כאן ברצוני להתייחס בקצרה לשני נושאים, מתוך רבים אחרים, שחזרו שוב ושוב בערים שונות בארץ, אצל הורים לילדים החל מגיל הגן ועד תיכון.

נושא ראשון, הינו חיוב הורים להישאר יחד עם ילדיהם בזמן הלימודים בביה"ס בגין הפרעות התנהגות של ילדיהם, גם אם מדובר בבתי ספר לחינוך מיוחד שמיועדים בדיוק לילדים עם הפרעות התנהגות וליקויים שונים. ההורים נאלצים להתפטר מעבודה ולשבת כל יום כל היום עם ילדיהם בכיתה. אחרת לא מכניסים את הילדים לכיתה ומשעים אותם שבוע אחר שבוע עד שההורה "נשבר" ונענה לדרישת הצוות.  

נושא נוסף הוא הערכת מסוכנות, (הערכת מסוכנות זו בדיקה שנועדה לבדוק האם האדם מסוכן לעצמו או לציבור בד"כ לאחר שהאדם מעורב באלימות קשה \ עבירות מין וכו'). הורים רבים מתבקשים לעשות הערכת מסוכנות לילדים בגיל הגן וכיתות א', ב' כי הילדים הכו או ירקו על ילדים אחרים, (אמנם התנהגות לא יפה, אך בהחלט לא יוצאת דופן). בתי ספר לא אפשרו לילדים לחזור לביה"ס ללא הערכת מסוכנות מפסיכיאטר (לא היה לילדים עבר פסיכיאטרי) ולמעשה הילדים הושעו לימים ארוכים מביה"ס.

התשובה לשתי הסיטואציות הנ"ל נמצאת בחוזר מנכ"ל עה\ 8 (ב) אפריל 2015 "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" המסדיר את כללי ההתנהגות הרצויים במוסדות החינוך, החל מהגן וכלה בתיכון, כולל חינוך רגיל, שילוב (כיתת חינוך מיוחד בביה"ס רגיל) וחינוך מיוחד. כן החוזר מסדיר את טווח התגובות של הצוות המנהל והצוות החינוכי במוסדות החינוך כאמור להפרות משמעת, התנהגות נוגדת את הכללים ותקנון ביה"ס, התנהגות אלימה, שימוש בסמים ואלכוהול, שימוש בנשק, התנהגות עבריינית הן בתוך כתלי ביה"ס והן מחוצה לו.

בהתאם לחוזר המנכ"ל במידה ויש הפרות משמעת ו/או התנהגות שאינה תואמת לכללים ותקנון ביה"ס על ביה"ס לפתור עניין זה בתוך ביה"ס, תוך שימוש בכלים חינוכיים שונים, לרבות תכנית אישית, מתן מטלה חינוכית ו/או לימודית, שיחה עם התלמיד, שיחה עם הוריו וכו'. בטווח הפעולות האפשריות שעל ביה"ס ליישם אין שום אפשרות לבקש או אף לדרוש מן ההורים להשאר עם התלמיד בזמן לימודיו בכיתה (או מחוצה לה).

על כן, דרישה להשאר עם התלמיד בזמן לימודיו אינה חוקית, אינה תואמת את האמור בחוזר המנכ"ל, החל על הצוות הניהולי והחינוכי במוסדות החינוך, ואף גורמת לנזק של ממש להורים, האמונים על פרנסת ילדיהם, תוך פגיעה ממשית בכלכלת המשפחה ואף יכולה לגרום למצוקה כלכלית אשר תדרדר את המשפחה מתחת לקו העוני, דבר אשר בוודאי מנוגד ל"טובת הילד", מושג העל אשר לפיו נכתבים כל החוקים והנהלים בישראל, ואמורות להתקבל כל ההחלטות, בנוגע לקטינים ומשפחותיהם.

נושא של הערכת מסוכנות ראוי שיחולק לשני תתי נושאים.
האם הצוות החינוכי רשאי לדרוש הערכת מסוכנות?
האם הצוות החינוכי רשאי להשעות תלמיד עד לקבלת הערכת מסוכנות?

התשובה לשאלה הראשונה היא כן, לא ותלוי. אכן בהתאם לחוזר המנכ"ל רשאי הצוות החינוכי להפנות (לבקש כי ההורים יפנו) לבעל מקצוע בתחום הרפואי ו/או הפסיכיאטרי אך רק כאשר ההתנהגות היא חריגה בחומרתה. יודגש, כי הפניה כזו תיעשה אך ורק לאחר שהצוות החינוכי מיצה את כל האפשריות החינוכיות, כולל הכנת תכנית אישית, ביצוע פעולות מנע וכו'. הערכה של בעל מקצוע אינה הערכת מסוכנת במשמעותה המשפטי, משהערכת מסוכנות זו חוות דעת מקצועית הנעשית לאדם אשר התנהגותו מסכנת את חייו, בריאותו, חייו או בריאותו של אדם אחר. לכן, בעוד שביה"ס יכול להפנות לבעל מקצוע בגין התנהגות חריגה הוא אינו יכול דרוש לקבל את חוות הדעת, משאין לו זכות מוקנית לכך בחוק\ נוהל. כמו כן, למען הסר ספק, ביה"ס אינו יכול להפנות לבעל מקצוע מסוים, ההפניה היא הפניה כללית, אשר משמעותה היא הערכה וטיפול בהתנהגות החריגה אצל בעל מקצוע מתאים, לשיקול דעת ההורים.

כמו כן, חשוב להדגיש, כי בחוזר מנכ"ל כאמור הפניה לפסיכיאטר ו/או נוירולוג אפשרית בגיל הגן בלבד. בנהלים הקובעים טווח תגובות להתנהגויות הנוגדות את כללי ביה"ס, התנהגויות אלימות ואף עברייניות בגיל ביה"ס, כולל בתי ספר לחינוך רגיל, שילוב וחינוך מיוחד – אין כל אזכור להפניה לבעל מקצוע בתחום הרפואי ו/או הפסיכיאטרי, (כולל הפניה לקבלת טיפול תרופתי).  

התשובה לשאלה השניה היא לא. בהתאם לחוזר המנכ"ל, השעיה בגן אפשרית במקרים חריגים בלבד, וגם אז עד ל-3 ימים בשנה בלבד. בגיל ביה"ס, החל מיסודי, כאמור לעיל, אין ביה"ס יכול להפנות את ההורים כלל לאבחון וטיפול ע"י בעל מקצוע מתחום הרפואי ו/או הפסיכיאטרי ולכן בוודאי שאינו יכול להשעות עד לקבלת חוות הדעת המקצועית, משאין לו זכות כזו כלל.

כמו כן, במשפט אחד על השעיה, בחוזר כאמור יש חלוקה להשעיה תוך בית ספרית והשעיה חוץ בית ספרית, כאשר השעיה חוץ בית ספרית אפשרית במקרים נדירים וחריגים בלבד, מקרי אלימות קשים במיוחד וכד'. כל היתר, כולל הפרות משמעת מחייבות את ביה"ס לטיפול חינוכי ולכל היותר השעיה בתוך ביה"ס לשיעור או מספר שיעורים, ובלבד שהתלמיד מפוקח בזמן ההשעיה. זמן ההשעיה גם הוא אינו לשווא, בזמן זה על ביה"ס לתת לתלמיד לבצע משימה לימודית- חינוכית, ולמלא את זמן ההשעיה בתוכן מועיל ומקדם עבור התלמיד.  

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי

זכויות הורים במערכת החינוך בישראל;
אלימות בין תלמידים והרחקה מביה"ס;
ריטלין וזכויות ההורים;
זכויות הורים וילדים בועדות השמה;

הנושא הראשון; זכויות הורים במערכת החינוך

1. בהתאם לחוק להורים הזכות לבחור את זרם החינוך שבו ילמד ילדיהם.

* הורים רשאים לבחור זרם חינוכי המותאם לאמונתם או להיעדר האמונה – קרי, זרם חילוני.

* הורים רשאים לבחור בין ביה"ס ממלכתי (ציבורי) לבין בית ספר פרטי (לדוגמה: אקסטרני).

* הורים רשאים לבחור שילדם ילמד בביה"ס מקצועי, מכוון אומנות או שפה מסוימת (לדוגמה: ביה"ס לדוברי ערבית).

– כאשר הילד בגיל בו הוא יכול להשמיע את דעתו, ההורים גרושים ויש ביניהם מחלוקת לגבי הזרם החינוכי שבו ילמד הילד, בהתאם לזכויות המעוגנות בחוקים שונים הילד יכול להשפיע על בחירת הוריו ולעמוד על זכותו ללמוד בביה"ס שלדעתו מותאם לרצונותיו, צרכיו ואמונותיו.

2. זכות בסיסית נוספת הנתונה להורים, היא; להעביר את ילדם לביה"ס אחר, אחרי רישומו או לימודיו בביה"ס מסוים.

* זכות זו מסויגת במקצת בהסכמת הרשות המקומית, שיכולה לסרב לבקשה מטעמים שונים.

* על הסירוב של הרשות המקומית זכותם של ההורים לערער בפני מנהל המחוז. אם סירב גם מנהל המחוז הרי שההורים יכולים לערער בפני המנהל הכללי של משרד החינוך.

* חשוב להדגיש, שגם מנהל ביה"ס או האחראי מטעם הרשות המקומית יכולים לבקש העברת התלמיד. ההעברה יכולה להתבצע אם יש הסכמה מטעם מנהל המחוז וכמובן שיתוף וקבלת הסכמתם של ההורים בסייגים מסוימים. לעניין העברה שמתבקשת ע"י ביה"ס יש לראות את פרק "ועדות השמה" בהמשך.

3. זכות נוספת עקרונית היא הזכות של ההורים לקבל מידע הנוגע לילדם – התלמיד.

* אם הילד פנה לשוחח עם הפסיכולוג של ביה"ס, זכותכם, ההורים, לדעת זאת.

* אם נודע לפסיכולוג על כל מקרה רגיש וחמור הוא חייב לדווח למנהל ביה"ס ולהורים. זאת גם חייבת מורה יועצת.

* אם נודע למורה או לפסיכולוג שהילד עבר עבירה על החוק, קיים יחסים מיניים או נכנסה להריון- חייבים הם לדווח למנהל ולהורים.

– חשוב להדגיש, רצוי לקבל את הסכמת התלמיד להעברת המידע אבל לא חובה.

(תלמידים: דעו! כל מידע "רגיש וחמור" שאתם מספרים למורה יועצת בביה"ס או לפסיכולוג או למעשה לכל מורה אחרת/ מנהלת- יכול ועלול להיות מועבר לשירותי הרווחה וגם אם כל מה שהתכוונתם זה "פשוט" לספר למישהו ש"נמאס לכם" (יכולים לעוות את זה כאילו אתם מועדים להתאבדות) או ש"רע לכם בבית" (יכולים לעוות את זה לכך שאתם מוזנחים ויש להוציא אתכם מהבית לפנימיה "שתדאג לכם") ובלי כוונה יכניס את שירותי הרווחה אליכם לחיים- ואם חשבתם שחייכם קשים לפני, כרגע החמרתם את המצב פי 10).

* הורים חייבים לקבל דיווח מיידי במקרים שבהם; הילד עבר עבירת משמעת חמורה, יש לילד קשיים בלימודים, יש לילד קשיים חברתיים או בעיות בריאות.

– כמובן שביה"ס חייב ליידע את ההורים בכל צעד טיפולי, חינוכי או משמעתי שביה"ס הולך לנקוט ביחס לתלמיד.

* מידע רגיש רצוי שיימסר ע"י ביה"ס להורים בפגישה אישית בנוכחות יועץ או פסיכולוג.

– חריג: לכל מה שאמרתי יש חריג ונקבע באחד מחוזרי המנכ"ל שביה"ס יכול להחליט לא להעביר מידע להורים על הילד אבל זה רק במקרה חריג וההחלטה תתקבל בשיתוף מחנכת הכיתה, המנהל, היועץ או הפסיכולוג ויש לתאם אותה עם הפסיכולוג המחוזי.

4. הזכות הבאה אמנם קיימת בתיאוריה אך בפועל אינה מיושמת.
זכותם של ההורים שכל המידע הנוגע לילדם יהיה חסוי.

* חובת הסודיות מעוגנת בחוק זכויות התלמיד וקובעת חובה על כל מי שהגיע אליו מידע בנוגע לתלמיד במסגרת עבודתו עם התלמיד או בקשר אליו לשמור אותו מידע בסוד ואינו רשאי לגלות את המידע אלא לצורך ביצוע התפקיד שלו. העברת המידע לגורמים חיצוניים אפשרית רק בהסכמת ההורים או באישור הפסיכולוג המחוזי או באישור היועץ המשפטי במשרד החינוך.

– בפועל, למרות האיסור, מידע אודות תלמידים מועבר בכל רחבי ביה"ס וכאשר הילד עובר לביה"ס אחר בדרך זו או אחרת המידע מגיע גם לביה"ס החדש. הורים צריכים לעמוד על זכותם לסודיות ולדרוש זכות זו (הדרישה תראה לביה"ס שההורים מודעים לזכויותיהם וביה"ס יזהר יותר ואולי ימנע מהפרת זכויות ההורים).

5. זכות יסודית נוספת של ההורים היא כמובן להיפגש ולשוחח עם הדמויות המחנכות והמטפלות של הילד, בהתאם לשעות מוגדרות שיוקצו במיוחד לכך ע"י הצוות החינוכי והטיפולי במסגרת עבודתם.

– המלצה: להקליט את השיחות עם המורה/ מנהלת/ יועצת/ פסיכולוג ופגישות של הצוות הפדגוגי עם ההורים (כאשר אתם, ההורים, מוזמנים לפגישות שונות ולועדות ונוכחים פיזית בפגישה).

6. זכות נוספת מתייחסת יותר לתלמידים אך חשוב להזכירה דווקא בהקשר ההורים.
אסור לפגוע בתלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו.
* דהיינו; לא ניתן לעכב או למנוע מהילד להיכנס לגן או לביה"ס בגין אי תשלום אגרות עירוניות או מיסים ע"י ההורים. לא ניתן למנוע מהתלמיד לגשת לבחינות או לקבל תעודה בשל אי תשלום. כמובן שאסור להרחיק תלמיד מסיבה זו.

הנושא השני; אלימות בביה"ס והרחקת תלמידים

7. לפני שנעמיק בנושא, יש להבהיר שבהתאם לחוזר מנכ"ל – "תגובה של ביה"ס להפרת משמעת של התלמיד צריכה להיות מידתית, סבירה והגיונית ותואמת את מידת הפרת המשמעת".

* לא תיתכן אפליה בין תלמידים כאשר מדובר בהרחקה או בהפעלת אמצעי משמעת אחר. דוגמה: אם שני ילדים הלכו מכות, לא ניתן להפלות ולהרחיק רק אחד מהם- יש להרחיק את שניהם או לטפל בשניהם באמצעי משמעת זהה אחר.

* חשוב להדגיש שהרחקת תלמיד לצמיתות יכולה להיעשות כאמצעי משמעת אחרון ולאחר מיצוי אמצעי משמעת אחרים, קיצוניים פחות. כמובן שהרחקה תיעשה תוך שמירת זכויות התלמיד המורחק והוריו.

8. להלן אמצעי משמעת הנהוגים (עפ"י חוזר מנכ"ל) לסוגים שונים של התנהגויות תלמידים.
התנהגויות כגון; אלימות מילולית חמורה, אמרות בעלות גוון מיני, אלימות פיזית (בעיטה, צביטה, נשיכה, דחיפה, מכה, סטירה), חרם, הפצת שמועות באינטרנט, הצקות ומעשי בריונות.
מטופלים ב: עצירת האירוע, שיחת בירור, תיעוד האירוע, ידוע המחנכת.

* ההתנהגויות שצוינו לא מחייבות דיווח להורים- מה שמראה שכל ההתנהגויות המצוינות לעיל לא נחשבות לעבירות משמעת חמורות.

– הצוות החינוכי יכול לפעול באמצעי טיפול נוספים לשיקול דעתו.

דילמה: אנו נתקלים כאן בבעיה היות ואמצעי טיפול נוספים יכולים לכלול השעיה למספר ימים, כאשר השעיה מן הסתם צריכה להיות מדווחת להורים לעומת הסיבה להשעיה שכביכול לא מחייבת דיווח.

מן הראוי שאם הצוות החינוכי מצא לנכון להשעות את התלמיד זה יהיה כתגובה פרופורציונאלית לעבירת משמעת וכמובן בדיווח להורים על העבירה עצמה. כן ראוי שהצוות החינוכי ישקול את כל האמצעים הטיפוליים שיכולים להיות שימושיים כאן טרם להשעיית התלמיד.

9. להלן אירועי אלימות שעליהם חלה חובת הדיווח (למשטרה או לפקידת סעד);
סחיטה, פריצה, גרימת נזק, נשיאת מכשירים מסוכנים, פגיעה חמורה דרך האינטרנט, שימוש בצילומים לרעה, עידוד אירוע אלימות, הטרדה ופגיעה מינית, שימוש באלכוהול/ סמים.

* מהו אם כן טווח התגובה וסמכות הטיפול של הצוות החינוכי: הצוות יפעל להפסקת האירוע, ידווח לפקיד סעד או למשטרה, יידע את ההורים בכתב, ישעה את התלמיד למספר ימים, אם האירוע היה בטיול יכול המנהל להחזיר את התלמיד הביתה- במקביל להשעיה, תבנה תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול השגחה וטיפול וכן יורד הציון בהתנהגות בתעודה.

* כמובן שכאשר אירוע אלימות מדווח למשטרה, המשטרה תחקור את הקטין (אם הוא מעל גיל 12) או אם תראה לנכון תעביר את הטיפול בקטין לשירותי הרווחה.

10. מתי אם כן ראוי ונכון להרחיק תלמיד מביה"ס לצמיתות?

* לאור הקבוע בחוזר מנכ"ל- הרחקה מיידית תתאפשר רק במקרים חמורים שקיים בהם חשש ממשי לסיכון תלמידים אחרים או התלמיד עצמו.

* כאמור, הרחקת תלמיד בעקבות אירוע אלימות הינו צעד קיצוני ואחרון לאחר מיצוי אמצעים אחרים שהפגיעה שלהם בתלמיד פחותה.

* יש נהלים ברורים להרחקת תלמידים והם בין היתר; קיום ועדה פדגוגית, הודעה להורים לפני קיום הועדה אודות עילת כינוסה ומתן אפשרות ריאלית להורים להתכונן לועדה, מתן לתלמיד ולהוריו אפשרות להשמיע את טענותיהם.

– חשוב להגיע לועדה. אם הוזמנתם פעמיים ולא הגעתם, הועדה תחליט בלעדיכם.

* שוב מדגישה- רק במקרים חריגים שיש בהם סיכון ממשי לתלמיד או לסביבה ולא ניתן למצוא פתרון אחר, יכול התלמיד להיות מורחק לאלתר (באופן מיידי).

* בכל מקרה (בין אם ההרחקה מיידית ובין אם לאו) ההחלטה אודות ההרחקה תהיה מנומקת ובכתב.

* הצוות החינוכי יודיע לתלמיד ולהוריו שזכותם לערער על החלטת הועדה הפדגוגית בעניין הרחקת התלמיד בפני מנהל המחוז ואם הערעור לא יתקבל – זכותם של ההורים לערער בפני ביהמ"ש המחוזי.

נושא שלישי; ריטלין וזכויות ההורים

11. פרק זה אינו נוגע להורים שמביעים הסכמה לטיפול בילד בעזרת תרופת ריטלין. זו בחירתכם ואני מכבדת אותה. הפרק נועד להסביר את זכויות ההורים אשר מתנגדים ל"ריטלין" וזכויותיהם וזכויות ילדיהם נרמסות.

12. עמדתו של משרד החינוך ברורה וחד משמעית, והיא;
התשובה שנתקבלה מאת הגב' גלית שלום מנהלת ענף פניות ותלונות הציבור- משרד החינוך מלמדת; "ההתייחסות לריטלין הינה כמו לכל תרופה אחרת. עפ"י הנחיות משרדנו, אסור לתת לתלמיד תרופה על סמך המלצה או החלטה של צוות המוסד החינוכי או לבקשת ההורים ללא מסמך רפואי נלווה. כמו כן, אין לחייב הורים במתן התרופה לילדיהם".

כמו כן, במכתב (משנת 2007) שנתקבל מאת ד"ר יהודית אל- דור, מנהלת אגף ליקויי למידה, בשירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך, המתייחס לנושא אכיפת נהלי אבחון וטיפול ב"ריטלין" במוסדות החינוך (בתגובה לפנייה בנושא מטעם משרד עורכי דין כבירי-נבו-קידר לבקשת "עמותת מגן לזכויות אנוש"), מתייחסת ד"ר אל -דור ומציינת מפורשות, כי; "אין בסמכות משרד החינוך לקבוע מדיניות בנושא. שכן נושא טיפול תרופתי מכל סוג שהוא שייך לשדה הרפואה בלבד. כך שחל איסור חמור לכל איש מצוות בית הספר לתת/להמליץ/לחייב מתן תרופה".
מכתב נוסף אשר התקבל ע"י חה"כ גב' סופה לנדבר בשנת 2008 מאת הגב' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, מדגיש, כי; "מדיניות המשרד אינה מתירה לקיחת תרופה כהתניה לשהות במסגרת כלשהי. המשרד מתנגד ויטפל בחומרה במידה ובית הספר ישהה או ירחיק תלמיד בשל סירוב הוריו למתן טיפול תרופתי".

13. ולמרות העמדה הברורה של משרד החינוך, מה שקורה היום בבתי ספר הוא ההפך הגמור. מחנכות כיתה "ממליצות" להורים לתת ריטלין לילד ו/או לעבור אבחון פסיכו דיאגנוסטי שיקבע שהילד צריך ריטלין (ראיתם פעם אבחון שנערך בביה"ס שלא ממליץ על ריטלין?), מנהלות ביה"ס לא מכניסות ילדים לכיתה בלי ריטלין וכו'. התנהגות חמורה זו אינה נענשת. על ההורים לעמוד על זכויותיהם ולהזכיר לצוות החינוכי את מקומו בעניין. ואם ה"המלצות" או האיומים המפורשים ממשיכים יש לפנות ללא דיחוי לייעוץ פרטני לעו"ד ולשקול הגשת תלונה למשרד החינוך ואף במקרים מתאימים פניה לביהמ"ש. תופעה זו חייבת להיעצר- אך זה יקרה רק עם התגייסות ההורים לנושא.

14. עם הקמת מרכזים לרפואה משלימה להדרכה של ילדים עם אתגרי קשב והוריהם יש היום אלטרנטיבות – אבל על ההורים להיות מודעים לכך ולדרוש מציאת אלטרנטיבה.

15. לפיכך, ההחלטה האם ליתן לילדכם את תרופת הריטלין נתונה בידיכם בלבד, ואין המוסד החינוכי יכול להכריח אתכם במתן התרופה, אלא בצו בית משפט. יובהר כי, ביהמ"ש יכול להתערב ולפסוק בניגוד לדעת הורי הקטין כאשר עניין הקטין מובא בפניו ע"י משרד הרווחה בהתאם לחוק נוער (טיפול והשגחה) תש"ך- 1960, והקטין מוגדר ע"י ביהמ"ש כ"קטין נזקק" (בד"כ בתום הליך משפטי ארוך), שאז הטיפול בקטין מועבר לפקידי משרד הרווחה היות ונקבע ע"י ביהמ"ש כי אין הורי הקטין מסוגלים לדאוג לשלומו ורווחתו של הקטין.

16. אם קרה ושירותי הרווחה נכנסו לחייכם לבקשת הצוות החינוכי של ביה"ס- אל תשתפו פעולה ואל תבצעו את האבחון הפסיכו דיאגנוסטי דרכם (או למעשה דרך ביה"ס). פנו לפסיכולוג פרטי שלא עובד עם שירותי הרווחה (לא דרך קופת חולים) ותבקשו ממנו לערוך חוות דעת בעניין זה ואם צריך לציין את הדרכים האלטרנטיביות לטיפול בהפרעת קשב (אם יש). ככל שיהיה לשירותי הרווחה פחות חומר עליכם ועל ילדיכם כך יהיה להם קשה יותר לחתור תחתיכם ולרמוס את זכויותיכם כהורים.

17. נקודה בהדגשה לגבי אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים: מדגישה שוב, לא להסכים לעבור אבחון דרך ביה"ס, לא לחתום לביה"ס על ויתור סודיות רפואית, לא להסכים לעבור אבחון דרך שירותי הרווחה, לא להפקיד ברשות ביה"ס שום אבחון עצמאי שעשיתם (ראה סעיף 4 לעיל), וכמובן לא לחשוב שפסיכולוגית של ביה"ס או שעובדת עם ביה"ס היא גורם עצמאי ולסרב לעבור אבחון אצלה גם. כל בדיקה, אבחון, טיפול בילדיכם כדאי מאוד לעשות באופן עצמאי לחלוטין, אם אתם לא רוצים שמאוחר יותר ישתמשו במידע שהתקבל נגדכם.

נושא רביעי; זכויות ילדים והורים בועדות השמה

18. לפני כל, בואו נעמוד על ההבדל בין "ועדת השילוב המוסדית" ל-"ועדת השמה";

* ועדת השילוב המוסדית- דנה בזכאותו של התלמיד בעל הצרכים המיוחדים להיכלל במסגרת החינוך הרגיל. הועדה יושבת במוסד החינוכי הרגיל בו לומד התלמיד.

* ועדת השמה- הועדה דנה בזכאותו של התלמיד בעל הצרכים המיוחדים לחינוך מיוחד. הועדה יושבת ברשות המקומית. הועדה משמשת גם כועדת ערר על ההחלטות של ועדת השילוב המוסדית.

19. ברמת ההצהרה השאיפה של משרד החינוך היא להעניק זכות קדימה להשמת תלמיד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, תוך מתן תשומת לב ראויה לצרכים שלו בתוך המסגרת הרגילה. באופן עקרוני רק אחרי שמוצו כל אפשרויות ההתערבות במסגרת הרגילה ניתן לשקול הפנייתו של התלמיד לועדת השמה לשם העברתו למוסד לחינוך מיוחד. בהתאם לנהלים של משרד החינוך- ועדת השמה תעניק זכות קדימה, גם היא, להשאיר את התלמיד במוסד לחינוך רגיל. יודגש, שהפניית התלמיד לועדת השמה מחייבת קודם כל קיום ועדת שילוב מוסדית בעניינו של התלמיד. ביה"ס חייב לבנות תכנית חינוכית יחודית לתלמיד ועל ביה"ס לערוך תיעוד של תהליך היישום של התכנית, מטרותיה והיעדים הרשומים בתכנית זו. בנוסף לכך, על המפקח של המוסד החינוכי בו לומד התלמיד, לתת את אישורו להפניית התלמיד לועדת ההשמה, ולחתום על טופס ההפניה.

20. זוהי זכותם הטבעית של ההורים להשתתף בועדת השמה, להביא יועץ או נציג מטעמם וכן להגיש מסמכים רלוונטיים להוכחת הטענות שלהם.

* מומלץ להקליט את הדיון בועדה בהשתתפותכם.

21. להורים ותלמידים הזכות להשמיע את הטענות שלהם בעניין- והועדה "תקשיב לטענות אלה באווירה תומכת"- מה שאומר בפועל שלטענות שלכם יש משקל מאוד חשוב וועדת ההשמה (הגם שהם לא רוצים שאתם תדעו זאת) חייבים להתחשב בדעתכם ולתת לדעה שלכם משקל מאוד גדול, וכך גם להתנגדותכם.

22. זכותם של ההורים להביע את עמדתם ודעתם מבלי שנציגי ביה"ס נוכחים או כל מוזמן אחר שלידו ההורים מרגישים שלא בנוח.

23. הרשות המקומית חייבת לשלוח לכם את חוברת ההדרכה לקראת הועדה- בה מוסברות זכויותיכם בכל הנוגע לועדות השמה.

24. ההורים חייבים לקבל את מסמכי הועדה בשפת האם שלהם, לקבל העתק מכל דו"ח שהוגש או מוגש לועדה ע"י ביה"ס או הרשות המקומית.

25. ביה"ס חייב להעביר לידי ההורים את שאלון ההפניה לועדת ההשמה, וההורים יתבקשו לחתום על המסמך טרם קיום הועדה. מדגישה- החתימה על המסמך מהווה אישור שההורים ראו את המסמך אך לא שהם מסכימים לכתוב בו.

26. הרשות המקומית תזמין את ההורים להשתתף בועדה לפחות 16 יום לפני קיום הועדה בדואר רשום.

27. אם אינכם יכולים להתייצב לדיון בועדה במועד שנקבע אתם בהחלט יכולים לפנות ליו"ר הועדה ולבקש לדחות את כינוסה- הועדה תדחה.

28. אם זומנתם כדין ולא התייצבתם- דעו כי הועדה יכולה להחליט בלעדיכם והיא גם תעשה כן. לכן כדאי מאוד להגיע לועדה, להביא מסמכים התומכים בעמדה שלכם, להביא נציג מטעמכם (עורך דין או אדם שמבין בנושא), להשמיע את טענותיכם ולהקליט את הדיון בועדה.

29. הדבר צריך להיות מצוין בהזמנה – אך אדגיש זאת גם כאן- אם יש בידיכם מסמכים רלוונטיים לנושא הועדה כדאי להעביר אותם ליו"ר הועדה לפני מועד התכנסות הועדה.

30. אם הועדה קיבלה החלטות מבלי שההורים הוזמנו – החלטות אלה אינן תקפות!

31. אם ההורים אינם שולטים בשפה העברית באחריות הועדה להזמין מתורגמן לשפתם של ההורים. יו"ר ועדה צריך להודיע להורים על זכותם להביא מתורגמן – אך בכל מקרה האחריות להבאת המתורגמן נחה על יו"ר ועדה.

32. הדיון בועדה יתקיים על סמך החומר שהונח לפניהם ע"י ביה"ס וההורים. הועדה, לשיקול דעתה, יכולה לדרוש בדיקה נוספת של הנושא.

33. ועדת ההשמה אינה דנה בשיבוץ התלמיד במסגרת מסוימת כלשהי- אלא רק בבקשה להעביר את התלמיד למסגרת חינוך מיוחד. לאחר שועדת ההשמה סיימה את דיוניה בבקשה, תתכנס ועדת השיבוץ ברשות המקומית ותדון במסגרת החינוכית אליה יועבר התלמיד (גם כאן ההורים זכאים להשמיע את עמדתם).

34. ועדת ההשמה באופן עקרוני מתייחסת למסמכים וחוות דעת שהוגשו לה אבל יכולה להחליט שלא לקבל את המלצותיהם.

35. ההורים זכאים לקבל את פרוטוקול הדיון בו השתתפו. תוכן הדיון שהתקיים ללא נוכחותם בהרכב חברי הועדה בלבד, שבו גם מתקבלת ההחלטה, לא מועבר להורים.

* דילמה: נוהל זה פועל נגד זכויות ההורים ואיני בטוחה שהנוהל יחזיק בביקורת משפטית אם הנקודה תעלה בדיון בביהמ"ש (אם כל שאר העררים ידחו).

36. ערר על החלטת ועדת ההשמה, לועדת ערר מחוזית, יש להגיש תוך 21 יום מקבלת ההחלטה.

37. תלמיד עולה חדש לא יופנה לועדת ההשמה עד שנתיים מיום עלייתו לישראל, אלא אם הוריו מבקשים זאת.

38. ועדת השמה תסיים את דיוניה עד 15 במאי בכל שנה, כדי לאפשר למערכת החינוך להיערך כנדרש לשנת הלימודים שאחריה.

39. הורים המבקשים להעביר את ילדם לחינוך מיוחד בהליך מקוצר יגישו בקשה בכתב למנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית (במקום מגוריהם) לא יאוחר מ- 60 יום לפני ה- 15 באפריל. לבקשה בכתב תצורף חוות דעת מאיש מקצוע המאשרת כי הילד זקוק למסגרת של חינוך מיוחד ואינו יכול ללמוד במסגרת חינוכית רגילה.

40. הורים יכולים לבקש לרשום את בנם למוסד לחינוך מיוחדגם ללא דיון בועדת השמה, על סמך חוות דעת בכתב מאיש מקצוע ובה אישור שלילד יש לקות משמעותית המחייבת השמה במוסד לחינוך מיוחד. החוות דעת תיבדק ע"י השירות הפסיכולוגי ברשות המקומית והן ע"י הפיקוח על החינוך המיוחד והעניין יועבר להחלטת מנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית.

41. במקרה בו ההורים גרושים או חיים בנפרד מכל סיבה שהיא על הועדה להזמין את ההורה שהילד נמצא במשמרתו וליידע גם את ההורה שני. באופן עקרוני זכותם של שני ההורים להיות נוכחים בועדה ואין זה משנה מיהו ההורה המשמורן.

42. אמנם ביה"ס והרשות המקומית לא מעוניינים שתדעו זאת, אך יש הוראה פנימית לועדות השמה להשתדל להחליט בהתאם לרצון ההורים, ועליכם (ההורים) לא להתבייש, לא לפחד ולדרוש את מה שאתם רוצים בועדה למען ילדיכם. כאשר הנכם באים עם החלטה ברורה וחד משמעית (ואם ההורים פרודים- החלטה מגובשת אחת של שניהם) הועדה למרות שעלולה להפעיל עליכם לחץ, תשתמש נגד הילד "ברכילות מחדר המורים", סחיטה רגשית, איומים ולחץ פסיכולוגי- אתם תעמדו איתן על החלטתכם וסיכוייכם לקבל את רצונכם יהיה גבוהה בהרבה. אם ההורים גרושים/ פרודים ולא מצליחים להגיע לעמדה משותפת- דעו כי ביה"ס והועדה ישתמשו בחילוקי הדעות שלכם ל"הפרד ומשול" ובסוף שניכם תפסידו- ועצוב מכל- יפסיד הילד שלכם.

43. אם הועדה תדרוש מכם לאבחן את הילד כדי "להתאים" לו טיפול או מסגרת – עיינו שוב בסעיף 17 לעיל.

* השתדלתי ללקט עבורכם, הורים וילדים יקרים, את הנהלים החשובים ביותר. אם יש נהלים שהשתנו מעט או שהוספו נהלים חדשים מיום כתיבת הסיכום ועד ליום שבו הנכם קוראים אותו, עימכם הסליחה. כמו כן יש לקחת בחשבון שיש סייגים (שלא מצאתי לעקרוניים) שלא צוינו כאן. אבל בכל מקרה הסיכום הנ"ל אינו בא בשום פנים ואופן במקום ייעוץ משפטי פרטני ועליכם להתייחס לסיכום זה כאל חוברת הדרכה כללית כאשר בדיקה ספציפית של הנהלים הנוגעים לעניינכם והמסדירים את זכויותיכם באחריותכם הבלעדית.

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי

2. טרם כינוסה של הוועדה הפדגוגית על מנת להחליט באילו אמצעי משמעת לנקוט, יש להביא פני התלמיד והוריו את העילה המדויקת לכינוסה של הועדה על מנת שהתלמיד והוריו יוכלו להתכונן מבעוד מועד ולהציג את טיעוניהם בצורה הטובה ביותר. אם לא תפורט העילה לכינוסה של הועדה בשלמותה הרי שיישלל מן התלמיד זכותו החוקית להגן על עצמו כנדרש. יש להדגיש כי בהתאם לסעיף 6 (א) לחוק זכויות התלמיד החלטה בדבר הרחקת תלמיד לצמיתות תתקבל אך ורק לאחר שניתנה לתלמיד ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם.אם התלמיד והוריו הוזמנו פעמיים ולא הופיעו עדיין רואים זאת כאילו ניתנה להם ההזדמנות להשמיע את טענותיהם, ואז תתקבל ההחלטה בדבר הרחקת התלמיד גם ללא נוכחותם. לכן חשוב מאוד להגיע לועדה ולהסביר מדוע אין להרחיק את ילדיכם מביה"ס.

3. במידה והוחלט להרחיק את התלמיד, הרי שבהתאם לסעיף 6 (ב) לחוק חוק זכויות התלמיד ההחלטה בדבר הרחקתו של התלמיד מביה"ס תהיה מנומקת ובכתב. יש להדגיש כי הדבר אינו משנה אם הוחלט להרחיק את התלמיד לאלתר.

4. כמו כן, בהתאם לסעיף 6 (ג) לחוק זכויות התלמיד יש להעביר באופן מיידי לתלמיד ו/או הוריו הודעה מפורטת בכתב המודיעה לו אודות זכותו לערער על החלטת הועדה בדבר הרחקתו. ניתן לערער תוך 14 יום מיום קבלת ההחלטה. במידה והתלמיד הורחק לאלתר יש לו זכות ערעור תוך עשרה ימים. להודעה בדבר הרחקת התלמיד יש לצרף את ההחלטה המנומקת בדבר הרחקתו, כדי שתהיה בפניו העילה המדויקת להרחקתו לצורך הערעור.

5. יש להבהיר, כי למרות שחוק זכויות התלמיד (תיקון 2) התשס"ט- 2009 מתקן את סעיף 6 לחוק זכויות התלמיד התשס"א- 2000 והחוק המתוקן משנת 2004, אין התיקון משנת 2009 גורע מהוראות החוק המקורי ואין הוא פוטר את הועדה מליתן החלטה מנומקת בכתב בדבר הרחקת תלמיד וכן הודעה מפורשת בכתב בדבר הזכות לערר בצירוף החלטת הועדה בדבר ההרחקה, גם אם מדובר בהרחקה לאלתר.

6. בנוסף לכך, ובהתאם לאמור בסעיף 6 (ד) לחוק זכויות התלמיד לא ניתן להרחיק תלמיד עד להגשת ערר, ומשהוגש הערר לא ניתן להרחיק את התלמיד עד לקבלת ההחלטה בערר. בשנת 2009 תוקן חוק זכויות התלמיד וכעת ניתן במקרים חריגים להרחיק את התלמיד לאלתר, וזאת בעיקר כאשר קיים חשש ממשי לסיכון התלמיד ו/או הסביבה ולא ניתן לאיין את המסוכנות באמצעי משמעתי אחר, קיצוני פחות מהרחקת התלמיד לאלתר.

7. בהתאם לחוזר מנכ"ל 2.4-9 "נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר" (להלן: "נוהל הרחקת תלמיד") סעיף 3.2.2: "מנהל המוסד יזמן את אנשי הצוות החינוכי והטיפולי הרלוונטיים לדיון בשאלה אם לשקול הרחקה לצמיתות או שיש מקום לנקוט צעדים פדגוגיים וטיפוליים אחרים. במסגרת זו חובה לבחון אם מוצו כל התהליכים החינוכיים והטיפוליים העומדים לרשות בית הספר…"

למותר לציין, כי ראוי שהרחקתו של תלמיד תידון במקרים נדירים וקיצוניים בלבד, כאשר התנהגותו כה קיצונית ואינה מותאמת למערכת עד כדי חובה לפגוע בתלמיד ובעתידו המקצועי כדי לשמור על המערכת הבית ספרית, בטחון תלמידיה ומוריה מפני תלמיד זה. יודגש עוד, כי הרחקתו של תלמיד בשל ציוניו אפשרית אך ורק אם מולאו כל התנאים המצוינים בחוזר המנכ"ל כאמור.

8. עוד יודגש, כי מערכת החינוך המבקשת להרחיק תלמיד לצמיתות, ראוי שתבחן קודם לכן את האמצעים המופעלים נגד תלמידים אלימים באופן קיצוני, וראוי שתקיש מהם מתי אם בכל ראוי להרחיק תלמיד לצמיתות, על כמה וכמה תלמיד שאינו מגלה סימני אלימות ו/או אינו מסוכן לעצמו ו/או סביבתו.

9. בהתאם לקבוע בחוזר מנכ"ל 12-2.1 "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירוע אלימות במוסדות חינוך", (להלן: "חוזר מנכ"ל להתמודדות עם אירוע אלימות בביה"ס"). סעיף 3.3. מגדיר דרכי טיפול באירוע אלימות בביה"ס.

סעיף 3.3.3 קובע דרכי טיפול באירועי אלימות

– אלימות מילולית חמורה (איום, לעג עלרקע גזעני, פגיעה בכבוד ההורים, אחר)
– אלימות מילולית בעלת גוון מיני
– אלימות פיזית (בעיטה, נשיכה, דחיפה, צביטה, סטירה, מכה)
– חרם, הפצת שמועות באינטרנט ו/או במכשירים ניידים
– הצקות ומעשה בריונות".

טווח התגובה- פעולות חובה

– עצירת האירוע
– שיחת בירור
– תיעוד האירוע והטיפול בו
– יידוע מחנך הכיתה

לשיקול דעת הצוות החינוכי

– יידוע ההורים
– שיחות עם התלמידים המעורבים
– אזהרה
– הטלת עבודה בנושא "אלימות וסכנותיה"
– שיחה עם הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט
– ביטוי בתעודה: הורדת ציון/ הערה בסעיף "התנהגות"
– בבית הספר היסודי: השארת התלמיד בזמן ההפסקה בהשגחת מבוגר
– בכל שלבי החינוך: אפשרות של העברה לכיתה מקבילה באופן קבוע על פי החלטת המועצה הפדגוגית
– בניית תכנית חינוכית אישית לצורך טיפול (בתכנית תיכלל, בין היתר, תרומה לקהילה, עשייה חינוכית מתקנת כמו הרצאות, לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי וכו')
– בחינוך היסודי: השעיה לטווח שבין 2-1 ימים
– בחינוך העל-יסודי: השעיה לטווח שבין 4-1 ימים

אירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי נוהל או על פי חוק

דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי נוהל

– סחיטת דמי חסות או הבטחת חסות ושמירה
– עברות של פריצה, גרימת נזק בזדון והצתה
– נשיאת מכשירים מסוכנים או כלי – אולרים, אגרופנים, סכיני גילוח, חומרי הצתה וכו' (ראה נספח 3, "נשיאת כלי נשק")
– פגיעה חמורה באמצעות האינטרנט (התחזות, הפצת תכנים פרטיים מביכים, איומים וכו')
– שימוש בטלפון נייד לצילום בזמן שיעור, צילום ללא ידיעתו של המצולם, וכן שימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר (איום בהפצה, חשיפה, עיוות ולעג, הפצה בטלפון נייד או באינטרנט)
– נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות
– הפרת כללי ההתנהגות בטיולים ובפעילויות חוץ-בית-ספריות במקרים האלה: היעלמות, התנהגות מסכנת את הפרט ואת האחרים, אלימות, הטרדה ופגיעה מינית, שימוש באלכוהול ובסמים

טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר

פעולות חובה להתנהגויות 7-1

– בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה, לדיווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה,הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם בכתב (ראה פירוט ב-3.4).
– יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדה פנים-בית-ספרית לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות.
– תגובה בית ספרית: מנהל בית הספר היסודי ישעה את התלמיד לטווח של 2-1 ימים. מנהל בית הספר העל-יסודי ישעה את התלמיד לטווח של 5-3 ימים. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי.
– במקביל להשעיה על מנהל בית הספר ועל צוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות, טיפול, מפגשים ; סדירים של הצוות עם הוריו, דמות מלווה בתוך בית הספר, מענה לצרכים לימודיים ועוד. מנהל בית הספר יכול להסתייע בוועדה בין-מקצועית יישובית לצורך בניית התכנית ויישומה (הנחיות לבניית תכנית אישית ראה בנספח 1).
– חומרת האירוע תבוא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף "התנהגות" (יינתן ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית הספר), וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב באירוע אלימות חמור.

פעולות לשיקול דעתו של מנהל בית הספר

– המנהל ייזום פעילויות חינוכיות טיפוליות: שיחות אישיות וקבוצתיות עם הפוגעים, עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית הספר, שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים רלוונטיים ועוד, כמפורט ב-3.5 להלן.
– במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור/בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית לתלמיד).
– באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי.
– אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).

גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת חינוכית שכתוצאה ממנה הוא נזקק לטיפול רפואי במקרים האלה

– מעשי אלימות הנעשים תוך שימוש בכלי נשק, בחומרים, בכלים או במכשירים מסוכנים (ראה נספח 3, "נשיאת כלי נשק")
– תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעים או שנגרם בה סיכון לשלומם
– אלימות הנעשית בהשפעת סמים ואלכוהול
– אלימות קבוצתית שבה אדם נפגע או חשש לאלימות כזאת, בין אם מדובר בתלמידים או בקבוצות מעורבות של תלמידים ושל זרים

טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר

פעולות חובה של מנהל בית הספר, תוך יידוע הפיקוח

– בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה,הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם בכתב (ראה פירוט ב-3.4).
– יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדה פנים-בית-ספרית (מנהל בית הספר יקבע את הרכב הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות.
– תגובה בית-ספרית: מנהל בית ספר יסודי ישעה את התלמיד לטווח של 4-2 ימים. בבית ספר על- יסודי המנהל ישעה את התלמיד לטווח של 8-5 ימים בהתאם לנוהלי ההשעיה המפורטים בנספח 2. במקרים מיוחדים, שבהם הנהלת בית הספר מזהה שהתגובה שהוצעה אינה מתאימה, עליה לקיים דיון בין-מקצועי בתוך בית הספר, לתעד את השיקולים ולקבוע את התגובה המתאימה למקרה. על מנהל בית הספר לדווח על האירוע למפקח הכולל. חשוב שמנהל בית הספר ישתף את המפקח הכולל בתהליך החינוכי והטיפולי ובתהליך הענישה, בנוסף לדיווח.
– במקביל להשעיה על מנהל בית הספר ועל צוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות, טיפול, מפגשים סדירים של הצוות עם הורי התלמיד, דמות מלווה בתוך בית הספר, מענה לצרכים לימודיים ועוד. מנהל בית הספר יכול להסתייע בוועדה בין-מקצועית יישובית לצורך בניית התכנית ויישומה (הנחיות מפורטות לבניית תכנית אישית ראה בנספח 1).
– חומרת האירוע תובא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף "התנהגות" (ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית הספר), וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב באירוע אלימות חמור.

לשיקול דעתו של מנהל בית הספר

– המנהל ייזום פעילויות חינוכיות-טיפוליות: שיחות אישיות וקבוצתיות עם הפוגעים, עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית הספר, שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים רלוונטיים ועוד, כמפורט ב-3.5.
– במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור / בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית לתלמיד)
– באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי.
– אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).

10. סעיף 3.3.4 לחוזר המנכ"ל להתמודדות עם אירוע אלימות בביה"ס כאמור לעיל קובע באילו מקרים יש להרחיק תלמיד, וזאת; "במקרים חמורים, שקיים בהם חשש שהתלמיד יסכן את עצמו ואת הסביבה, המנהל רשאי, בשיתוף עם המועצה הפדגוגית ולאחר שיקול דעת של הצוות הבין-מקצועי, להרחיק תלמיד מהמוסד החינוכי עד לבניית תכנית תמיכה מיוחדת עבורו, ובכלל זה אפשרות של מציאת מסגרת חלופית. פעולה זו נועדה להבטיח את שלום כל התלמידים. ההרחקה תיעשה בידיעתם ובאישורם של המפקח, מנהל המחוז והרשות המקומית או הבעלות".

11. על כן, לאור הקבוע בחוזר המנכ"ל הרחקה תתאפשר רק במקרים חמורים שקיים בהם חשש לסיכון תלמידים אחרים ו/או התלמיד עצמו.

12. סעיף 3.2.3 לחוזר מנכ"ל כאמור לעיל קובע, כי; "התגובה להפרת המשמעת צריכה להיות מידתית, סבירה והגיונית, ותואמת את מידת הפרת המשמעת…".

13. בנוסף לאמור לעיל יש להדגיש, כי התנהלות ביה"ס צריכה להיות בהתאם לאמור בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד. הסעיף קובע כי ביה"ס לא יפעל באופן מפלה בין תלמיד לתלמיד כאשר מדובר בהרחקה ו/או הפעלת אמצעי משמעת. מכך יש להסיק כי אמצעי משמעת המופעל כנגד תלמיד אחד המעורב לדוגמה באירוע אלימות, יש להפעילו גם נגד התלמיד השני אשר היה מעורב באירוע כאמור.

14. הרחקת תלמיד לצמיתות ראוי שתיעשה כאמצעי משמעת אחרון לאחר מיצוי אמצעי משמעת אחרים, קיצוניים פחות. הרחקת תלמיד יכולה להתבצע אך ורק תוך שמירת זכויותיו החוקתיות של התלמיד ובהתאם לחוק, לאמנה לזכויות הילד ולחוזרי מנכ"ל המסדירים הוראות ספציפיות להתנהלות של מוסדות לחינוך חובה בישראל.

15. סעיף 7 לחוק זכויות התלמיד קובע כי ניתן לערער על החלטת הועדה להרחיק את התלמיד תוך 14 יום מיום המצאת ההחלטה בדבר ההרחקה או תוך 10 יום (אם הורחק לאלתר) בפני מנהל המחוז (שבשטחו נמצא המוסד החינוכי). חשוב מאוד למצות את זכות הערעור על מנת שקולכם ישמע ותוכלו להביא בפני מנהל המחוז את טענותיכם בצירוף המסמכים הנחוצים. כמו כן במידה והערעור לא מתקבל ניתן לערר על החלטת מנהל המחוז לביהמ"ש המחוזי.

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי

זעקה גדולה נשמעת מפי הורים הנלחצים בגבם אל הקיר ע"י צוות המוסד החינוכי הבא בדרישה להורים לתת ריטלין לילד. הדרישה מגובה בד"כ ע"י המחנכת/היועצת/הפסיכולוג וכו', ואם מסרבים ההורים להישמע לדרישה זו הרי שנאמר בד"כ להורים "לא בבית ספרנו", והותרתו של הילד בביה"ס ו/או בכיתה לפתע מוטל בספק.

במטרה לקבל תשובה ברורה לשאלה האם ניתן לחייב הורים לתת לילדיהם ריטלין פניתי למשרד החינוך, וזו התשובה שנתקבלה מאת הגב' גלית שלום מנהלת ענף פניות ותלונות הציבור- משרד החינוך; "ההתייחסות לריטלין הינה כמו לכל תרופה אחרת. עפ"י הנחיות משרדנו, אסור לתת לתלמיד תרופה על סמך המלצה או החלטה של צוות המוסד החינוכי או לבקשת ההורים ללא מסמך רפואי נלווה. כמו כן, אין לחייב הורים במתן התרופה לילדיהם".

כמו כן, במכתב (משנת 2007) שנתקבל מאת ד"ר יהודית אל- דור, מנהלת אגף ליקויי למידה, בשירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך, המתייחס לנושא אכיפת נהלי אבחון וטיפול ב"ריטלין" במוסדות החינוך (בתגובה לפנייה בנושא מטעם משרד עורכי דין כבירי-נבו-קידר לבקשת "עמותת מגן לזכויות אנוש"), מתייחסת ד"ר אל -דור ומציינת מפורשות, כי; "אין בסמכות משרד החינוך לקבוע מדיניות בנושא. שכן נושא טיפול תרופתי מכל סוג שהוא שייך לשדה הרפואה בלבד. כך שחל איסור חמור לכל איש מצוות בית הספר לתת/להמליץ/לחייב מתן תרופה".

לפיכך, ההחלטה האם ליתן לילדכם את תרופת הריטלין נתונה בידיכם בלבד, ואין המוסד החינוכי יכול להכריח אתכם במתן התרופה, אלא בצו בית משפט.

יובהר כי, ביהמ"ש יכול להתערב ולפסוק בניגוד לדעת הורי הקטין כאשר עניין הקטין מובא בפניו ע"י משרד הרווחה בהתאם לחוק נוער (טיפול והשגחה) תש"ך- 1960, והקטין מוגדר ע"י ביהמ"ש כ"קטין נזקק" (בד"כ בתום הליך משפטי ארוך), שאז הטיפול בקטין מועבר לפקידי משרד הרווחה היות ונקבע ע"י ביהמ"ש כי אין הורי הקטין מסוגלים לדאוג לשלומו ורווחתו של הקטין.

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי

מהו החוק העיקרי המעגן בתוכו את זכויותיו של התלמיד?

החוק העיקרי לעניין זה הינו חוק זכויות התלמיד, התשס"ה- 2004.סעיף 4 ו-21 לחוק קובעים כי החוק הנ"ל צריך להיות מובא לידיעת ההורה והתלמיד בראשית כל שנת לימוד. יתרה מזו, יש חובה על הנהלת ביה"ס לתלות את החוק הנ"ל בין כתלי ביה"ס,לנוחיותם של התלמידים.

מה הם חוזרי מנכ"ל?

חוזרי מנכ"ל הם נהלים המגלמים בתוכם את מדיניות משרד החינוך, חוקי המדינה הנוגעים לחינוך, וחוקי מדינה נוספים. נהלים אלו מחייבים את מנהלי בתי ספר, המורים והמפקחים. חוזרי מנכ"ל הינם כתקנה בחוק ויש להתייחס אליהם בהתאם. הפרה של האמור בחוזרי המנכ"ל הינה כהפרה של תקנת חוק. בחוזרי מנכ"ל יש פירוט רב יותר הנוגע לזכויות תלמידים, החוזרים מגדירים את סמכויות המורים, מגדירים מהו תפקיד המורה בהובלת נושאים שונים (כגון; נושאים חינוכיים שונים, לימודיים, ערכיים וחברתיים). החוזרים מתפרסמים אחת לחודש באתר האינטרנט של משרד החינוך, ופרסומם הינו חלק ממדיניות של שקיפות, בכדי שכל אדם יוכל לקרוא, ובכדי שאלו, עליהם חלים הנהלים, ידעו איך לנהוג.

האם אפשר להגיש תלונה נגד מורה בפניי וועדת משמעת של משרד החינוך או של נציבות שירות
המדינה?

באם מורה עובר עבירה משמעתית תחילה יש ליידע על כך את מנהל ביה"ס. כמו כן יש להתלונן עליו למפקחת בית הספר ו/או למשטרה ו/או לאחראי על נציבות המדינה במשרד החינוך, (מר אהרון יהודה), והוא בודק ומוסר את התרשמותו בכתב לנציבות המדינה ולפיקוח הנ"ל היושב במשרד החינוך, רח' שבטי ישראל 34 ירושלים מיקוד 91911.

מה מכסה הביטוח במסגרת היותו של בני תלמיד בית ספר?

חוק חינוך חובה, מחייב את רשויות החינוך המקומיות לבטח את תלמידי בתי הספר בביטוח תאונות אישיות. ביטוח זה חל על כל תאונה, בכל מקום בארץ ובעולם, משך כל שעות היממה, ולא רק על תאונה המתרחשת בזמן הלימודים ובתחום ביה"ס.

האם מותר למורה להעמיד ילד בפינה שהוא יסתכל על הקיר, להשפילו ולצרוח עליו מול כולם? האם מותר להעניש תלמיד שלכלך את הכיתה [בניירות], עונש המורה לתלמיד לבוא לבית הספר בשעה 7 בבוקר ולנקות את בית הספר עד 8 וחצי?

סעיף 10 לחוק זכויות התלמיד קובע, כי כל תלמיד זכאי לכך שהמשמעת במוסד החינוך תונהג באופן ההולם את כבוד האדם ובכלל זה הוא זכאי שלא יינקטו כלפיו אמצעי משמעת גופניים או משפילים. הצוות החינוכי אינו רשאי לנקוט באמצעי ענישה גופניים (כגון; עמדה בפינה, ניקיון ביה"ס כאמצעי ענישה…), או אלימות מילולית והשפלה (כגון; לצעוק על התלמיד, להשפילו באם בפרטיות ובאם למול כולם…). כמו כן בשום פנים ואופן אין להפחית ציון בלימודים עקב התנהגות לא נאותה. לעניין הגעה בשעת אפס- הדבר מותר כעת לאחר השביתה האחרונה, אולם רק למטרת לימודים, על כן הוראה להגיע בשעת אפס בכדי לנקות הינה הוראה לא תקינה ובניגוד לדין ולנהלים. כמו כן ולא פחות חשוב, חלה חובה על הצוות החינוכי לקיים הליך הוגן, דהיינו להסביר לתלמיד על מה הוא נענש, לתת לו אפשרות להשמיע את התייחסותו ולהסביר את התנהגותו. חובה ליידע את הורי התלמיד כאשר התנהגותו זו חוזרת על עצמה, חובה לתעד את האירועים ואת העונשים שננקטו – תאריכים , דרכי טיפול ודרכי תגובה.

האם ניתן למנוע מתלמיד לצאת לטיול שנתי משום שתשלומי סל התרבות לא הוסדרו?

הטיול השנתי מהווה חלק מאירועי ביה"ס, ונכלל בתוך הגדרה של "אירוע חינוכי". הטיול הינו ללא ספק חלק ממערך הלימודי-חינוכי של בית הספר ונגזר מפעילותו. לטיול קשר ישיר להוויה החינוכית- לימודית של ביה"ס, ולעניות דעתי אין להבדיל מבחינת הערך החינוכי – לימודי בין טיול לבין שיעור בכיתה. ביה"ס אכן יכול להתנות את השתתפותו של התלמיד בטיול, במידה והתנהגותו או בריאותו לא במיטבם, בנוכחות גורם מבוגר. ההודעה על כך צריכה להישלח להורים שבועיים טרם הטיול. בחוק ונהלי משרד החינוך קבוע מפורשות שפעילויות הנגזרות מהמערכת החינוכית- לימודית (כגון: בחינות, בחינות בגרות…) אינן מותנות או מושפעות מחובות ההורים, והיות וקבוע מפורשות כי הטיול השנתי נכלל בהגדרה של פעילות חינוכית – לימודית, איני רואה למה טיול צריך להיות שונה ממבחן. בנוסף לכך, במידה ולא מוציאים את התלמיד לטיול, ביה"ס מחויב לארגן לו תכנית לימודית אחרת, אי השתתפותו של התלמיד בטיול אינה מקנה לו ימי חופש. לסיכום, איני רואה כי ניתן להשאיר את התלמיד בבית בעוד שאר חבריו בטיול שנתי בגלל חובותיו של הוריו.

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי