זו השאלה שנשאלתי למעלה משלוש פעמים השבוע.
בבסיס שאלה זו שוכנת השאלה: איך לשמור על הנכסים של פושט הרגל בהליך פש"ר?
כאן איני דנה בנכסים משמעותיים היות והדבר אינו רלוונטי למרבית פושטי רגל.
אילו נכסים בד"כ קיימים אצל פושט הרגל ובן/ת זוגתה/ו?
⇚ דירה (בד"כ במשכנתא)
⇚ רכב
⇚ חסכונות בחברת ביטוח (חסכון פנסיוני, פיצויים וקרן השתלמות- נדבר על כל אחד מהם בנפרד)
דירת מגורים של החייב בהליך פשיטת רגל
ככל שיתרת המשכנתא גבוהה יותר כך נמוכים הסיכויים כי בית המגורים של החייב ימשוך תשומת לב בהליך פש"ר. כאשר משכנתא רובצת על דירת החייב הרי שהדירה אינה באמת "שלו" אלא של הבנק. דירת מגורים עם יתרת משכנתא גבוהה בד"כ אינה נלקחת בחשבון (כנכס של החייב) בקביעת סכום החוב אשר "ימחק" לטובת הפטר בהליך פשיטת רגל.
* כאן אפנה את תשומת ליבכם, כי אתם ממשיכים לשלם את תשלומי המשכנתא החודשיים, השוטפים בתקופת הליך פשיטת רגל.
ככל שהדירה נקייה משיעבודים (אין לכם משכנתא על הדירה או הלוואות משמעותיות) יתכן מאוד והיא תילקח בחשבון (תגולם בדרך מסוימת) בתכנית הפירעון שמהווה תנאי לקבלת הפטר לחייב בפש"ר.
מניסיון, דירת מגורים יחידה של החייב ומשפחתו, אשר אינה משועבדת – ממומשת לעיתים רחוקות בלבד, היות והליך מימוש בית מגוריו של החייב בהליך פשיטת רגל אינו פשוט כלל וספק אם כלכלי.
עם כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018, הליך מימוש דירת מגורים יחידה של החייב הוקל, אך בינתיים אין זה ברור איך הדבר ימומש בפועל.
עם גירושי בני הזוג, דירת מגורים, לרוב, נכללת בחלוקת הרכש (נמכרת, המשכנתא מוחזרת והיתרה מחולקת בין בני הזוג). הדבר עלול בהחלט להביא לתשלום גבוה יותר לקופת הכינוס, היות ואם יש כסף פנוי הוא מופנה לתשלום החוב.
על כן, לעניות דעתי, גירושין זה לא הדרך לשמור על נכסים ואף יכול להוביל לתוצאה הפוכה לחלוטין.
רכב בהליך פשיטת רגל
אם הרכב משועבד – אין לשלם את ההלוואה בהליך פשיטת רגל (העדפת נושים). אי התשלום מביא לעיקול הרכב.
במקרים מסוימים, כאשר הרכב דרוש לעסק ו/או בהיעדר תחבורה זמינה אחרת (למשל חייב, אב ל- 3 קטינים, מתגורר במושב ועובד בעיר), אני פועלת להחרגת החוב ומקבלת אישור מביהמ"ש להמשך תשלומו במקביל לתשלומים לקופת הכינוס. לזה כמובן יש השלכות מסוימות, אך זה לא המקום לפרט אותן.
אם הרכב חדש (שנים אחרונות) ואינו משועבד, בהחלט יתכן ותידרשו למכור אותו ולהעביר את התשלום בגין המכירה לקופת הכינוס. במקרה זה יש צורך "להילחם" על זכותכם להחזיק ברכב וכל זה מדובר טרם כניסתכם להליך פשיטת רגל.
כאשר מתגרש זוג עם ילדים, אין ספק כי לשני בני הזוג דרוש רכב, לפיכך קל יותר להשאיר רכב שאינו משועבד- אך זה לא שווה את זה! על כן אין שום צורך להתגרש כדי להשאיר רכב.
אפנה את תשומת לבכם לכך שהחייב מתבקש להביא תדפיס ממשרד התחבורה, על כן העברת הרכב על שם אחר, שבוע לפני תחיל הליך פש"ר, אין בו באמת תועלת, אך עלול מאוד להזיק להליך.
חסכונות בהליך פשיטת רגל
אומר חד וברור- חסכונות של בן/ת זוג של החייב הם שלו בלבד ואף אחד לא נוגע בהם. פשיטת רגל זה הליך אינדיווידואלי ורק החייב עצמו אחראי לחובותיו (אם כמובן החוב אינו רשום על שם בן/ת הזוג והנ"ל לא ערב לו).
בואו נחלק את החסכונות של החייב לחסכונות פנסיוניים ואחרים (פיצויים, קרן השתלמות).
בשנת 2018 היו כמה פסקי דין של בית המשפט העליון ששינו לחלוטין את התמונה.
אם עד פסקי דין אלה לא ניתן היה לגעת בחסכונות פנסיוניים של החייב ללא הסכמתו, כעת, אם החייב לקח הלוואה מחברת הביטוח המחזיקה בחסכונות הפנסיוניים שלו, אותה חברת ביטוח בפניה לביהמ"ש, הדן בהליך פשיטת רגל, יכולה לבקש לקבל לידיה את החסכונות הפנסיוניים של החייב (אם אין מספיק בפיצויים של החייב המוחזקים אצלה לכיסוי החוב) בגובה החוב. החל משנת 2018 בתי המשפט מאשרים לחברות הביטוח לקבל כספים אלה.
כל עוד החייב עובד במקום עבודה מסוים והנ"ל מפריש לו פיצויים, אין הפיצויים של החייב אלא של המעסיק של החייב (כלומר, לא ניתן לגעת בהם). אם לחייב פיצויים ממקומות עבודה קודמים, הם, בד"כ, מועברים לקופת הכינוס בצורה אוטומטית.
קרן השתלמות של החייב, מרגע הפיכתה לנזילה, גם היא מועברת לקופת הכינוס.
על כן, בין אם החייב גרוש ובין אם לאו, אין הדבר משפיע על התנהלות בית המשפט, הדן בהליך פשיטת רגל, עם חסכונותיו של החייב.
דבר נוסף שיש להדגיש בנושא זה- זה דוח אודות הכנסות והוצאות של החייב, שמוגש בבקשה לפש"ר, ובו מצויינים מלוא הכנסותיו והוצאותיו של החייב ובני משפחתו הגרים עימו. לאחר בחינת דוח זה נקבע מהו צו התשלומים החודשי שבו יכול לשאת החייב בהליך פשיטת רגל. גם אם החייב משלם מזונות (על זה כתבתי כאן: קציבת מזונות בהליך פשיטת רגל- מידע לחייב) הרי שהוצאות משפחה עם ילדים עולות בהרבה מהוצאותיו של חייב גרוש, גם אם הוא משלם מזונות והוצאות אחרות.
אין מספיק מילים בפי להדגיש כי גירושין פיקטיביים מאוד קשה להסתיר אך תוצאות של מהלך כזה יכולות להיות הרסניות עבור החייב. מסיבה זו חשוב מאוד לפנות לעו"ד עוד בטרם החובות עברו להוצאה לפועל ורק כאשר הם מצטברים לגובה שאתם כבר מבינים שלא תוכלו לשאת בהם עצמאית, וזאת כדי לחשב את המסלול הנכון ביותר בשבילכם ואולי למנוע כליל הליך של פשיטת רגל !
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
שני הליכים עיקריים אשר יבוטלו הם:
◄ הפטר בהוצאה לפועל (הליך המאפשר לחייבים שהוכרזו כ"חייבים מוגבלים באמצעים" להיפטר באופן מלא ומוחלט מחובותיהם).
◄ איחוד תיקים "חייב מוגבל".
מי מתאים להליך של איחוד תיקים "חייב מוגבל"?
◊ יותר מתיק פתוח אחד בהוצאה לפועל.
◊ כרגע יכול לשלם תשלום חודשי מינימלי.
◊ צריך בדחיפות לבטל עיקול משכורת/ חשבון.
◊ צופה כי ישוב לעמוד על רגליו בשנה הקרובה ויוכל לפעול להסדרת חובותיו עם הנושים.
◊ לא רוצה להתחיל הליך פשיטת רגל, מכל סיבה שהיא.
הליך של איחוד תיקים "חייב מוגבל" מתאים באופן מושלם כאשר צריך להרוויח זמן. החל מספטמבר 2019 הליך זה יבוטל. כל מי שלא יוכל לשלם לכל הפחות 3% מגובה החוב יופנו להליכי פשיטת רגל.
מי מתאים להליך של הפטר?
◊ החייב הוא חייב מוגבל באמצעים לפחות 4 שנים טרם הגשת הבקשה להפטר.
◊ החייב משלם צו תשלומים חודשי לפחות בשלוש שנים האחרונות או 18 חודשים מתוך 3 שנים האחרונות ועתיד להסדיר את יתר התשלומים החסרים עם הגשת הבקשה.
◊ סכום החוב אינו עולה על 2 מיליון ₪.
◊ החייב לא ניהל הליך פשיטת רגל ב- 5 שנים האחרונות.
+ יצויין, כי רשם הוצאה לפועל רשאי להפעיל שיקול דעת ולאפשר לחייב שלא עמד בכל התנאים לקבל הפטר מחובותיו.
הפטר, בניגוד לפשיטת רגל, זהו הליך מאוד מהיר ויעיל להיפטר מכל החובות. החל מספטמבר 2019 הליך זה יבוטל וחייב אשר שילם שנים רבות צו תשלומים בהוצאה לפועל יידרש להתחיל הליך פשיטת רגל כדי לקבל את ההפטר המיוחל מחובותיו.
אם יש לכם יותר מתיק פתוח אחד בהוצל"פ ואתם צריכים לבטל, באופן מיידי, עיקולים על חשבון/ משכורת, להרוויח זמן כדי לעמוד על הרגליים ולהסדיר את החובות ישירות עם הנושים, תמהרו! לא תהיה הזדמנות שניה.
אם הוכרזתם כחייב מוגבל באמצעים ואתם משלמים הרבה שנים צו תשלומים, זה הזמן לקבל הפטר מחובותיכם! אל תפספסו את ההזדמנות האחרונה בהחלט להפוך לאדם חופשי, במהירות וביעילות.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
סעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע מי הם בני המשפחה במזונותיהם חייב האדם, והם: הוריו והורי בן-זוגו, ילדיו הבגירים ובני-זוגם, נכדיו, הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו, אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו.
סעיף 5 לחוק קובע כי אין לחייב אדם לשאת במזונות בני משפחתו הבגירים אלא אם יש בידו לעשות כן לאחר שהוא סיפק את צרכיו הכלכליים, צרכיו הכלכלים של בן זוגו וילדיהם הקטינים שלו ושל בן זוגו. כן, מדד חשוב הוא כי אותו בן משפחה התובע מזונות אינו יכול לספק את צרכיו הכלכליים מעבודה, מנכסים, מעזבון או מכל מקור אחר. אם מדובר בזכאית למזונות אישה, הרי שלפני כל יש לבחון האם היא אינה זכאית למזונות אישה (סעיף 2 לחוק) ואם מדובר בזכאי למזונות שהינו קטין, הרי שיש לבדוק האם ומדוע אינו יכול לקבל מזונותיו מהורה (כאמור בסעיף 3 לחוק). ובכל אופן בן משפחה התובע מזונות צריך להראות כי אינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לחייב לפי סדר הקרבה המשפחתית (כאמור בסעיף 4 לחוק).
קבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי אינה פוגעת בזכות ההורה לתבוע מזונות מילדיו, אך אז עליו חלה החובה להוכיח כי הקצבה אינה מספיקה למחייתו.
סעיף 6 לחוק שירותי סעד אף מרחיב וקובע כי גם רשות מקומית או משרד הרווחה רשאים לתבוע ו/או לגבות מזונות מהחייב בשם הנזקק עפ"י הרשאתו. אולם אם מדובר בנזקק שהוא קטין, חולה נפש או נמצא בטיפול סוציאלי של מחלקת הרווחה, רשאים משרד הרווחה או רשות מקומית לתבוע מזונותיו אף ללא הרשאתו.
הדבר בא לידי ביטוי בייחוד כאשר מדובר בהשמת קשישים במסגרות מוסדיות (בית אבות) ואז תשלום בגין מגורים אלה נחשב כחלק מזכותו של ההורה למזונות בהם חייבים ילדיו (או נכדיו, בהיעדר ילדים) של הקשיש.
הוראות תע"ס וחוזרי מנכ"ל של משרד הרווחה קובעים את אופן חישוב הסכום בו צריכים לשאת ילדיו של הקשיש לשם השמתו במסגרת מוסדית, וזאת כמובן במידה ונעשית פניה מטעם המשפחה למחלקה לשירותים חברתיים ומשרד הבריאות לצורך קבלת עזרה בתשלום למסגרת המוסדית, מה שנקרא "קוד".
חשוב לציין כי סעיף 9 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע כי במקרים מסוימים רשאי בית משפט לענייני משפחה (בית המשפט המוסמך לדון בתביעות אלה), כאשר מצא כי הדבר צודק בנסיבות העניין, לפטור אדם מתשלום מזונותיו (כמו לילדיו הקטינים כך גם להוריו הקשישים) וזאת בגין התנהגות "מחפירה" שהזכאי במזונות התנהג אליו. הדבר נעשה בעיקר בתביעות ייחודיות המבקשות לבטל מזונות ל"בן מרדן". אך חשוב לדעת כי הזכות לקבלת מזונות אינה זכות אבסולוטית וכאן אמרת חז"ל המפורסמת "נאה דורש נאה מקיים" רלוונטית מתמיד.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
אם כעת מעוניין אזרח ישראלי להביא את ההורה שלו לישראל, הדבר בהחלט ניתן ואפשרי גם אם הדרך ארוכה ויש צורך להיעזר באיש מקצוע אשר ילווה את ההליך, יפקח על תקינותו או יעמוד על זכויותיו של אזרח ישראלי להבאת הורה קשיש, אם, מסיבה כלשהי, משרד הפנים מסרב לבקשתו.
רשות האוכלוסין פועלת בנושא זה בהתאם לנוהל 5.2.0033 "נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי".
ראשית, חשוב לציין, כי הורה אותו מעוניין אזרח ישראלי להביא לישראל צריך להיות בגיל המתאים. אם מדובר באביו של אזרח ישראלי ניתן להגיש בקשה למעמד בישראל החל מגיל 64. אם מדובר באימו של אזרח ישראלי, הרי שהגיל המינימלי להגשת בקשה למעמד בישראל הוא 62.
אין כל מניעה להגיש את הבקשה לקבלת מעמד בישראל להורה קשיש אם ההורה אינו בישראל. אם כך הדבר, אזרח ישראלי מגיע ללשכת רשות האוכלוסין שבעיר מגוריו ומגיש את הבקשה. אם, לחלופין, ההורה בישראל, הרי שגם הוא צריך להתייצב אישית ברשות האוכלוסין יחד עם ילדו.
המסמכים הנדרשים לצורך הגשת בקשה לקבלת מעמד בישראל להורה קשיש:
+ תמונת פספורט עדכנית של ההורה.
+ תעודת לידה של ההורה והן של ילדו, אזרח ישראלי. אם יש צורך הרי שיש לתרגם ולאמת את תעודות הלידה בעזרת נוטריון. אם שונה שמו של ההורה, יש לצרף אישור מגורם רשמי המעיד על כך.
+ אישור רשמי עדכני מארצו של ההורה ובו ציון מצבו המשפחתי של ההורה, הן בעבר והן בהווה (רווק, אלמן, גרוש).
+ תעודת יושר (תעודה אודות היעדר עבר פלילי של הורה).
+ דרכון של ההורה צריך להיות בתוקף לחצי שנה מעבר לתוקף האשרה המבוקש, ואם ההורה אינו בישראל, צילום דרכון יספיק.
בבקשה המוגשת יש לספר אודות נסיבות חייו של ההורה ואודות טיב הקשר בינו לבין ילדו, אזרח ישראלי. כן יש להסביר את הרקע לבקשה לקבלת מעמד. כן בבקשה יש לציין כי ילדו של ההורה המוזמן מתחייב לדאוג לכל צרכיו של ההורה, לספק לו מקום מגורים ראוי ולכלכל אותו במידת הצורך, אם תאושר בקשתו לקבלת מעמד.
מאוד לא מומלץ להורה לחיות בישראל ללא אשרה מתאימה ועדיף, אם התקבלה החלטה לעלות את ההורה לישראל, לפעול בהתאם לחוק ובמהירות המירבית. אם בכל זאת הורה התגורר בישראל מעל ששה חודשים בניגוד לחוק, הרי שיכולים לסרב לבקשתו לקבלת מעמד ולבקש ממנו לצאת מישראל ורק אז להגיש בקשה מתאימה.
על האזרח הישראלי, אשר מעוניין להביא את ההורה שלו לישראל, לדעת כי בעת הגשת הבקשה לקבלת מעמד להורה תיבדק אזרחותו שלו ואם יימצא כי אזרחותו שלו מוטלת בספק הרי שלפני כל ייעשה בירור בעניין האזרחות של המזמין.
תנאי מאוד חשוב לקבלת מעמד עבור ההורה הוא כי מרכז חייו של האזרח הישראלי, ילדו של המוזמן, יהיה בישראל.
לאחר שכל הנתונים נבדקים ניתן להורה רישיון שהייה בישראל למשך זמן מוקצב. יש להאריך מפעם לפעם את הרישיון, שלושה חודשים לפני פקיעתו, בנוכחותם הפיזית של ההורה וילדו- אזרח המדינה, עד לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל, אשר ינתן, בהיעדר מניעה, לאחר מספר שנים.
חשוב לקחת לתשומת לב כי בעת הארכת הרישיון ייבדק שוב כי מרכז חייהם של ההורה וילדו, אזרח ישראלי, בישראל, כי מתקיים ביניהם קשר שוטף וכי לא אירע שום אירוע המצדיק את ביטול הרישיון.
אמנם תנאי עיקרי לקבלת רישיון ישיבה בישראל להורה קשיש ולאחריו מעמד של תושב קבע בישראל זה היותו של ההורה "בודד" (נעדר בן זוג וילדים אחרים מלבד ילדו, אזרח ישראל), אך בתי המשפט הרחיבו תנאי זה כך שיכלול הורה שיש לו ילדים אחרים, מלבד המזמין, אך ההורה אינו נמצא עימם בקשר שוטף, אינו יכול להיעזר בהם מכל סיבה שהיא והלכה למעשה חיי כגלמוד בארץ מוצאו.
כן, רשות האוכלוסין בסעיף ג.13 לנוהל כאמור לעיל, מכירה בכך שגם אם לא מתקיים בעניינו של ההורה תנאי הבדידות הרי שעלולים להיות תנאים הומניטאריים אחרים המצדיקים מתן רישיון לישיבה בישראל ואם כך הדבר ניתן לפנות ולבקש ועדה בינמישרדית אשר תבחן את זכאותו של ההורה לקבלת רישיון ישיבה בישראל ובהמשך קבלת מעמד של תושב קבע בישראל.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
כזו היא הפעולה של חתימת ערבות למאן דהוא ונטילת אחריות על התחייבויותיו של אדם אחר.
אין זה משנה כמה פעמים נלמד, נבקש, נורה ונשכנע להפעיל שיקול דעת, לא לחתום על אף מסמך ללא אישורנו, עם הגיל מידת הזהירות יורדת, חישכון זמני וקוגניציה ירודה גורמים לקבלת החלטות מוטעות וביצוע מעשים שלא נותר אלא להשתדל לבטל בהקדם האפשרי.
לאחרונה נדרשתי לבטל התחייבות שקיבלה על עצמה אישה בגיל השלישי ע"י חתימה על ערבות לחוזה שכירות של בן משפחתה, בהחלטה גרועה של רגע, מבלי שמהות חתימתה הוסברה לה ובוודאי שלא השלכותיה של חתימה כזו בפן החוזי. נהפוך הוא, המתווך אף הגדיל והטעה אותה תוך הקטנת חשיבות הפעולה ומתן הסברים אינם נכונים בעליל, המנוגדים לאמור בחוק.
סעיף 15 לחוק הערבות בא לעזרתי ובהודעה בכתב, תוך 24 שעות ממועד החתימה, למשכיר, שוכר והמתווך, וכל עוד לא נוצר החיוב לו ערבה הלקוחה, בוטלה הערבות מבלי שנגרם נזק כלשהו לאף אחד מהצדדים.
נראה, שאנשים לא מבינים את מלוא החשיבות של מתן ערבות אישית להתחייבויותיו של אדם אחר, את ההשלכות של התחייבות זו ובבוא העת, אם וכאשר הם נאלצים להתמודד עם נשיאה בהתחייבויות להן התחייבו עבור אדם אחר, הדבר בא להם כהפתעה, אליה לא התכוננו ומעולם לא העלו על דעתם תוצאה אפשרית זו, כאשר תוצאה כזו היא יותר מסבירה במציאות העכשווית של חדלות פירעון הולכת וגדלה אצל יחידים.
בין אם מדובר במתן ערבות לחוזה שכירות ונשיאה בהוצאות בסך של עשרות אלפי שקלים בגין אי תשלום שכר דירה, חשבונות וגרימת נזקים לדירה, או במתן ערבות לקבלת משכנתא לרכישת דירה, כאשר הרוכשים, עם השנים, נכנסים להליך פשיטת רגל, אינם יכולים עוד לשאת בתשלומי משכנתא והעול נופל על כתפי הערבים. כן בכל מקרה אחר שבו אדם מתבקש לקבל על עצמו התחייבות לשאת בהתחייבויותיו של אחר ונמנע ממחשבה – מה יקרה לכלכלת המשפחה שלי אם אצטרך לשאת בתשלומי משכנתא בסך של אלפי שקלים בחודש עבור X? מה יקרה לי אם אתבקש לשלם עבור אי תשלום שכ"ד, חשבונות ונזקים לדירה בסך של עשרות אלפי שקלים עבור X?
לא פעם התחייבויות אותן קיבל הערב עבור אדם אחר, קרוב ככל שיהיה, מכניסות גם את הערב למערבולת כלכלית ואף הליך פשיטת רגל, המשפיעים עליו ועל משפחתו במשך שנים ארוכות ומכלים, לעיתים, את מלוא חסכונותיו.
יש להפעיל את מלוא שיקול הדעת, להתייעץ עם מומחה, אם צריך, ובכללי לעשות כל מה שרק ניתן כדי להימנע מחתימה על ערבויות וקבלת התחייבויות כספיות עבור כל אדם שהוא, קרוב ככל שיהיה.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
]]>
במידה והחייב צבר חוב בגין מזונות שלא שולמו במועד, הרי שעם פתיחת הליך פשיטת הרגל צריך הזכאי להגיש תביעת חוב לכונס הרשמי ולהצהיר על קיום החוב (גם אם החוב נמצא בהוצאה לפועל בהליכי גבייה). חשוב להדגיש כי בזמן הליכי פשיטת רגל כל הליכי הגבייה העצמאיים נגד החייב מופסקים ולא תהיה לזכאי יכולת לגבות מן החייב את חוב המזונות אלא במסגרת הליך פשיטת הרגל.
במידה והחייב נושא בתשלום מזונות כל חודש בחודשו הרי שגם אז צריך להגיש בקשה לקציבת מזונות, וזאת בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, כדי שתשלום המזונות יאושר ע"י ביהמ"ש הדן בהליך פשיטת הרגל משאין החייב, הנמצא בהליך פשיטת רגל, רשאי לשלם תשלום כלשהו ולפרוע כל חוב לאף נושה ללא אישור בית המשפט.
בתי משפט מתייחסים בכובד ראש לחובת תשלום מזונות ע"י החייב ולעיתים קרובות יעדיפו את צרכי הילדים על פני צרכיו של החייב או אינטרסים של נושים אחרים.
בספטמבר 2019 יכנס לתוקף חוק חדש 'חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018' ובו הוראות חדשות לגבי קציבת מזונות בהליך פשיטת רגל. החוק החדש מורה לכונס הרשמי לקצוב את המזונות עם פתיחת הליך פשיטת הרגל של החייב ובהיעדר נסיבות מיוחדות להותיר את גובה המזונות כפי שנקבע ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה או בית דין רבני. כן, לאחר שמתמנה מנהל מיוחד בהליך פשיטת הרגל הוא יפנה באופן עצמאי לבית המשפט הדן בהליך ויבקש לקצוב את גובה המזונות לחייב. משנת 2019 בית המשפט יהיה רשאי לקצוב מזונות תוך פגיעה בדמי המחייה הבסיסיים של החייב, אם ראה הצדקה לכך.
חייב שאינו עומד בתשלום המזונות השוטפים מסתכן בביטול הליך פשיטת הרגל, משבתי משפט מתייחסים לאי תשלום מזונות באופן חמור ביותר, על כמה וכמה אם הדבר נעשה מטעמים פסולים וללא הצדקה אובייקטיבית (כגון מחלה, תאונה וכו').
על כן, בעצם זה שהזכאי למזונות מיידע את בית המשפט בכך שעל החייב האחריות לשאת במזונות הוא מעביר את האחריות לגביית המזונות על ביהמ"ש ובעלי המקצוע הפועלים מטעמו ולהם כלים רבים להכריח את החייב לשלם את המזונות המגיעים ממנו.
גם עם היכנס לתוקף החוק החדש, הזכאי למזונות צריך להיות "עם היד על הדופק" באשר לגביית המזונות השוטפים ולהיות בקשר עם בעלי המקצוע הפועלים בהליך פשיטת הרגל כדי שאלה יפעלו לקציבת המזונות וגבייתם באופן התואם את צרכי הקטינים.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
עם הגשת בקשה לפשיטת רגל נאסר על החייב לפרוע את חובותיו לכל אדם שהוא שלא במסגרת הליך פשיטת הרגל ובפיקוח כל הגורמים המקצועיים האמונים של העניין (הכונס הרשמי, המנהל המיוחד וביהמ"ש).
במידה ולאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל ומתן צו כינוס בוחר החייב לפרוע את חובותיו באופן עצמאי ומבלי שקיבל לכך אישור מאת בית המשפט, הרי שהחייב מסתכן בביטול הליך פשיטת הרגל.
החייב צריך לפעול בזהירות יתרה ולהימנע מפעולות אשר עלולות לסבך אותו ולסכן את הליך פשיטת הרגל בו הוא מצוי. על כן גם תשלום המזונות צריך להיות מאושר ע"י ביהמ"ש, היות והאדם שלו מגיעים המזונות עפ"י פסק דין נחשב לנושה של החייב, כיתר נושיו.
החייב עלול לשאול, מדוע עליו לקבל אישור מבית משפט נוסף אם בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני כבר דן בסוגיית המזונות וקבע כמה על החייב לשלם. אכן, בית משפט הדן בהליך פשיטת הרגל של החייב אינו ערכאת ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה או בית דין רבני בנושא מזונות אך עליו חלה החובה לאזן בין כלל נושיו של החייב וכן לאזן בין האינטרסים של החייב לבין אלה של נושיו.
בתקופת הליך פשיטת הרגל "ידו" של ביהמ"ש הדן בהליך על העליונה והוא יכול להחליט להפחית את גובה המזונות, להגדיל או להשאירם כפי שקבע ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני. עם סיום הליך פשיטת הרגל יחזרו המזונות לגובה שנקבע בפסק דין קודם לכן בערכאה שדנה בתביעת מזונות.
במאי 2018 בית המשפט העליון פסק ברע"א 3239/18 וקבע כי מעתה גם החייב יוכל להגיש בקשה לקציבת מזונות, וזאת למרות האמור בסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל שעד פסק הדין הנ"ל הטיל את משימת הגשת הבקשה לקציבת מזונות על כתפי האדם שמגיעים לו המזונות עפ"י פסק דין (גרושתו של החייב).
בהזדמנות זו חשוב להבהיר כי חייבת בהליך פשיטת רגל, אשר זכאית לקבל מזונות עבור ילדיה המתגוררים עימה שלא פועלת לקבלת המזונות, מסיבותיה שלה, נחשבת ע"י ביהמ"ש, הדן בהליך פשיטת הרגל, כמי שאינה ממצה את כושר השתכרותה ואמנם אין הדבר יגרום לביטול הליך פשיטת הרגל אך עלול לעלות באופן משמעותי את התשלום החודשי שנקבע ע"י בית המשפט כי על אותה החייבת לשלם לקופת הכינוס כדי לזכות בהפטר המיוחל.
כאן המקום לציין כי בספטמבר 2019 יכנס לתוקפו חוק חדש 'חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018' המשנה את כללי המשחק ובין היתר קובע כללים חדשים בסוגיית קציבת המזונות.
סעיף 179 לחוק קובע כי עם מתן צו לפתיחת הליכים הכונס הרשמי יקצוב את המזונות באופן זמני ובהיעדר הצדקה להפחית מהסכום שנקבע בפסק הדין (של ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני) יותיר את סכום המזונות כפי שהיה טרם לתחילת הליכי פשיטת הרגל. לאחר שיתמנה מנהל מיוחד לתיק, הרי שהוא יפנה לביהמ"ש בבקשה לקצוב את גובה המזונות. כאן, בניגוד למצב המשפטי היום, ביהמ"ש יוכל לקצוב מזונות תוך פגיעה בדמי המחייה הבסיסיים של החייב, המוגנים כיום בחוק הגנת השכר וחוקים אחרים.
על כן ולמרות שעפ"י החוק החדש מעורבותם של החייב או גרושתו, הזכאית למזונות, אינם נדרשים עוד לקציבת המזונות, ייטיב החייב אם ישים דגש מיוחד על נושא המזונות ויעשה כמיטב יכולתו כדי שגובה המזונות הקצובים יוותר כפי שקבע ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני, על מנת לא ליצור פער בין מה שאמור לשלם החייב עפ"י פסק דין ומה שהוא משלם בהליך פשיטת רגל או לחלופין יפנה בבקשה לביהמ"ש הדן בפשיטת רגל לאפשר לו לנהל הליך מקביל בערכאה שנתנה את פסק הדין במזונות ויבקש להפחיתם, לסכום שקבע ביהמ"ש הדן בהליך פשיטת רגל, אם נסיבות החייב מאפשרות זאת.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
]]>
באוגוסט 2018 נכנס לתוקף תיקון 55 לחוק ההוצאה לפועל, אשר מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות, תלוי יכולותיו הכלכליות של החייב, בדיוק כפי שעושים הרשמים בקביעתם צווי תשלומים לכלל החובות האחרים של החייבים בהוצל"פ.
עד כה חוב במזונות היה חריג ורשם הוצאה לפועל לא היה מוסמך לשנות את הסכום שנקבע בבית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני. כך חייבים רבים, בהיעדר כל יכולת לשלם את הסכומים שנקבעו להם במזונות, היו צוברים חובות עצומים בהוצאה לפועל אשר לעיתים היו מובילים לעיקולים והגבלות ואף צווי מאסר.
רבים מן החייבים רוצים ומעוניינים לשלם את חוב המזונות אילו רק היתה ניתנת להם היכולת לשלמו בתשלומים חודשיים נמוכים יותר. בשביל חייבים אלה שינה המחוקק את חוק ההוצאה לפועל ותיקן עוול היסטורי.
אין הדבר אומר שכעת רשם הוצאה לפועל נכנס בנעלי שופט ביהמ"ש לענייני משפחה או דיין ביה"ד רבני או חמור מכך מהווה מאין ערכאת ערעור על בית המשפט, כלל וכלל לא. חשוב להבין כי מדובר בחובות עבר בלבד ולא בתשלומים השוטפים אותם עדיין צריך לשלם החייב. במידה והחייב מעוניין להפחית את תשלומי המזונות החודשיים השוטפים הרי שלשם כך צריך לפנות לערכאה המשפטית שקבעה את דמי המזונות מלכתחילה.
תיקון זה מאפשר לחייב להיפטר מחובותיו במזונות, יחד עם תשלום המזונות השוטף, כדי שיוכל החייב לחיות את חייו ללא עיקולים, הגבלות וצווי מאסר אשר מרחפים מעל ראשו, פוגעים בשלוות נפשו וגורמים לחייב נזקים כלכליים ממשיים.
יש לציין שתיקון החוק אינו חל על חוב עבר במזונות למוסד לביטוח הלאומי, בו חב החייב, אך זאת משום שהמוסד לביטוח לאומי מציע הסדר תשלומים עצמאי לחייבים, בהתאם לנהלים הפנימיים שלו, המשולם דרך הוצאה לפועל.
חשוב לדעת שרשם ההוצאה לפועל, עם מתן צו לפריסת חוב עבר במזונות של החייב, רשאי להפחית את ריבית הפיגורים שתיווסף לחוב בתקופת התשלום.
התיקון הנ"ל מהווה בשורה של ממש לחייבים אשר מזה שנים רבות הלכו וצברו חובות במימדים עצומים ללא כל יכולת לפתור את המצב שנוצר ושקעו עוד ועוד בביצת החובות, איבדו תקווה והדבר אף גרם לחייבים, לעיתים, להפסיק לשלם את המזונות כלל.
חשוב להדגיש כי פריסת חוב עבר במזונות ועמידה בתשלומים שנקבעו ע"י הרשם תאפשר להסיר מעל החייב במזונות את העיקולים וההגבלות (כגון, אך לא רק: עיקול משכורת, עיקול חשבון עו"ש, הגבלה על חידוש רישיון נהיגה וכו') ולראשונה מזה שנים יוכל החייב לחיות ולעבוד ככל האדם, ללא דאגה וחרדה מפני עיקולים והגבלות.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
]]>
בד בבד עם המאבק ללידה חופשית צצו ועלו סיפורים וקבוצות הנלחמות באלימות מיילדותית (אלימות מילולית ופיזית של אחיות מיילדות או רופאים בזמן לידה בבתי החולים בישראל), דבר שהושתק עד כה וכלל הנשים לא ידעו כי לטראומה שהן עברו בלידת בית חולים יש שם שמוכר זה מכבר בעולם המערבי.
כפייה מצד אחד מובילה להתנגדות מן הצד השני, כך תמיד היה וכך תמיד יהיה, כל עוד אנו חיים בעולם הפועל לפי חוקים פיזיקאליים (החוק השלישי של ניוטון), החלים לא רק על המרחב שבתוכו אנו חיים אלא גם על המרחב בו אנו מרגישים.
החל מיום 01.10.2017 משלם המוסד לביטוח לאומי הוצאות לידה ואשפוז של היולדת והיילוד ישירות לבית החולים בסך של 13,515 ₪ על כל יולדת. אם נולד פג (במשקל 1750 ג' אשר היה מאושפז לכל הפחות 4 ימים בטיפול נמרץ יילודים) המוסד לביטוח הלאומי משלם לבית החולים החל מיום 01.10.2017 סך של 214,405 ₪ בנוסף להוצאות לידה ואשפוז כאמור לעיל.
(מתוך אתר המל"ל "אמהות- מענק אשפוז").
בהתאם לתיקון מס' 191 לחוק הביטוח הלאומי אשר נכנס לתוקף ביום 01.06.2017 סעיף 42 (ג) קובע כי:
"…מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא… כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות… תנאי לקבלת מענק לידה הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא… למשרד הבריאות… משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו…".
מענקי לידה החל מיום 01.01.2017 הינם כדלהלן:
1751 ₪ – ילד ראשון
788 ₪ – ילד שני
525 ₪ – ילד שלישי והלאה
8757 ₪ – תאומים
13,136- שלישיה
(מתוך אתר המל"ל "מענק לידה").
לידת בית, בהתאם לחוזר מנהל הרפואה 17/2012, מוגדרת כ"לידה בבית היולדת, לאחר תכנון והכנה מראש ומתוך בחירה של היולדת".
בחוזר זה משרד הבריאות מבהיר כי אין מניעה (או איסור) על היולדת ללדת בביתה ללא סיוע של איש מקצוע, אך מבהיר שמי שאינו מוגדר כרופא או מיילדת מנוע מלקבל לידות כעיסוק.
מי רשאי לפי החוק לעסוק בקבלת לידות בית?
מיילדת הרשומה בפנקס המיילדות בישראל, בעלת וותק של 3 שנים ולאחר ניסיון ב-10 לידות בית בהדרכת מיילדת בית מנוסה.
רופא בעל רישיון ותעודת מומחה בישראל ביילוד וברפואת נשים שעסק במיילדות בחדר לידה בבית חולים בישראל 3 שנים.
העוסקים בלידות בית חייבים אחת לשנה לחדש את לימודיהם בתחום החייאה בכלל והחייאת יילודים בפרט.
אם העוסק בלידת בית אינו מבוטח בביטוח אחריות מקצועית, עליו לתעד בכתב כי יידע אודות כך את היולדת וזו הבינה את המשמעויות והסכימה להן. זכות היולדת לדעת מבעוד מועד כי האדם שיילד אותה אינו מבוטח.
משרד הבריאות מאפשר תכנון וקיום לידת בית (המאושרת על ידו לצרכי קבלת כל התנאים לאחר מכן) במקרים הבאים: הריון עם עובר אחד במצג ראש, לידה בין השבועות 37-42, עובר במשקל 2500-4000 ג', היולדת מעל גיל 18, קיום תיעוד כתוב על היסטוריה רפואית ומיילדותית של היולדת, תיעוד מעקב הריון נוכחי, תיעוד ביצוע סקירת מערכות, תיעוד להיעדר סכרת הריון…וכו'. כמו כן היולדת נדרשת להצהיר על מצבה הרפואי ואם יש למיילדת ו/או הרופא ספק באשר למצבה עליהם לקבל אישור מהרופא המטפל.
על העוסק בקבלת לידת בית לוודא כי בית היולדת מותאם ללידת בית ויש בו חשמל, מים חמים זורמים, חימום, טלפון והמקום נקי. על החדר בו תלד היולדת להיות 10 מ"ר לכל הפחות וביתה של היולדת נמצא לא יותר מ-30 דקות מבית החולים הקרוב.
על העוסק בקבלת לידת בית להסביר ליולדת את כל המידע הנדרש ולהחתימה על טופס בקשה והסכמה מדעת ללידת בית.
על העוסק בקבלת לידת בית להיות מצויד בכל הציוד הדרוש ע"י משרד הבריאות ורשימתו בחוזר כאמור.
אם היולדת סובלת ממחלה כרונית או מוגבלות העלולים להשפיע על מהלך הלידה או היילוד ו/או חולה במחלה זיהומית פעילה חובה לקבל אישור מהרופא המטפל באשר לאפשרות לידת בית.
במקרים הבאים משרד הבריאות אינו מאשר קבלת לידת בית: היולדת משתמשת בסמים או בתרופות לגמילה מסמים, סיבוכים בלידות קודמות, תמותת עובר ברחם או בלידה, היפרדות שלייה ללא סיבה חיצונית, לידה קודמת עם כליאת כתפיים, קרע בפרינאום בדרגה גבוהה או קרע בצוואר הרחם, דימום חריג לאחר לידה קודמת, יילוד קודם שחלה במחלה מוקדמת, פגמים מולדים או נרכשים ברחם או בתעלת הלידה, יותר מעובר אחד, מצג שאינו ראש, יתר לחץ דם, דלקת בכליות או זיהום בדרכי השתן שאינו ניתן לטיפול, קרישיות תוך וורידית, השמנת יתר חמורה, אנמיה, זיהום בהריון/ זיהום עוברי/ נשאות למחלות זיהומיות, רעלת הריון, תפר צוואר הרחם שטרם הוסר, דימום ממקור רחמי, אם לא בוצעה סקירת מערכות ולא נשללה סכרת הריון, חשד למום אצל היילוד, הפרעת קצב עוברית, פיגור בגדילה תוך רחמית, הערכת משקל מתחת ל2500 ג' או מעל 4000 ג', מיעוט או ריבוי מי שפיר, מיעוט תנועות עובר, חום של היולדת מעל 37.8 סמוך ללידה… וכו'.
משרד הבריאות נותן הוראות גם בדבר הטיפול הביתי ביולדת טרם, במהלך ולאחר הלידה ע"י העוסקים בלידת בית, והן:
היולדת תקבל הדרכה באשר לסימני לידה פעילה, מיילדת/ רופא יגיעו לביתה של היולדת בתוך שעה מרגע הודעתה על תחילת לידה פעילה, רופא/ מיילדת ישהו עם היולדת והיילוד לכל הפחות שעתיים לאחר סיום הלידה ויבצעו השגחה ומעקב אחר מצבו של היילוד, יש לבצע מעקב אחר סימנים חיוניים אצל היולדת אחת לשעה, בשלב הראשון של הלידה יש לבצע האזנה לקצב לב העובר פעם בחצי שעה ובשלב השני כל 5-10 דקות, יש לבדוק את היילוד מייד לאחר לידתו, יש לבקר את היולדת בתוך יממה לאחר הלידה.
הרופא או המיילדת העוסקים בקבלת הלידה יערכו רישומים מדויקים בהתאם לדרישות משרד הבריאות ויעבירו העתק מהרישומים ליולדת. הרישומים יישמרו לכל הפחות 25 שנה ויהיו זמינים לבדיקה של משרד הבריאות עפ"י דרישה.
יש ליידע את היולדת כי תוך 24 שעות מהלידה עליה לפנות לרופא ילדים לבדיקת היילוד.
"מיכל בונשטיין, נציגת אמה"י (ארגון מיילדות הבית של ישראל) ומיילדת בית, הסבירה כי ליולדת בבית נכונים תשלומים נוספים' מכיוון שהנחיית משרד הבריאות היא שהיילוד יעבור בדיקה על ידי רופא ילדים במהלך 24 השעות הראשונות שלאחר הלידה, אך מכיוון שליילוד טרם ניתן מספר תעודת זהות, רופאי קופת החולים לא יכולים לבדוק אותו. אם היולדת תפנה לחדר מיון על מנת שרופאי חדר המיון יבדקו אותו, היא תיאלץ לשלם כ-600 שקל מפני שהגיעה ללא הפניית רופא, או להתאשפז למשך 12 שעות על מנת שבית החולים יקבל את התשלום עבור הלידה בביטוח לאומי. כלומר, יולדת בית ש"חוסכת" למדינה הוצאות אשפוז של כ-8,000 שקל (היום 13,515 ₪ ת.ט) לא רק מממנת בעצמה את הלידה, אלא "נקנסת" על כך בבואה לבדיקת רופא בבית החולים". (מתוך דה מרקר כתבה של רינה רוזנברג קנדל מיום 28.07.2008 "כשכל לידה מכניסה לקופתם סכום נאה, לא פלא שבתי החולים לא ששים לוותר על יולדות לטובת לידות בבית").
בכל מקרה שבו הרופא או המיילדת מרגישים שיש צורך רפואי להעביר את היולדת לבית החולים או שהיולדת מבקשת זאת יש להעבירה באופן מיידי לבית חולים. משרד הבריאות מורה על העברת היולדת לבית החולים בקרות אחד מהבאים:
דימום העולה על הרגיל, חשד להפרדות שלייה, צניחת חבל הטבור, עליית חום במהלך הלידה מעל 38 מעלות, דופק הגבוה מעל 120 כ-15 דקות ויותר, לחץ דם העולה על 140/90 בשתי מדידות בהפרש של שעה, מי שפיר מקוניאלים או דמיים בשלב הראשון של הלידה, עצירת הלידה למרות צירים סדירים למשך שעתיים, שלב שני של הלידה מתארך מעבר לשלוש שעות, שינויים בקצב לב העובר פחות מ- 110 או יותר מ-160 לדקה, עיכוב בהתפתחות לידה פעילה- 12 שעות לאחר ירידת מים נקיים וכו'.
לאחר הלידה יש להעביר את היולדת לבית החולים במקרים בהם: השליה לא יצאה כשעה לאחר יציאת העובר, דימום מוגבר לפני או אחרי היפרדות השלייה, יציאת שליה לא שלמה או חשד לכך, שינויים בלחץ דם היולדת, מצוקה נשימתית, בלבול/ אי שקט ושינוי במצב ההכרה של היולדת, קושי בתפירת קרעים, המטומה בתעלת לידה, קרעים ברמה גבוהה, סימנים נפשיים פתולוגיים של היולדת.
לאחר הלידה יש להעביר את היילוד לבית החולים במקרים בהם: היילוד שוקל פחות מ 2500 ג' או יותר מ 4000 ג', חשד למצוקה נשימתית, חום גוף מתחת ל 35.5 מעלות, רעד/ תנועות לא תקינות או פרכוסים, סימני טראומה לרבות סימני שיתוק או שתפי דם תת עוריים, מום מולד וכו'.
כמו כן משרד הבריאות מורה כי הרופא או המיילדת יספקו הדרכה מלאה ליולדת באשר לטיפול ביילוד ולשמירה על בריאותו וכן יבצעו שלל פעולות רפואיות אחרות ו/או יפנו את היולדת לביצוע חלק מפעולות אלה (כגון מתן חיסונים) בטיפת חלב ו/או אצל רופא ילדים.
היה והגיעה היולדת לבדיקתה ולבדיקת היילוד לבית החולים מייד לאחר הלידה הנ"ל תתקבל לאשפוז כמקובל. בסיום כל הבדיקות יוצע ליולדת להמשיך את האשפוז אך זכותה של היולדת לבקש מרופא הנשים הבכיר במשמרת לשחרר אותה ואת היילוד הביתה. היולדת רשאית לסרב לביצוע בדיקות כאלה ואחרות ליילוד עפ"י שיקול דעתה.
חוזר מנהל הרפואה 21/2017 מפרט את התנאים כאמור בסעיף 6 לחוק מרשם האוכלוסין הדרושים כדי לרשום את היילוד במשרד הפנים.
מייד בסמוך ללידה על המיילדת או הרופא שקיבלו את הלידה ליתן ליולדת מסמך המאשר את אירוע הלידה והיותה של היולדת אימו של היילוד. המיילדת צריכה לחתום על תצהירה בפני עו"ד או גורם אחר המוסמך לאשר את חתימתה על תצהיר.
אם ילדה היולדת בביתה שלא בליווי רופא או מיילדת עליה למלא אחר שלושה תנאים:
1. להביא תצהיר מטעמה בדבר היותה אימו הטבעית של היילוד.
2. להביא אישור מרופא מומחה ברפואת נשים על מעקב הריון החל משבוע ה-28 ואילך.
3. להביא אישור מרופא מומחה ברפואת נשים על כך שנבדקה תוך 48 שעות מרגע הלידה ואכן ילדה במהלך 48 שעות שקדמו לבדיקה.
היה ואין ליולדת אישורים רפואיים כאמור בסעיפים 2 ו-3 עליה לצרף תוצאות בדיקה גנטית להורות לשם קביעת היותה אמו הטבעית של היילוד.
את כל המסמכים כאמור לעיל על היולדת להעביר הן למשרד הפנים והן למשרד הבריאות. משרד הבריאות יעביר דו"ח תקופתי למוסד לביטוח לאומי אודות אישורים שנמסרו לו לשם תשלום מענק לידה ליולדת.
את ההודעה בדבר לידה, בצירוף המסמכים כאמור, יש למסור למשרד הפנים תוך 10 ימים מיום הלידה.
בנוהל רישום לידה בארץ מס' 2.2.0001 מיום 24.03.2011 קובע משרד הפנים נהלים בדבר רישום יילודים שנולדו בלידת בית במרשם האוכלוסין, והם כדלקמן;
אם הורי היילוד נשואים חובה על שניהם להתייצב במשרד הפנים לרישום היילוד. אם האם יחידנית והאב אינו מכיר באבהותו, הנ"ל רשאית להתייצב בגפה. על ההורה/ים להיות מצוידים בכל המסמכים כאמור לעיל. אם אב היילוד ידוע ומכיר באבהותו, הנ"ל צריך להגיע למשרד הפנים ולהזדהות באמצעות תעודת זהות.
בנוהל הוספת פרטי אב לקטין מס' 2.2.0007 מיום 01.10.2008 קובע משרד הפנים כי במקרה בו שני ההורים אינם נשואים אחד לשניה הבקשה להכרה באבהות על ילד שנולד לאישה פנויה צריכה להיות מוגשת פיזית ע"י הטוען לאבהות, בנוכחות אם הקטין עד שנה מיום הלידה והטוען צריך להזדהות ע"י מסמך מזהה רשמי.
כעת, משאתן יודעות מהם הכללים והנהלים, דרככן ללידת בית מתוכננת היטב תהיה קלה יותר ותצליחו להתגבר בקלות על כל המשוכות בדרך להגשמת חלומכן ולמעבר קל בכל תחנות הבירוקרטיה טרם הלידה ולאחריה.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מהותי ביחס לאי הגעה סדירה לבית הספר ואפילו לגן. אנשי החינוך מתחילים לפעול כמעט באופן מיידי וההורים נדרשים לגייס את מלוא כוחם כדי לוודא הגעה סדירה של ילדיהם למסגרות החינוך. לחילופין, במידה ואינם מעוניינים שילדיהם ילמדו במסגרות החינוך הפורמאליות, הורים רשאים להגיש בקשה לחינוך ביתי ולקחת על עצמם אחריות מלאה לחינוך ילדיהם, תחת פיקוח של הגורמים המקצועיים במשרד החינוך.
נקרו בדרכי מספר מקרים מאוד מצערים של הורים אשר ילדיהם הוצאו מביתם עקב נשירה מבית הספר. מקרים כאלה חריגים מאוד אך קיימים. הסיכון, כיום, אינו מסתכם בעמידה למשפט, כפי שיוסבר בהמשך, במידה והקטין אינו מגיע באופן סדיר למסגרת החינוך אלא ההורים אף מסתכנים בפירוק המשפחה והרחקת ילדיהם מביתם.
על כן, חשוב להכיר את הנושא ואת הוראות החוק וללמד את ילדיכם, כדי שגם הם יבינו את האחריות הנחה על כתפיהם.
כמו כן חשוב לדעת כי החוק חל לא רק על הורי הקטין אלא על כל גוף או אדם אשר הקטין נמצא ברשותו, פיקוחו או השגחתו, (אם, למשל, הוצא מחזקת הוריו).
חוק לימוד חובה מסדיר את נושא ביקור סדיר בלימודים, כבר מגן ילדים, החל מגיל 3 ועד כיתה י"ב או הגעתו של התלמיד לגיל 18, המוקדם מביניהם ובחינוך המיוחד מגיל 3 עד גיל 21. החוק קובע כי תלמיד, בגילאים כאמור, חייב ללמוד במסגרת חינוך כפי שהוגדרה ע"י המדינה או לחילופין ללמוד עפ"י תכנית שאושרה ע"י משרד החינוך באמצעות הוריו (חינוך ביתי).
בהתאם לתיקון משנת 2016 לסעיף 3 הורים חייבים לרשום את ילדם ברשות המקומית בה מתגורר הילד, כבר בגיל 3. במידה והורה אינו יודע האם על ילדו להיכנס למסגרת החינוך בשנה הנוכחית או שנה הבאה, סעיף 11 לחוק נותן מענה לתהייה זו: "רואים אדם כאילו הגיע לגיל מסוים בראשית כל שנת לימודים, אם יגיע לאותו גיל עד יום 31 בדצמבר שבאותה שנת לימודים". קטין בגיל לימוד חובה אשר הגיע לישראל כעולה, חייב להירשם ללימודים תוך 30 יום מיום העליה. אם הקטין עבר מקום מגורים מתחום שיפוט של רשות חינוך אחת לאחרת, יש לרשום אותו ברשות החינוך אשר לתחום שיפוטה עבר תוך 30 יום מיום המעבר.
מי שעובר על הוראות החוק (בנוגע לרישום) כאמור לעיל דינו מאסר עד 14 יום ו/או קנס.
סעיף 4 לחוק לימוד חובה קובע כי הורים (או מי שהקטין נמצא ברשותו, פיקוחו או השגחתו) יהיו אחראים להגעה סדירה של התלמיד למוסד החינוכי בו רשום. לא הגיע התלמיד, שגילו מתחת לגיל 15, באופן סדיר ללימודיו, דינו של כל אחד מהוריו מאסר חודשיים או קנס, אלא אם הוכיח הורה מעל לכל ספק סביר כי עשה כמיטב יכולתו כדי לוודא שילדו מגיע ללימודים באופן סדיר.
בכל מקרה אין להעמיד הורה לדין אלא לאחר שמנהל המוסד החינוכי הודיע לו בדואר רשום כי ילדו אינו מגיע ללימודים והילד המשיך להחסיר לימודים.
תלמיד אשר נעדר מלימודיו באופן אשר, לדעת מנהל המוסד, פוגע מהותית בלימודיו או נעדר 7 ימים רצופים או 14 יום שאינם רצופים (ללא סיבה מוצדקת), יראו אותו כתלמיד אשר אינו לומד באופן סדיר כאמור בחוק.
מנהל המוסד החינוכי חייב בדין לדווח, כאמור בתקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך), על כל תלמיד אשר אינו לומד באופן סדיר, תלמיד אשר לא ביצע רישום לשנה החדשה למוסד החינוכי אליו היה רשום או שנרשם אך לא הגיע מתחילת השנה.
בית משפט שדן בעבירה לפי חוק זה ישמע את דעתו של עובד סוציאלי או קצין ביקור סדיר ואם יתאפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי מבית ספר שבו לומד הקטין.
אם יוכח שהקטין עבד בשכר בתקופה בה לא הגיע ללימודיו, רשאי בית המשפט לחייב הורה בקנס נוסף, וזאת בנוסף לכל עונש אחר שכבר הוטל עליו עפ"י חוק זה.
אם יוכח לשר החינוך כי לאחר תשלום הקנס למד הקטין שנה אחת באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, רשאי השר להורות על החזרת הקנס להורים.
חוזר המנכ"ל תשע"ז/7(א) 2.3-9 "מביקור סדיר למניעת נשירה" החל מיום 1.3.2017 מסדיר את הנהלים החלים על המוסד החינוכי בנוגע לביקור סדיר של תלמידים. בעוד חוק לימוד חובה מטיל אחריות בלעדית על הורי התלמיד לביקורו הסדיר במסגרת החינוך, הרי שחוזר המנכ"ל מחיל אחריות זו גם על מסגרת החינוך: "בצד חובתם של ההורים, חובה על רשות החינוך המקומית להבטיח את לימודיו של ילד או נער במוסד חינוך מוכר. בנוסף על אלה, מחובתם של רשות החינוך המקומית ושל מוסדות החינוך לנקוט צעדים ופעולות להכלתו של הילד או הנער במוסד החינוך ולהבטיח את התמדתו ואת המשך לימודיו במסגרתו. בנסיבות שבהן תלמיד הורחק או נשר או הונשר מהמוסד החינוכי על רשות החינוך המקומית ועל מוסד החינוך שהתלמיד היה רשום בו (באמצעות הרשות המקומית) לבצע פעולות לשילובו מחדש במוסד חינוך אחר".
"מתפקידו של בית הספר ליצור, ככל האפשר, תנאים לימודיים, חינוכיים, רגשיים וחברתיים המותאמים ליכולותיו ולנטיותיו של התלמיד, תנאים המתאימים לצרכיו ולכישרונותיו כמו גם לקשייו, באופן שיתאפשר לו לממש את יכולותיו הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות. כדי לאפשר מתן מענה הולם ככל האפשר לתלמיד על רשות החינוך המקומית לנקוט צעדים שיאפשרו יצירת רצף לימודים החל מגן הילדים ועד סיום הלימודים בבית הספר התיכון. מכיוון שלמעברים בין מוסדות החינוך במערכת החינוך השפעה על נשירת תלמידים, ומכיוון שמעברים אלה דורשים תהליכי הסתגלות לימודית, חינוכית וחברתית מצד התלמיד, יש לעשות מאמץ ליצור רצף לימודים עם מספר מזערי של מעברים של התלמיד בין מוסדות החינוך בשלבי החינוך השונים".
בנוסף לכך, חוזר המנכ"ל מגדיר מיהו תלמיד הנמצא בנשירה סמויה: "תלמיד הרשום ומשובץ במוסד חינוך אך הוא נעדר מלימודיו 7 ימי לימודים רצופים או נעדר היעדרות לא רצופה המצטברת ל-14 ימים ללא סיבה מוצדקת; או: תלמיד הנעדר מלימודיו לעתים כה תכופות עד שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו ולמרות פעולות להשבתו לפי הוראות חוזר זה לא חזר ללימודיו; או: תלמיד המתאפיין לפחות באחד מאלה: שוטטות בשטח בית הספר ומחוצה לו בשעות הלימודים, נוכחות פיזית בכיתת הלימוד אך ללא תפקוד לימודי, קושי למלא אחר חוקי מוסד החינוך, קשיי הסתגלות וקשיים התנהגותיים, מעורבות נמוכה בלימודים ובפעילויות אחרות בבית הספר".
על מוסד החינוך לגבש תכנית לימודית- חינוכית אשר תיתן מענה לתלמידים ותבטיח את הכלת התלמידים, ביקור סדיר והתמדה של תלמידים בלימודים. התכנית תותאם לצרכי התלמיד בסכנת הנשירה ותוצג להוריו תוך קבלת התייחסותם, וזאת טרם ליישומה. התכנית תכלול התייחסות להיבטים רגשיים, לימודיים, חינוכיים וחברתיים של התלמיד הספציפי למענו נבנית התכנית. ניתן לבנות תכנית קבוצתית, אשר תכלול התייחסות נפרדת לכל תלמיד, קבוצה זו תמנה עד 5 תלמידים.
בכל רשות חינוך מקומית תוקם ועדת התמדה אשר תעזור למוסד החינוכי למנוע נשירה ולהבטיח ביקור סדיר של תלמידים. כמו כן, הועדה תעקוב אחרי ילדים הנמצאים בנשירה גלויה וכן אחר ילדים הנמצאים במסגרות חינוכיות שאינן מוסדות לחינוך רגיל, כגון מוסדות חסות הנוער, בתי מעצר ומסגרות לנוער מנותק.
קצין ביקור סדיר מעבר לתפקידו באכיפת חוק לימוד חובה חייב לפעול למניעת נשירה בהתאם לנהלים הקבועים בחוזר המנכ"ל.
על מנת לאכוף את חוק לימוד חובה מסדיר חוזר המנכ"ל נהלים ברורים ומועדים לפעולות האכיפה הנתונות לגורמי החינוך והאכיפה בחוק.
לא הגיע התלמיד 7 ימים רצופים, ללא סיבה מוצדקת, יוציא מנהל המוסד מכתב להוריו המתריע על אי הגעה ויודיע במכתב כי אי ביקור סדיר מהווה עבירה על החוק. המכתב ירשם בשפה בה מלמד ביה"ס ובד בבד רשאי מנהל המוסד לצרף מכתב, בנוסח הקבוע בחוזר המנכ"ל, בשפת האם של הורי התלמיד. העתק המכתב יועבר לגורמים מפקחים במשרד החינוך.
בחלוף 3 ימים ממשלוח המכתב יפנה מנהל המוסד לקצין ביקור סדיר לבחינת הצעדים שננקטו כדי להחזיר את התלמיד ללימודים סדירים.
בחלוף 7 ימים ממשלוח המכתב, אם התלמיד לא חזר ללימודים, ידווח על כך מנהל המוסד לגורמים המפקחים במשרד החינוך.
בחלוף 21 ימים יבדוק קצין ביקור סדיר אם התלמיד חזר ללימודים, ואם לא ידווח על כך לגורמים המפקחים במשרד החינוך עם העתק ליועץ המשפטי ברשות המקומית.
קיבל מנהל מחלקת החינוך הודעה מקצין ביקור סדיר כאמור ישלח מכתב התראה להורי התלמיד שעומדים לנקוט נגדם הליכים משפטיים בהתאם לחוק או לחילופין שרשות החינוך המקומית שוקלת להעביר את ילדם לביה"ס אחר. מכתב זה ישלח רק לאחר שנבחנו כלל הפעולות שבוצעו טרם לכן וכי פעולות אלה עומדות בנהלים הקבועים בחוזר המנכ"ל כאמור. כן ישקול מנהל מחלקת החינוך לכנס ועדת התמדה בעניינו של התלמיד.
בחלוף 30 ימים ממשלוח המכתב ובמידה והתלמיד לא חזר ללימודים סדירים, ידווח מנהל המוסד לגורמים המפקחים במשרד החינוך. אם לתלמיד טרם מלאו 15 תבחן האפשרות להגיש כתב אישום נגד ההורים, במידה וגילו של התלמיד עולה על 15 תכונס ועדת התמדה בעניינו.
טרם הגשת כתב אישום יזומנו הורי התלמיד בכתב (מכתב רשום עם אישור מסירה) לשימוע בפני התובע העירוני. הזמנה לשימוע תכלול את הסיבה להזמנה.
בשימוע יהיו נוכחים, מלבד התובע העירוני, מנהל ביה"ס, קצין ביקור סדיר, המפקח האזורי וכן גורמים נוספים, כולל גורמי רווחה, והכל בהתאם לשיקול דעתו של התובע העירוני. למרות זאת, החלטה בדבר הגשת כתב אישום היא של התובע העירוני בלבד.
בשימוע הצדדים ינסו להגיע לכדי פתרון בדבר חזרתו של התלמיד ללימודים סדירים בביה"ס בו רשום או העברתו לביה"ס אחר.
בסיום השימוע יתקיים דיון פנימי בין גורמי המקצוע ובו יוחלט לגבי המשך הליכים, כולל הגשת כתב אישום.
בחלוף 60 ימים ממשלוח המכתב, היה והתלמיד לא חזר ללימודים סדירים, יבקש מנהל המוסד לגרוע את שמו של התלמיד מרשימת התלמידים בביה"ס ולהעבירו לביה"ס אחר, והכל בתנאים הקבועים בחוזר המנכ"ל.
סעיפים 28 ו-29 לאמנה לזכויות הילד קוראים למדינת ישראל להבטיח לכל ילד במדינה הזדמנות שווה לחינוך. חוזר מנכ"ל תש"ס/ 10 (א) 3.4-3 'החלת חוק חינוך חובה גם על ילדי עובדים זרים בישראל' מיום 1.6.2000 החיל חובה זו כבר אז כלפי ילדים החל מגיל 5 החיים בישראל מעל 3 חודשים, ללא כל קשר למעמד הוריהם, והורה למדינה לכלול אותם במצבת התלמידים וליתן להם את כל הזכויות הניתנות לילדי ישראל בהתאם לחוק לימוד חובה.
סעיף 3.1 לחוזר מנכ"ל 2.3-9 "מביקור סדיר למניעת נשירה" משנת 2017 קיבע והרחיב חובה זו כלפי ילדים מגיל 3 עד כיתה י"ב: "חובת הלימוד חלה גם על ילדים ועל נערים המתגוררים בישראל ללא כל קשר למעמדם במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, בתנאי שהם הציגו במועד הרישום אסמכתאות המעידות על שהותם בישראל בהווה או בתקופה עתידית, לתקופה רצופה שלא תפחת מ-3 חודשים".
הזכות לחינוך אינה זכות מובנת מאליה. זו זכות הפותחת צוהר לעולם של הזדמנויות, מימוש עצמי, התפתחות אישית ורווחה כלכלית. מאחלת לכל התלמידים שנת לימודים פוריה!
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי