משפחה יכולה להחזיק בדירת מגורים, לשלם משכנתא מדי חודש ובמקביל למצוא את עצמה מתמודדת עם הלוואות נוספות, מינוס בבנק, חובות בכרטיסי אשראי והתחייבויות שהולכות ותופחות.
לעיתים, הירידה בהכנסה, עלייה בהוצאות המשפחה או הצטברות של הלוואות הופכות את ההתנהלות הכלכלית לבלתי אפשרית. התשלומים החודשיים מכבידים, הנושים מתחילים לפעול לגביית החובות והחשש לאבד את הבית הופך לממשי.
בשלב הזה רבים ממהרים לחפש פתרון: לקחת משכנתא נוספת, למחזר את המשכנתא הקיימת, למכור את הדירה או לפנות להליך חדלות פירעון.
אבל לפני שמקבלים החלטה, חשוב לעצור ולבחון את התמונה המלאה.
האם המשכנתא יכולה לסייע בהתמודדות עם החובות?
במקרים מסוימים ניתן לבחון אפשרות של הגדלת משכנתא או קבלת מימון כנגד נכס קיים, במטרה לפרוע הלוואות יקרות ולאחד התחייבויות לתשלום חודשי אחד.
אולם, עצם הבעלות על דירה אינה מבטיחה שניתן לקבל מימון נוסף. יש לבחון בין היתר את שווי הנכס, יתרת המשכנתא, שיעור המימון האפשרי, ההכנסות הפנויות, יכולת ההחזר והמדיניות של הגוף המממן.
חשוב לא פחות לבדוק את המשמעות לטווח הארוך: הפיכת חובות שאינם מובטחים בחלקם לחוב המובטח בשעבוד על דירת המגורים עלולה להגדיל את הסיכון לאובדן הנכס במקרה של אי עמידה בתשלומים.
לכן, לא כל איחוד הלוואות באמצעות משכנתא הוא בהכרח פתרון נכון.
ומה אם אין אפשרות לקבל משכנתא נוספת?
כאן נכנס לתמונה ההיבט המשפטי של ניהול החוב.
לא בכל מקרה שבו אדם מתקשה לעמוד בהתחייבויותיו נדרש לפתוח בהליך חדלות פירעון. לעיתים ניתן לנהל משא ומתן ישיר עם הנושים ולגבש הסדר חוב, הכולל פריסת תשלומים, שינוי תנאי החוב ולעיתים גם הפחתה של חלק מהחוב, בהתאם להסכמת הנושים ולנסיבות המקרה.
חשוב להכיר גם שינוי משמעותי בחוק:
תיקון 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בפברואר 2026, עיגן כהסדר קבע אפשרות לקבל מבית המשפט צו עיכוב הליכים זמני לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב.
המשמעות היא שגם יחיד שנקלע לקשיים כלכליים יכול לבקש מבית המשפט לעכב הליכים המתנהלים נגדו, כדי לאפשר ניהול משא ומתן עם הנושים וגיבוש הסדר חוב, מבלי שניתן בעניינו צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
הצו אינו ניתן באופן אוטומטי. בית המשפט בוחן, בין היתר, אם קיים סיכוי סביר לאישור הסדר החוב ואם מתקיימים התנאים הקבועים בחוק. לגבי יחיד, הצו ניתן לתקופה ראשונית של עד 90 ימים, עם אפשרויות הארכה בתנאים הקבועים בחוק.
במסגרת המסלול מתמנה מנהל הסדר, והחייב ממשיך לנהל את ענייניו הכלכליים, בכפוף למגבלות שקובע החוק.
ומה קורה כשיש גם דירת מגורים ומשכנתא?
כאשר למשפחה יש נכס, ההחלטה כיצד להתמודד עם החובות מורכבת עוד יותר.
צריך לבדוק מי הבעלים של הנכס, האם קיימת משכנתא, מה יתרת החוב לבנק, אילו חובות נוספים קיימים, מי חייב בהם ומהן ההשלכות האפשריות על בני המשפחה ועל הזכויות בנכס.
חשוב להבין: הליך הסדר חוב אינו מוחק משכנתא קיימת ואינו מבטיח שהנכס מוגן מפני מימוש. גם זכויותיהם של נושים מובטחים מחייבות בחינה נפרדת.
לעיתים הפתרון יהיה מימוני, לעיתים משפטי ולעיתים שילוב של השניים. ההחלטה צריכה להתקבל לאחר בחינת מכלול הנתונים ולא מתוך ניסיון לפתור את הלחץ הכלכלי המיידי.
לפני שמוותרים על הבית, לפני שמתחייבים להלוואה נוספת, בודקים את כל האפשרויות.
עורכת דין תמר טסלר משלבת בחינה משפטית וכלכלית של מצב החובות, הנכסים וההתחייבויות המשפחתיות, לצד בחינת אפשרויות מימון, ניהול משא ומתן מול נושים וגיבוש הסדרי חוב.
המטרה היא למצוא את הדרך הנכונה להתמודדות עם החובות, תוך בחינת האפשרות לשמור על הנכסים ולייצב את מצבה הכלכלי של המשפחה.
עו"ד תמר טסלר | צרו קשר לקבלת ייעוץ
כתיבת תגובה