי לא לפגוע ברגשות הילדה". אם ההורים לא היו מקליטים את המחנכת של הילדה כאשר זו הציגה בפניהם את בתם כתלמידה טובה ללא בעיות מיוחדות, הורים אלה היו נתקלים בקושי רב להוכיח את עמדתם.

ודאו כי כל המידע שאספתם מגובה ממכשירי נייד / הקלטה למחשב, וממחשב לדיסק חיצוני, כך שתפחיתו את הסיכויים לאבד את כל המידע שאספתם.

תיעוד והקלטה

אירועי אלימות (מילולית או פיזית) עליהם מתלונן הילד בד"כ קורים במקומות ציבוריים; ביה"ס, גני משחקים וכו'. על מנת לשמור על הילד מפני הפיכתו מקורבן לעבריין יש לאפשר לו לתעד את האירועים המדוברים. אך גם אם האירועים מתרחשים מחוץ לזירה הציבורית, ילד, שותף לאירוע, המתעד מרצונו החופשי ומתוך הבנה של מעשיו והשלכותיהם את האירוע, יוכל להוכיח מאוחר יותר שלא הוא יזם את הקונפליקט ו/או תקף, אלא תקפו אותו. בכך תוכלו להדוף כל ניסיון להפוך את ילדיכם מקורבן לעבריין.

כך, אם גורמים מקצועיים שונים באים אליכם בטענות כאלה ואחרות על ילדכם, אתם תמיד תוכלו להציג מסמכים רשמיים להוכחת ההפך, ואם מסמכים אלה לא יספיקו- לכם יהיו הקלטות להוכחת אמיתות הכתוב במסמכים כאמור. בצורה זו תוכלו ליצור מערכת הגנה רב שכבתית.

על ידי איסוף מידע ותיעוד תצליחו לעטוף את ילדיכם בהגנה מירבית מפני עלילות שווא, כדי שתמיד יהיה באפשרותכם להציג ראיות אובייקטיביות כנגד טענות שהומצאו זה עתה, ע"י גורמים שונים, שהדאגה לטובת ילדיכם לאו דווקא עומדת בראש מעיניהם.

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי