כזו היא הפעולה של חתימת ערבות למאן דהוא ונטילת אחריות על התחייבויותיו של אדם אחר.
אין זה משנה כמה פעמים נלמד, נבקש, נורה ונשכנע להפעיל שיקול דעת, לא לחתום על אף מסמך ללא אישורנו, עם הגיל מידת הזהירות יורדת, חישכון זמני וקוגניציה ירודה גורמים לקבלת החלטות מוטעות וביצוע מעשים שלא נותר אלא להשתדל לבטל בהקדם האפשרי.
לאחרונה נדרשתי לבטל התחייבות שקיבלה על עצמה אישה בגיל השלישי ע"י חתימה על ערבות לחוזה שכירות של בן משפחתה, בהחלטה גרועה של רגע, מבלי שמהות חתימתה הוסברה לה ובוודאי שלא השלכותיה של חתימה כזו בפן החוזי. נהפוך הוא, המתווך אף הגדיל והטעה אותה תוך הקטנת חשיבות הפעולה ומתן הסברים אינם נכונים בעליל, המנוגדים לאמור בחוק.
סעיף 15 לחוק הערבות בא לעזרתי ובהודעה בכתב, תוך 24 שעות ממועד החתימה, למשכיר, שוכר והמתווך, וכל עוד לא נוצר החיוב לו ערבה הלקוחה, בוטלה הערבות מבלי שנגרם נזק כלשהו לאף אחד מהצדדים.
נראה, שאנשים לא מבינים את מלוא החשיבות של מתן ערבות אישית להתחייבויותיו של אדם אחר, את ההשלכות של התחייבות זו ובבוא העת, אם וכאשר הם נאלצים להתמודד עם נשיאה בהתחייבויות להן התחייבו עבור אדם אחר, הדבר בא להם כהפתעה, אליה לא התכוננו ומעולם לא העלו על דעתם תוצאה אפשרית זו, כאשר תוצאה כזו היא יותר מסבירה במציאות העכשווית של חדלות פירעון הולכת וגדלה אצל יחידים.
בין אם מדובר במתן ערבות לחוזה שכירות ונשיאה בהוצאות בסך של עשרות אלפי שקלים בגין אי תשלום שכר דירה, חשבונות וגרימת נזקים לדירה, או במתן ערבות לקבלת משכנתא לרכישת דירה, כאשר הרוכשים, עם השנים, נכנסים להליך פשיטת רגל, אינם יכולים עוד לשאת בתשלומי משכנתא והעול נופל על כתפי הערבים. כן בכל מקרה אחר שבו אדם מתבקש לקבל על עצמו התחייבות לשאת בהתחייבויותיו של אחר ונמנע ממחשבה – מה יקרה לכלכלת המשפחה שלי אם אצטרך לשאת בתשלומי משכנתא בסך של אלפי שקלים בחודש עבור X? מה יקרה לי אם אתבקש לשלם עבור אי תשלום שכ"ד, חשבונות ונזקים לדירה בסך של עשרות אלפי שקלים עבור X?
לא פעם התחייבויות אותן קיבל הערב עבור אדם אחר, קרוב ככל שיהיה, מכניסות גם את הערב למערבולת כלכלית ואף הליך פשיטת רגל, המשפיעים עליו ועל משפחתו במשך שנים ארוכות ומכלים, לעיתים, את מלוא חסכונותיו.
יש להפעיל את מלוא שיקול הדעת, להתייעץ עם מומחה, אם צריך, ובכללי לעשות כל מה שרק ניתן כדי להימנע מחתימה על ערבויות וקבלת התחייבויות כספיות עבור כל אדם שהוא, קרוב ככל שיהיה.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
]]>
עם הגשת בקשה לפשיטת רגל נאסר על החייב לפרוע את חובותיו לכל אדם שהוא שלא במסגרת הליך פשיטת הרגל ובפיקוח כל הגורמים המקצועיים האמונים של העניין (הכונס הרשמי, המנהל המיוחד וביהמ"ש).
במידה ולאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל ומתן צו כינוס בוחר החייב לפרוע את חובותיו באופן עצמאי ומבלי שקיבל לכך אישור מאת בית המשפט, הרי שהחייב מסתכן בביטול הליך פשיטת הרגל.
החייב צריך לפעול בזהירות יתרה ולהימנע מפעולות אשר עלולות לסבך אותו ולסכן את הליך פשיטת הרגל בו הוא מצוי. על כן גם תשלום המזונות צריך להיות מאושר ע"י ביהמ"ש, היות והאדם שלו מגיעים המזונות עפ"י פסק דין נחשב לנושה של החייב, כיתר נושיו.
החייב עלול לשאול, מדוע עליו לקבל אישור מבית משפט נוסף אם בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני כבר דן בסוגיית המזונות וקבע כמה על החייב לשלם. אכן, בית משפט הדן בהליך פשיטת הרגל של החייב אינו ערכאת ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה או בית דין רבני בנושא מזונות אך עליו חלה החובה לאזן בין כלל נושיו של החייב וכן לאזן בין האינטרסים של החייב לבין אלה של נושיו.
בתקופת הליך פשיטת הרגל "ידו" של ביהמ"ש הדן בהליך על העליונה והוא יכול להחליט להפחית את גובה המזונות, להגדיל או להשאירם כפי שקבע ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני. עם סיום הליך פשיטת הרגל יחזרו המזונות לגובה שנקבע בפסק דין קודם לכן בערכאה שדנה בתביעת מזונות.
במאי 2018 בית המשפט העליון פסק ברע"א 3239/18 וקבע כי מעתה גם החייב יוכל להגיש בקשה לקציבת מזונות, וזאת למרות האמור בסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל שעד פסק הדין הנ"ל הטיל את משימת הגשת הבקשה לקציבת מזונות על כתפי האדם שמגיעים לו המזונות עפ"י פסק דין (גרושתו של החייב).
בהזדמנות זו חשוב להבהיר כי חייבת בהליך פשיטת רגל, אשר זכאית לקבל מזונות עבור ילדיה המתגוררים עימה שלא פועלת לקבלת המזונות, מסיבותיה שלה, נחשבת ע"י ביהמ"ש, הדן בהליך פשיטת הרגל, כמי שאינה ממצה את כושר השתכרותה ואמנם אין הדבר יגרום לביטול הליך פשיטת הרגל אך עלול לעלות באופן משמעותי את התשלום החודשי שנקבע ע"י בית המשפט כי על אותה החייבת לשלם לקופת הכינוס כדי לזכות בהפטר המיוחל.
כאן המקום לציין כי בספטמבר 2019 יכנס לתוקפו חוק חדש 'חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018' המשנה את כללי המשחק ובין היתר קובע כללים חדשים בסוגיית קציבת המזונות.
סעיף 179 לחוק קובע כי עם מתן צו לפתיחת הליכים הכונס הרשמי יקצוב את המזונות באופן זמני ובהיעדר הצדקה להפחית מהסכום שנקבע בפסק הדין (של ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני) יותיר את סכום המזונות כפי שהיה טרם לתחילת הליכי פשיטת הרגל. לאחר שיתמנה מנהל מיוחד לתיק, הרי שהוא יפנה לביהמ"ש בבקשה לקצוב את גובה המזונות. כאן, בניגוד למצב המשפטי היום, ביהמ"ש יוכל לקצוב מזונות תוך פגיעה בדמי המחייה הבסיסיים של החייב, המוגנים כיום בחוק הגנת השכר וחוקים אחרים.
על כן ולמרות שעפ"י החוק החדש מעורבותם של החייב או גרושתו, הזכאית למזונות, אינם נדרשים עוד לקציבת המזונות, ייטיב החייב אם ישים דגש מיוחד על נושא המזונות ויעשה כמיטב יכולתו כדי שגובה המזונות הקצובים יוותר כפי שקבע ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני, על מנת לא ליצור פער בין מה שאמור לשלם החייב עפ"י פסק דין ומה שהוא משלם בהליך פשיטת רגל או לחלופין יפנה בבקשה לביהמ"ש הדן בפשיטת רגל לאפשר לו לנהל הליך מקביל בערכאה שנתנה את פסק הדין במזונות ויבקש להפחיתם, לסכום שקבע ביהמ"ש הדן בהליך פשיטת רגל, אם נסיבות החייב מאפשרות זאת.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
]]>