יחד עם זאת, אם ההורים החליטו לבצע את הבדיקות המוקדמות טרם ההריון ובמהלכו, הרי שקופות החולים מחויבות לאפשר להורים לעבור את כל הבדיקות הנחוצות, ככל שיש להורים ביטוח בריאות ממלכתי (לו זכאי כל תושב ישראלי). יש לציין כי חלקן של הבדיקות נכללות בסל הבריאות וניתנות להורים ללא תוספת תשלום וחלקן נכללות חלקית והורים שבחרו לעשותן יצטרכו לשאת בתשלום כלשהו, הכל כמובן תלוי בסוג הביטוח בו הם מבוטחים בקופת החולים.
יחד עם זאת, יצוין, כי אי ביצוע במודע של הבדיקות כאמור תמנע מן ההורים בעתיד את האפשרות לבוא בטענות כלשהן כלפי הצוות הרפואי, במידה ואכן התינוק יוולד חולה במחלה כלשהי, שאחת הבדיקות היתה יכולה לגלות והולדת הילד היתה יכולה להמנע. כמו כן היות ואי ביצוע הבדיקות נרשם בתיקה הרפואי של האם, הדבר יכול לשמש נגדה במידה ובעתיד תהיה מעורבות של שירותי הרווחה בענייני המשפחה, מכל סיבה שהיא, שהרי אם כזאת תיתפס כ"מורדת בסמכות", מזניחה וכו'. וזאת למרות שבאי ביצוע הבדיקות והולדת ילד חולה הנזק הוא אך ורק של ההורים, כפי שהוכר בפסק הדין המר משנת 2012 אשר ביטל את הלכת זייצוב, שקבעה כי גם הנולד יכול לתבוע על חיים בעוולה (נזק שנגרם לילד כי נולד בעל מום). אך המצב המשפטי בישראל כזה אשר מאפשר לשרותי הרווחה לטעון טענות שונות לחובת ההורים, ואילו על ההורים לסכל טענות אלה בהבאת ראיות מטעמם מדוע הם פעלו באופן סביר ונכון לאורן של הנסיבות שהיו באותה התקופה. על כן, מחד אין חובה חוקית לבצע בדיקות הריון כאלה ואחרות, מאידך האחריות לאי ביצוע הבדיקות ואי מניעה של מה שניתן היה לגלות אילו בוצעו, היא על ההורים במקרה כזה.
כמו כן בשנת 2015 התקבל פסק דין המניח על כתפי הרופאים אחריות נוספת והיא לעקוב אחרי ביצוע הבדיקות שהומלצו ולהסביר את תוצאותיהן להורים, לוודא כי ההורים הבינו את האמור.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי