סעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע מי הם בני המשפחה במזונותיהם חייב האדם, והם: הוריו והורי בן-זוגו, ילדיו הבגירים ובני-זוגם, נכדיו, הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו, אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו.
סעיף 5 לחוק קובע כי אין לחייב אדם לשאת במזונות בני משפחתו הבגירים אלא אם יש בידו לעשות כן לאחר שהוא סיפק את צרכיו הכלכליים, צרכיו הכלכלים של בן זוגו וילדיהם הקטינים שלו ושל בן זוגו. כן, מדד חשוב הוא כי אותו בן משפחה התובע מזונות אינו יכול לספק את צרכיו הכלכליים מעבודה, מנכסים, מעזבון או מכל מקור אחר. אם מדובר בזכאית למזונות אישה, הרי שלפני כל יש לבחון האם היא אינה זכאית למזונות אישה (סעיף 2 לחוק) ואם מדובר בזכאי למזונות שהינו קטין, הרי שיש לבדוק האם ומדוע אינו יכול לקבל מזונותיו מהורה (כאמור בסעיף 3 לחוק). ובכל אופן בן משפחה התובע מזונות צריך להראות כי אינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לחייב לפי סדר הקרבה המשפחתית (כאמור בסעיף 4 לחוק).
קבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי אינה פוגעת בזכות ההורה לתבוע מזונות מילדיו, אך אז עליו חלה החובה להוכיח כי הקצבה אינה מספיקה למחייתו.
סעיף 6 לחוק שירותי סעד אף מרחיב וקובע כי גם רשות מקומית או משרד הרווחה רשאים לתבוע ו/או לגבות מזונות מהחייב בשם הנזקק עפ"י הרשאתו. אולם אם מדובר בנזקק שהוא קטין, חולה נפש או נמצא בטיפול סוציאלי של מחלקת הרווחה, רשאים משרד הרווחה או רשות מקומית לתבוע מזונותיו אף ללא הרשאתו.
הדבר בא לידי ביטוי בייחוד כאשר מדובר בהשמת קשישים במסגרות מוסדיות (בית אבות) ואז תשלום בגין מגורים אלה נחשב כחלק מזכותו של ההורה למזונות בהם חייבים ילדיו (או נכדיו, בהיעדר ילדים) של הקשיש.
הוראות תע"ס וחוזרי מנכ"ל של משרד הרווחה קובעים את אופן חישוב הסכום בו צריכים לשאת ילדיו של הקשיש לשם השמתו במסגרת מוסדית, וזאת כמובן במידה ונעשית פניה מטעם המשפחה למחלקה לשירותים חברתיים ומשרד הבריאות לצורך קבלת עזרה בתשלום למסגרת המוסדית, מה שנקרא "קוד".
חשוב לציין כי סעיף 9 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע כי במקרים מסוימים רשאי בית משפט לענייני משפחה (בית המשפט המוסמך לדון בתביעות אלה), כאשר מצא כי הדבר צודק בנסיבות העניין, לפטור אדם מתשלום מזונותיו (כמו לילדיו הקטינים כך גם להוריו הקשישים) וזאת בגין התנהגות "מחפירה" שהזכאי במזונות התנהג אליו. הדבר נעשה בעיקר בתביעות ייחודיות המבקשות לבטל מזונות ל"בן מרדן". אך חשוב לדעת כי הזכות לקבלת מזונות אינה זכות אבסולוטית וכאן אמרת חז"ל המפורסמת "נאה דורש נאה מקיים" רלוונטית מתמיד.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
אם כעת מעוניין אזרח ישראלי להביא את ההורה שלו לישראל, הדבר בהחלט ניתן ואפשרי גם אם הדרך ארוכה ויש צורך להיעזר באיש מקצוע אשר ילווה את ההליך, יפקח על תקינותו או יעמוד על זכויותיו של אזרח ישראלי להבאת הורה קשיש, אם, מסיבה כלשהי, משרד הפנים מסרב לבקשתו.
רשות האוכלוסין פועלת בנושא זה בהתאם לנוהל 5.2.0033 "נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי".
ראשית, חשוב לציין, כי הורה אותו מעוניין אזרח ישראלי להביא לישראל צריך להיות בגיל המתאים. אם מדובר באביו של אזרח ישראלי ניתן להגיש בקשה למעמד בישראל החל מגיל 64. אם מדובר באימו של אזרח ישראלי, הרי שהגיל המינימלי להגשת בקשה למעמד בישראל הוא 62.
אין כל מניעה להגיש את הבקשה לקבלת מעמד בישראל להורה קשיש אם ההורה אינו בישראל. אם כך הדבר, אזרח ישראלי מגיע ללשכת רשות האוכלוסין שבעיר מגוריו ומגיש את הבקשה. אם, לחלופין, ההורה בישראל, הרי שגם הוא צריך להתייצב אישית ברשות האוכלוסין יחד עם ילדו.
המסמכים הנדרשים לצורך הגשת בקשה לקבלת מעמד בישראל להורה קשיש:
+ תמונת פספורט עדכנית של ההורה.
+ תעודת לידה של ההורה והן של ילדו, אזרח ישראלי. אם יש צורך הרי שיש לתרגם ולאמת את תעודות הלידה בעזרת נוטריון. אם שונה שמו של ההורה, יש לצרף אישור מגורם רשמי המעיד על כך.
+ אישור רשמי עדכני מארצו של ההורה ובו ציון מצבו המשפחתי של ההורה, הן בעבר והן בהווה (רווק, אלמן, גרוש).
+ תעודת יושר (תעודה אודות היעדר עבר פלילי של הורה).
+ דרכון של ההורה צריך להיות בתוקף לחצי שנה מעבר לתוקף האשרה המבוקש, ואם ההורה אינו בישראל, צילום דרכון יספיק.
בבקשה המוגשת יש לספר אודות נסיבות חייו של ההורה ואודות טיב הקשר בינו לבין ילדו, אזרח ישראלי. כן יש להסביר את הרקע לבקשה לקבלת מעמד. כן בבקשה יש לציין כי ילדו של ההורה המוזמן מתחייב לדאוג לכל צרכיו של ההורה, לספק לו מקום מגורים ראוי ולכלכל אותו במידת הצורך, אם תאושר בקשתו לקבלת מעמד.
מאוד לא מומלץ להורה לחיות בישראל ללא אשרה מתאימה ועדיף, אם התקבלה החלטה לעלות את ההורה לישראל, לפעול בהתאם לחוק ובמהירות המירבית. אם בכל זאת הורה התגורר בישראל מעל ששה חודשים בניגוד לחוק, הרי שיכולים לסרב לבקשתו לקבלת מעמד ולבקש ממנו לצאת מישראל ורק אז להגיש בקשה מתאימה.
על האזרח הישראלי, אשר מעוניין להביא את ההורה שלו לישראל, לדעת כי בעת הגשת הבקשה לקבלת מעמד להורה תיבדק אזרחותו שלו ואם יימצא כי אזרחותו שלו מוטלת בספק הרי שלפני כל ייעשה בירור בעניין האזרחות של המזמין.
תנאי מאוד חשוב לקבלת מעמד עבור ההורה הוא כי מרכז חייו של האזרח הישראלי, ילדו של המוזמן, יהיה בישראל.
לאחר שכל הנתונים נבדקים ניתן להורה רישיון שהייה בישראל למשך זמן מוקצב. יש להאריך מפעם לפעם את הרישיון, שלושה חודשים לפני פקיעתו, בנוכחותם הפיזית של ההורה וילדו- אזרח המדינה, עד לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל, אשר ינתן, בהיעדר מניעה, לאחר מספר שנים.
חשוב לקחת לתשומת לב כי בעת הארכת הרישיון ייבדק שוב כי מרכז חייהם של ההורה וילדו, אזרח ישראלי, בישראל, כי מתקיים ביניהם קשר שוטף וכי לא אירע שום אירוע המצדיק את ביטול הרישיון.
אמנם תנאי עיקרי לקבלת רישיון ישיבה בישראל להורה קשיש ולאחריו מעמד של תושב קבע בישראל זה היותו של ההורה "בודד" (נעדר בן זוג וילדים אחרים מלבד ילדו, אזרח ישראל), אך בתי המשפט הרחיבו תנאי זה כך שיכלול הורה שיש לו ילדים אחרים, מלבד המזמין, אך ההורה אינו נמצא עימם בקשר שוטף, אינו יכול להיעזר בהם מכל סיבה שהיא והלכה למעשה חיי כגלמוד בארץ מוצאו.
כן, רשות האוכלוסין בסעיף ג.13 לנוהל כאמור לעיל, מכירה בכך שגם אם לא מתקיים בעניינו של ההורה תנאי הבדידות הרי שעלולים להיות תנאים הומניטאריים אחרים המצדיקים מתן רישיון לישיבה בישראל ואם כך הדבר ניתן לפנות ולבקש ועדה בינמישרדית אשר תבחן את זכאותו של ההורה לקבלת רישיון ישיבה בישראל ובהמשך קבלת מעמד של תושב קבע בישראל.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
כזו היא הפעולה של חתימת ערבות למאן דהוא ונטילת אחריות על התחייבויותיו של אדם אחר.
אין זה משנה כמה פעמים נלמד, נבקש, נורה ונשכנע להפעיל שיקול דעת, לא לחתום על אף מסמך ללא אישורנו, עם הגיל מידת הזהירות יורדת, חישכון זמני וקוגניציה ירודה גורמים לקבלת החלטות מוטעות וביצוע מעשים שלא נותר אלא להשתדל לבטל בהקדם האפשרי.
לאחרונה נדרשתי לבטל התחייבות שקיבלה על עצמה אישה בגיל השלישי ע"י חתימה על ערבות לחוזה שכירות של בן משפחתה, בהחלטה גרועה של רגע, מבלי שמהות חתימתה הוסברה לה ובוודאי שלא השלכותיה של חתימה כזו בפן החוזי. נהפוך הוא, המתווך אף הגדיל והטעה אותה תוך הקטנת חשיבות הפעולה ומתן הסברים אינם נכונים בעליל, המנוגדים לאמור בחוק.
סעיף 15 לחוק הערבות בא לעזרתי ובהודעה בכתב, תוך 24 שעות ממועד החתימה, למשכיר, שוכר והמתווך, וכל עוד לא נוצר החיוב לו ערבה הלקוחה, בוטלה הערבות מבלי שנגרם נזק כלשהו לאף אחד מהצדדים.
נראה, שאנשים לא מבינים את מלוא החשיבות של מתן ערבות אישית להתחייבויותיו של אדם אחר, את ההשלכות של התחייבות זו ובבוא העת, אם וכאשר הם נאלצים להתמודד עם נשיאה בהתחייבויות להן התחייבו עבור אדם אחר, הדבר בא להם כהפתעה, אליה לא התכוננו ומעולם לא העלו על דעתם תוצאה אפשרית זו, כאשר תוצאה כזו היא יותר מסבירה במציאות העכשווית של חדלות פירעון הולכת וגדלה אצל יחידים.
בין אם מדובר במתן ערבות לחוזה שכירות ונשיאה בהוצאות בסך של עשרות אלפי שקלים בגין אי תשלום שכר דירה, חשבונות וגרימת נזקים לדירה, או במתן ערבות לקבלת משכנתא לרכישת דירה, כאשר הרוכשים, עם השנים, נכנסים להליך פשיטת רגל, אינם יכולים עוד לשאת בתשלומי משכנתא והעול נופל על כתפי הערבים. כן בכל מקרה אחר שבו אדם מתבקש לקבל על עצמו התחייבות לשאת בהתחייבויותיו של אחר ונמנע ממחשבה – מה יקרה לכלכלת המשפחה שלי אם אצטרך לשאת בתשלומי משכנתא בסך של אלפי שקלים בחודש עבור X? מה יקרה לי אם אתבקש לשלם עבור אי תשלום שכ"ד, חשבונות ונזקים לדירה בסך של עשרות אלפי שקלים עבור X?
לא פעם התחייבויות אותן קיבל הערב עבור אדם אחר, קרוב ככל שיהיה, מכניסות גם את הערב למערבולת כלכלית ואף הליך פשיטת רגל, המשפיעים עליו ועל משפחתו במשך שנים ארוכות ומכלים, לעיתים, את מלוא חסכונותיו.
יש להפעיל את מלוא שיקול הדעת, להתייעץ עם מומחה, אם צריך, ובכללי לעשות כל מה שרק ניתן כדי להימנע מחתימה על ערבויות וקבלת התחייבויות כספיות עבור כל אדם שהוא, קרוב ככל שיהיה.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
]]>
מחד, הזכות של הורים לדאוג ולהחליט בכל הקשור לילדיהם נתונה להם בהתאם לסעיפים 14 ו- 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. זכות זו היא טבעית וישירה, ואינה דורשת פניה לבית המשפט כדי לקבלה. סעיפים אלה מקנים להורים את הזכות להחליט בכל הקשור לילדיהם, כולל, אך לא רק, בקשר שינהלו הילדים עם הסבים.
מאידך, בהתאם לסעיפים 28א' ו-28ב' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הזכות של הסבים לקשר עם נכדיהם אינה זכות טבעית וישירה וכדי לקבלה עליהם לפנות בבקשה לבית המשפט. בית המשפט יבחן את הבקשה בשני מקרים, אחד זה המוות של אחד ההורים, אז הוריו של ההורה הנפטר יכולים לפנות לביהמ"ש בבקשה לקיום קשר עם הנכדים. המקרה השני זה כאשר טובת הקטין מחייבת קשר בינו לבין הסבים. כידוע, המושג טובת הקטין יכול להכיל בתוכו עולם ומלואו, ולהתפרש שונה ע"י כל שופט, זה מאין הגדרת סל שמאפשרת לבתי משפט לעשות כפי שהם רואים לנכון בכל מקרה לגופו, ללא אחידות כלשהי.
סעיף נוסף שמאפשר לסבים גישה לבתי המשפט הוא 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כאשר טובת הקטין מחייבת ביצוע פעולות כלשהן לשמירת ענייניו של הקטין, ובכלל זה לחדש או לקיים קשר עם הסבים. כמו כן, סעיף 3(ד) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה מאשר לקטין להגיש תביעה באמצעות "ידיד" (כאשר הקטין חלק מהתביעה כאמור) בכל עניין שבו עלולה זכותו של הקטין להיפגע פגיעה של ממש. בנוסף לכל אלה, סעיף 75 לחוק בתי המשפט מאשר לבית המשפט לדון בכל עניין ולתת כל סעד שיראה לו לנכון, ובכלל זה לדון בעניין שבין הסבים לנכדיהם.
האופן שבו אפשר לממש את הזכות המוקנית בחוק לסבים זה לפנות כאמור בתקנה 258כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תקנה המתבססת על סעיף 68 לחוק הכשרות, כאמור לעיל, ומורה לסבים לפנות בבקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריהם של הנכדים, בעניין קביעת דרכי קשר בין הסבים לנכדיהם כדי להבטיח את טובתם של הנכדים. בקשה זו מובילה את הצדדים ליחידת הסיוע העובדת עם בית המשפט, בה עובדים סוציאליים ינסו לגשר בין הצדדים ולהביא את הצדדים להסכמות. אם פגישות אלה לא יצליחו, רשאים הסבים להגיש תביעה לבית המשפט לקביעת דרכי קשר עם הנכדים, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
יש לא מעט פסקי דין שקבעו, בניגוד לדעת ההורים, כי יש לקיים את הקשר בין הנכדים לסביהם כאשר הדבר היה, בעיניו של ביהמ"ש, לטובת הנכדים. יש גם פסקי דין שדחו את בקשת הסבים ואפשרו להורים להחליט באשר לקשר בין הסבים לנכדיהם. בהיעדר פסיקה אחידה בנושא קשה לצפות את תוצאותיו של המאבק לחידוש או קיום קשר בין הנכדים לסבים, וכל מקרה צריך להיבדק בהתאם לעובדות הייחודיות שלו.
כאשר הסבים פונים לקבלת ייעוץ משפטי בנושא רגיש זה, לעיתים קרובות נשמעות טענות באשר ליכולות ההוריות של הורי הנכדים, בניהם או בנותיהם של הסבים עצמם. הסבים במאבק להשיב לעצמם את הזכות לקיום הקשר עם נכדיהם הופכים להיות אטומים לתוצאות האפשריות של מאבק זה ושל טענת טענותיהם בפומבי, בפני גורמים מקצועיים שונים. סבים שהמרחב האינטרנטי אינו נגיש להם לא קוראים על הסכנות שבפניה לרשויות, הם לא מודעים לנזק העצום שיכול להיגרם למשפחתם.
חשוב לי להבהיר כאן שבמידה והסבים פונים לרשויות הרווחה בטענה כי בנם או בתם לא מאפשרים קשר בינם לבין נכדיהם, הם יתבקשו לספר כמה שיותר על ילדיהם, ובזמן כעס ותסכול סיפורים אלה יקבלו גוון שחור במיוחד, ולרוב יכללו טענות באשר למסוגלות ההורית של ילדיהם וטיפול לקוי בנכדיהם. טענות אלה יזכו לאוזן קשבת ואף בעתיד יתכן ויהוו בסיס לתביעת נזקקות (תביעה השוללת מההורים את הזכות להיות הורים ומעבירה את הילדים לאחריות שירותי הסעד, המדינה). אף פרט שנאמר לעובד סוציאלי (הדבר לא כולל את יחידת הסיוע שהזכרתי לעיל) לא נשאר חסוי וכל חלקיק מידע שנמסר לשרותי הרווחה לאחר מכן עלול לעבור לבית המשפט ולהיות חלק מתביעה של הרשויות נגד ההורים.
פניה של הסבים לשרותי הסעד לא תעזור לסבים לקיים קשר עם הנכדים, היות ושרותי הסעד אינם עוסקים בנושא זה כלל, אך פניה כזו עלולה להרוס את התא המשפחתי, להוביל להוצאת הנכדים מהבית והרחקתם מכל בני המשפחה, כולל הסבים. כך שבפניה זו הסבים במו ידיהם יהרסו כל אפשרות לקיום קשר עם נכדיהם.
דרך המלך היא להידבר עם הילדים, לנסות להגיע איתם להסכמות, מחוץ לכותלי בית המשפט, אפילו בעזרת מגשר מקצועי. במידה והדבר אינו מצליח אז לפנות כאמור לעיל לבית המשפט בבקשה ליישוב סכסוך. חשוב להבין שפניה לביהמ"ש עלולה להוביל, באמצעות מינוי של ביהמ"ש עובדת סוציאלית למתן תסקיר (חוות דעת) בתיק, לכניסתם של עובדים סוציאליים למשפחה, ואז המסופר למעלה עלול להתרחש. יש לעשות כל מאמץ כדי לפתור סכסוכים משפחתיים מחוץ לכותלי בתי המשפט.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי