מהו התהליך שאותו עוברים בדרך כלל הורים בפנייתם לשירותי הרווחה בבקשת עזרה?

אספר בהכללה, ולמרות שאפשר למצוא שוני מסוים אצל כל משפחה, בדרך כלל כאשר משפחה פונה אלי ומספרת מה נעשה עד כה אני יכולה להגיד מה ייעשה בעתיד הקרוב.

בשלב ראשון המשפחה פונה בבקשת עזרה. הם נדרשים להביא מסמכים שונים ועד כמה שאני ראיתי לא מקבלים עזרה משמעותית כלשהי, בטח לא העזרה לה ציפו בפנייתם. עם פנייתם של ההורים, שירותי הרווחה אוספים מידע לגבי הילדים (ממוסדות החינוך, משירות פסיכולוגי ייעוצי אם הילד מוכר להם וכו') ואז מחליטים, אם הילד בגיל המתאים (אם הוא נער מעדיפים לא להתעסק) מה לעשות איתו. אם ההורים משתפים פעולה בצורה מלאה, "מומלץ" להם לאבחן את הילד ולראות "מה הילד צריך" דרך האבחון שנעשה ע"י פסיכולוגים שעובדים דרך קבע עם שירותי הרווחה מקבלים מידע נוסף שבדרך כלל נעשה בו שימוש לאחר מכן כנגד הילד והוריו. אני באופן כללי ממליצה בחום לא לעבור אבחון ו/או טיפול ו/או הדרכה הורית אצל שירותי הרווחה. כל מידע שיתקבל ע"י הגורמים המטפלים יופנה לאחר מכן כנגד ההורים והילדים. אם צריך אז רק באופן פרטי אצל פסיכולוג שאינו עובד עם שירותי הרווחה. לאחר האבחון "יומלץ" להורים לשלב את הילד בטיפול אצל מומחה מטעם הרווחה וכל המידע שייאסף בטיפולים אלה ישמש כנגד ההורים והילד בבית המשפט לאחר מכן. כל עוד ההורים משתפים פעולה באופן מלא שירותי הרווחה ימשיכו להתערב בחיי המשפחה ולהורות למשפחה לעבור טיפולים, הדרכות הוריות (גם אם פנו בבקשה לעזרה כלכלית) וכו'. ברגע שההורים שבעים מההתערבויות ומבקשים להפסיק את ההתקשרות עם שירותי הרווחה נאספת *ועדת החלטה ונקבע שהילד בסיכון, (למרות שלפני כן הוא לא היה ואפשר היה להשיג את המטרה (הלא ידועה) דרך טיפולים כאשר הילד בחזקת המשפחה), ויש להוציא את הקטין מהבית ולפעמים בצורה מאוד דחופה למרכז חירום, למרות שאין שום חשש מידי להימצאות הילד בסכנה. לפעמים מתבקשים ההורים לעבור אבחון פסיכיאטרי להראות כי הם לא מהווים סכנה לקטין כאשר הקטין מעולם לא נפגע מידיהם והאבחון מתבקש כדי להפעיל לחץ נוסף על ההורים. במהלך התקופה בה שיתפו ההורים פעולה עם שירותי הרווחה ההורים בדרך כלל חוו התנהלות לא נעימה במיוחד כלפיהם ועד שהם מגיעים לועדת החלטה הם שבורים, עצביהם מרוטים, ואז בוועדה מול עשרה איש מטעם שירותי הרווחה כשכל אחד בתורו מוציא את כל הרפש שנודע לו במהלך הזמן על ההורים וילדם ומטיח אותו בהורים, יש הורים שאינם עומדים בכך ומתנהגים בצורה שמתפרשת על ידי הנוכחים כפסיכוטיות לשמה. והרי, אם האדם פסיכוטי הוא מסוכן ויש להרחיק את הילד באופן מיידי מאדם פסיכוטי שצועק בועדה על כולם והתנהגות ההורים השבורים בועדה מהווה נדבך נוסף לדו"ח שנכתב לכבוד בית המשפט על מצבה העגום של המשפחה ומצבם הלא יציב של ההורים. אם ההורים עדיין מסוגלים לשלוט בעצמם עד הגיע זמן הועדה, בועדה דואגים להוציא את ההורים ההמומים מדעתם עד שהם נשברים וכל מילה שלהם במצב שיגעון טוטאלי נרשמת בפרוטוקול הועדה כעדות חיה התומכת בהחלטה "כה נכונה" של שירותי הרווחה להגן על הילד מהורים שכאלו. לאחר הועדה נכתב דו"ח לבית המשפט ומוגשת בקשה להכיר בקטין "כקטין נזקק" ולהוצאתו מהבית, בדרך כלל להוצאה מיידית עד להחלטה אחרת, ואם ההורים אינם מסכימים שיכירו בילדם כקטין נזקק (שאז ברוב הפעמים הקטין עובר למשמורת של המדינה- פנימיות, משפחות אמנה, הוסטלים וכו') מתנהל הליך משפטי ארוך ובסופו בית המשפט מחליט על סמך כל המסמכים שנאספו עד כה ע"י שירותי הרווחה, כמו שהסברתי לפני, האם הקטין בסיכון ויש להעביר אותו למשמורת של המדינה. בית המשפט בצורה גורפת לא מאפשר לערוך אבחון פסיכולוגי בלתי תלוי לקטין, ולמרות ששירותי הרווחה מורשים לערוך כמה אבחונים שהם רוצים כאשר מוגשת בקשה לערוך אבחון נוסף לקטין ע"י פסיכולוג מטעם ההורים אזי עולה הטענה מפי בית המשפט או מפי שירותי הרווחה שאבחונים תכופים אינם לטובתו של הילד. וכך בניגוד לכל תחום משפטי אחר, כאן מתקבלת תמונה חד צדדית בלבד מטעם מומחים שעובדים דרך קבע עם שירותי הרווחה כאשר להורים ולילד אין כל אפשרות להשיג על חוות דעת מקצועיות וזה בהחלט פוגע בסיכויי ההורים והילד להוכיח את טענותיהם. בשום תחום משפטי אחר אין חד צדדיות כזו והתנהלות כה לא צודקת ולא שוויונית.

מה קורה לילדים אחרי שמוציאים אותם מהבית למרכזי חירום ו/או פנימיות?

בדרך כלל הילדים נדרשים להסתגל במהירות לכללי המקום ואם הם אינם מסתגלים מאשימים את ההורים שהם משפיעים על הילדים בצורה שלילית, וזה גורר לכך שכל השיחות הטלפוניות עם ההורים תחת האזנה ופיקוח צמוד. כל הפגישות בתוך מרכז החירום עם ההורים תחת פיקוח מלא והילד יוצא מעט מאוד אם בכלל לבית ההורים וגם זה לא מהתחלה. שמעתי לא פעם הבטחות בדיעבד שאילו ההורים היו משתפים פעולה אזי הילדים ממרכז החירום היו חוזרים הביתה. בפועל, שיתוף הפעולה המתבקש מההורים הוא להסכים לכך שהילד יעבור לפנימיה ואם ההורה אינו מסכים להרחקת הילד אזי מתייחסים אליו כאל מי שלא משתף פעולה. במרכז חירום לילדים אין זכויות. הילד אינו יכול ליצור קשר עם אנשים מבחוץ, אינו יכול ליצור קשר עם פקידות הסעד הממונות על רווחתו ואינו מורשה ליצור קשר עם האפוטרופוס לדין, אותו עורך דין שבית המשפט מינה מטעם הסיוע המשפטי לדאוג לטובת הילד. הילד מורשה לדבר עם ההורים, תחת פיקוח צמוד בשעות קבועות וימים מוגדרים ולא מעבר לכך. אם לילד יש השגות על הטיפול בו במרכז החירום- אין לו למי לפנות ! כמו שאמרתי להורים לא מתייחסים ברצינות כי רואים בהם בעלי אינטרס אישי מנוגד לאינטרס הילד, ומשכך מנוגד לטובת הילד. רק המדינה "יודעת" מהי טובת הילד, להורים אין מקום במשוואה הזו. ילדים רבים מספרים על אלימות קשה שחוו במרכזי חירום ברחבי הארץ ויש תיעוד רב בנושא. על כן, שהותו של הקטין במרכז חירום בהיעדר זכויות אדם בעת שהותו שם מהווה הפרה בוטה של זכויות הילד אשר הוכרו זה מכבר בישראל.

מה קורה, מהניסיון שלי, אחרי שהילדים משתחררים ממרכזי חירום ופנימיות?

אם אני נזכרת בילדים שפגשתי והנערים שאיתם אני עובדת במסגרת על"ם, מה שקורה הוא ששירותי הרווחה שוטפים את ידיהם מהילדים. בניגוד לעיסוק האובססיבי שלהם בילד לפני השמתו במרכז חירום או פנימיה, אחרי שהילד יוצא – ועד כמה שראיתי הוא בדרך כלל יוצא פגוע מאוד- לשירותי הרווחה אין כל עניין בו. גם אם לילד- נער אין כל משפחה בחוץ שירותי הרווחה גם אז לא מביעים כל דאגה כלפיו ועל הילד להסתדר בכוחות עצמו. מסיבה זו הוקמה עכשיו בעל"ם תכנית "בחסות על"ם" והמתנדבים בתכנית דואגים לנוער שהיה **"בחסות הנוער".

——————————————————————————————————————————————

*ועדת החלטה- ועדה המורכבת מפקידי סעד המטפלים בתיק, הורים, עורכי דין של ההורים אם יש, מורים של הילד, פסיכולוגים שטיפלו בילד ואם יש אפוטרופוס לדין (האמור להגן על טובת הילד) שמונה על ידי בית המשפט . בוועדה זו מקבלים החלטה – מה יש לעשות עם הקטין- ואז מגישים אותה לאישור בית המשפט.

**רשות "חסות הנוער" היא רשות מטעם שירותי הרווחה הממונה על הפנימיות, הוסטלים, מרכזי חירום וכו'.

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי

מערכת הרווחה והשירותים החברתיים במדינה מערבית מהווים את אחת המערכות החשובות ביותר במדינה, מערכת הממונה על הגנה, שיקום וסיוע לכל אדם, משפחה וקהילה אשר נתונים במצבי מעבר ומשבר, סיכון ומצוקה. מערכת הרווחה פועלת בכל רבדי החברה ומטרתה ליתן מענה לכלל האוכלוסייה מפעוטות ועד לזקני העם.

היות ועובדי הרווחה, ובייחוד עובדים סוציאליים בעלי מינוי של פקיד סעד עובדים בד"כ עם אוכלוסייה חלשה וחסרת אמצעים, חסרת ידע וכלים לעמוד על זכויותיהם, לעיתים הכוח אשר בידי פקידי הסעד מנוצל בצורה אשר אינה הולמת את החוקים מטעמם הם פועלים, באופן הנוגד את כללי האתיקה אשר מהווים את עמוד השדרה של העבודה הסוציאלית בישראל ובצורה בלתי מוסרית בעליל. יחד עם אמירה נוקבת וקשה זו יש לציין ולהדגיש כי ישנם ללא ספק פקידי סעד אשר רואים בעבודתם ייעוד. פקידי סעד אלו הינם בעלי רגישות יוצאת דופן, בעלי דאגה כנה לשלומו של החלש אשר למרות השכר הנמוך ושעות העבודה הרבות עובדים ללא מנוח כדי להיטיב ולשפר את מעמדה של האוכלוסייה החלשה בישראל. לפקידי סעד אלה אני מצדיעה ומורידה בפניהם את הכובע, אלה הם האנשים אשר עושים את השינוי המהותי ביותר בחברה הישראלית.

ואולם, נראים גם לעיתים תכופות, ואולי תכופות מדי פקידי סעד המפרים את החוק כדבר שבשגרה, אינם נשמעים להחלטות בית המשפט, דורסים ברגל גסה את כללי האתיקה ובפעולותיהם מתנהלים בצורה הנוגדת את המוסר ופוגעת פגיעה אנושה וגורמת נזק בלתי הפיך לאותם אנשים אשר שמים את מבטחם במערכת הרווחה ומאמינים באמונה שלמה במערכת ובפקידיה.

בשנים האחרונות תופעת "פקידי הסעד הסוררים" הפכה למכת מדינה, יותר ויותר נשמעים קולותיהם של הנפגעים נשים וגברים כאחד, אשר אינם מסוגלים לעמוד מול המערכת האימתנית והפקידים הממונים מטעמה. הנפגעים לאו דווקא חלק מהאוכלוסייה המוחלשת, פעמים רבות אלו הם זוגות אמידים העוברים את תהליך הגירושין הכואב אשר במהלכו ולצרכי דאגה לטובת הקטין מתבקש פקיד הסעד להיות חלק מהתהליך, לחוות דעה, לגשר ולסייע בפתרון בעניינים הנוגעים לקטינים ולהוריהם. פקידי סעד הפכו זה מכבר לדבר שבשגרה בבתי המשפט לענייני משפחה, ביהמ"ש נותן מקום של כבוד לדעתו של פקיד סעד ומשכך כוחו של פקיד סעד גודל עד שהופך הוא להיות כמעט כל יכול, וכאשר כוח זה נמצא בידיהם של פקידי הסעד הסוררים הרי שכוח זה כטורנדו מנוצל כדי להרוס ולהשמיד כל דבר בו הוא נוגע. לקולותיהם של נפגעי מערכת הרווחה אין דורש ואין עונה, ולעיתים אנו טועים לחשוב כי קולות אלו הינם קולות בודדים של אנשים משוגעים אשר אין להתייחס אליהם בכובד ראש. אולם, ככל שהימים עוברים כך אנו רואים כי הקולות מתרבים ולפתע אין מדובר כאן רק באוכלוסיית הגברים או אוכלוסיית הנזקקים, אלא כלל האוכלוסייה אשר ללא כל קשר ליכולתם הכלכלית, מינם, מוצאם או גזעם הם מוצאים את עצמם חסרי אונים למול מערכת הרווחה ולמול המערכת המשפטית אשר גם היא עומדת חסרת אונים למול אותם פקידי הסעד אשר אינם נותנים דין וחשבון לאף אדם ו/או גוף.

איך יתכן כי אזרח המשמש כפקיד מטעם גוף ממשלתי אינו נתון לביקורת משמעתית הן מטעם הגוף הממונה עליו והן מטעם גוף המבקר את הגופים הממשלתיים במדינת ישראל ? כמו כן מדוע אין פקיד זה ככל אזרח במדינה נתון לביקורת שיפוטית מטעם מערכת בתי המשפט בישראל? איך יתכן כי אזרח במדינת ישראל עפ"י שיקול דעתו הבלעדי יעשה ככל העולה על רוחו מבלי כל מורה מן המערכת המשפטית- האין אנו קוראים לאנשים כגון דא עבריינים? הרי שכך מדוע כאשר הדבר נוגע לעובדי משרד הרווחה אשר מפרים את החוק אף גוף אינו עושה דבר על מנת להעניש ולהרתיע את העוברים על החוק? האם פקידי הסעד הינם מעל החוק, ואם כן מה עושה אותם כאלה?

נוכח המציאות הקשה אין יכולים לטעון כי בתי המשפט, מחלקת פניות הציבור במשרד הרווחה ו/או פקידי סעד מחוזיים ו/או פקידת הסעד הראשית ו/או שר הרווחה או אף משרדו של מבקר המדינה מטפלים כראוי בפניות אלו, ואת כל הטוענים כך ברצוני לשאול מספר שאלות;

כמה תלונות מתקבלות בבתי המשפט על התנהלותם של פקידי סעד בעת מעורבותם בדיונים הנוגעים לקטינים, ומה עושים בתי המשפט כשמתקבלת תלונה כזו?

כמה תלונות הוגשו בשנת 2008 כנגד התנהלותם של פקידי סעד בישראל למשרד הרווחה?

כמה מן התלונות התבררו ונמצאו נכונות, ומהו תהליך בירור תלונה?

כמה פקידי סעד הועמדו לדין משמעתי והורשעו?

כמה פקידי סעד פוטרו ממשרד הרווחה בגין תלונות עליהם ו/או הרשעה בעבירות משמעתיות?
למרות הדרכים הרבות בהן ניתן לאכוף ולהכריח את פקידי הסעד לבצע את עבודתם כנדרש בחוק, או לחילופין להעניש כאשר פקידי הסעד עוברים על החוק ו/או לא מתנהלים עפ"י כללי האתיקה אין כיום אף גוף המעוניין למעשה לעשות זאת, ומשכך, לעניות דעתי, גוף אשר אמור לבקר ולהעמיד לדין משמעתי או לחילופין גוף שיפוטי אשר הוקם במטרה לאכוף את החוק ולשמור על הסדר בחברה לא מבצע את עבודתו מכל סיבה שהיא באותו רגע הופך להיות אותו גוף שותף לדבר עבירה וחלה עליו מלוא האחריות על הנזקים אשר נגרמו בעקבות המחדלים אותם יכול היה למנוע.

הזכות להגן על ילדים-מהות תפקידו של פקיד סעד;

פקידי הסעד לחוק הנוער הם חוד החנית בהתמודדות עם משימות הקשורות להגנה על ילדים בישראל (1). פקיד סעד בהכשרתו הינו עובד סוציאלי אשר נמצא מתאים לשמש כפקיד סעד לאור הוותק (לפחות 3 שנים)(2), הניסיון בעבודה עם ילדים ונוער בסיכון ועפ"י המלצותיו של הממונה עליו וכן עבר הכשרה נוספת בת שנת לימודים בבית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה מטעם משרד הרווחה. לאחר תום הלימודים מקבל פקיד סעד את המינוי משר הרווחה והמינוי מתחדש אחת לשלוש שנים עפ"י שיקול דעת. בניגוד למקצועות אחרים, פקיד סעד פועל מטעם הרשאה ברורה ומוגדרת בחוק. החוקים אמנם נותנים שיקול דעת רחב לפקידי סעד בפעולותיהם אך מנגד מגדירים ותוחמים את גבולות ההתערבות וכן את הדרכים להתערבות זו, כמו כן יחד עם מתן שיקול דעת רחב החוקים מגדירים את החובות של פקידי הסעד בבואם לפעול למען טובת הילדים, הן חובות אתיות- התנהגותיות ברורות והן חובות חוקיות הסוללות את דרכי העבודה של פקידי הסעד בבואם לבצע פעולות הנוגעות לחייהם ורווחתם של ילדים ונוער בסיכון. בין היתר פועל פקיד הסעד עפ"י הרשאה בחוק הנוער (טיפול והשגחה) (3)החוק אשר מגדיר את המקרים ואת הפעולות בהם תכנס המדינה בנעלי ההורים ותיקח על עצמה את האחריות על הטיפול בקטין, אחריות הנחה על כתפי ההורים אשר ממונים לשמור ולטפל בילדיהם עפ"י חוקי מדינת ישראל והאמנה הבינלאומית לזכויות הילד(4). חוק נוסף המסמיך את פקידי הסעד לבצע פעולות למען הגנת הילד הינו חוק העונשין (5), אשר על פיו ישנה חובת דיווח על כל אדם ו/או עובד מוסד אשר יש לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה פלילית בקטין או בחסר ישע. על פקיד סעד לבדוק את החשד ולפעול במטרה להגן על הקטין בכל דרך אפשרית המותרת בחוק. ישנם חוקים נוספים (6) אשר נותנים לגיטימציה לפקידי סעד להתערב לטובת הקטין ולפעול הן אישית, הן דרך פניה למשטרה והן בפניה לבית המשפט על מנת לקדם את זכויותיו של הקטין ולשמור על בריאותו, חייו ורווחתו.

החובה לנהוג בהתאם לחוק וכללי האתיקה;

אם כן, הרי שיחד עם הזכות מגיעה החובה, וכפי שנראה בפרק הבא ישנן חובות רבות על עובדים סוציאליים בכלל ופקידי סעד בפרט, וכן יכולת אכיפה רחבה אשר נחה על כתפי הנהלת המחלקות לשירותים החברתיים שבמשרד הרווחה, פקידי סעד מחוזיים, פקידת סעד ארצית (נכון להיום) הגב' רונית צור, היועץ המשפטי לממשלה, ועדת משמעת, המשטרה ובית המשפט.

להלן סקירה תמציתית של חובותיהם של פקידי סעד עפ"י חוק, כללי אתיקה ותקנון העובדים הסוציאליים וכן סקירת דרכי האכיפה של חוקים ונהלים אלה;

"בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם בראשות ד"ר ישראל צבי גילת (להלן: דוח ועדת גילת). דוח ועדת גילת עסק בין היתר גם בעבודתם של פקידי הסעד וקבע:

"פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלאסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי המשפט, והוא הוא המקבל הוראות מבית המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי המשפט הוא המחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית המשפט, כדי שבית המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו." (7)

בהתאם לסעיף 27 לחוק העובדים הסוציאליים(8) עובד סוציאלי עבר עבירת משמעת אם עבר, בין היתר, על אחת מההוראות הללו;

התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע.

עבר על כללי האתיקה המקצועית…

גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו.

הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בעבודה סוציאלית.

סעיף 28 לחוק מסמיך את השר למנות ועדת משמעת; "השר ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת".

במידה והועדה מצאה כי העובד הסוציאלי עבר עבירת משמעת, יכולה הועדה להטיל עליו אחד מן העונשים הקבועים בסעיף 40 לחוק;"מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) קנס עד 10,000 שקלים חדשים;

(4) התליית הרישום בפנקס לתקופה של עד 5 שנים…

(5) מחיקה מהרישום בפנקס".

בהתאם לסעיף 2 לתקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית)(9) לפני כל חייב העובד הסוציאלי לשמור על כבוד הלקוח, וכך נאמר;

"בעיסוקו כעובד סוציאלי –

(1) יפעל העובד הסוציאלי במסירות, בנאמנות ותוך שמירה על כבוד הלקוח ועל
ערכיו התרבותיים;

(2) ינהג כלפי הלקוח בהגינות, בלא משוא פנים ובלא אפליה".

סעיף 5 לתקנות מציין במפורש: "עובד סוציאלי לא ייתן חוות דעת, אישור, הודעה, דו"ח, תסקיר או כל חומר אחר שהוא נדרש לתיתו, שהם כוזבים או מטעים".

סעיף 6 לתקנות מגדיר את אופן העבודה בין העובד הסוציאלי ללקוחו;
"עובד סוציאלי –

(1) לא יטפל בלקוח אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו…

(2) לא ינצל קשרים עם הלקוח או עם בן משפחתו לטובתו האישית"…

סעיף 7 לתקנות; "עובד סוציאלי לא יחשוף לקוח להאזנה, להקלטה, לצילום או לתצפית (דרך מראה), אלא לאחר שקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב, ולאחר שוידא שהלקוח מבין את מהות הסכמתו"…

סעיף 8 לתקנות קובע כי עובד סוציאלי לא יקבל תמורת שירותיו המקצועיים כל טובת הנאה, למעט משכורת או שכר טרחה.

סעיף 9 לתקנות אוסר על העובד הסוציאלי לגלות כל מידע שהגיע אליו אגב עיסוקו ומחייב את העו"ס לשמירת סודיות, למעט במקרים המותרים ספציפית עפ"י חוק.

בהתאם לקוד האתיקה – איגוד העובדים הסוציאליים (2009)(10)העיקרון המנחה הראשון של העשייה (הסוציאלית- הוספה שלי ת.ט) המקצועית, הינה; "מתן כבוד ללקוח ושאיפה להבטיח את עצמאותו, זכויותיו ואחריותו".

בפרק1 לקוד נאמר, כי; "האחריות העיקרית של העובד הסוציאלי היא כלפי לקוחותיו". וכך נקבע בפרק הראשון, בין היתר;

* על העובד הסוציאלי לשרת את לקוחותיו במסירות ונאמנות תוך יישם הכישורים המקצועיים אשר ברשותו.

* העובד הסוציאלי לא ינצל קשרים עם לקוחות לטובתו האישית.

* העובד הסוציאלי לא יפלה לקוח מכל סיבה שהיא ולא ישתף פעולה עם אדם אחר המפלה את לקוחו.

* עובד סוציאלי ישרת לקוחות החולים במחלות מדבקות ככל אדם- ללא אפלייה.

* על העובד הסוציאלי לשקול היטב בכל פעולותיו את רצונותיו של הלקוח.

* עובד סוציאלי לא יקיים יחסי אישות עם לקוחותיו ו/או בני משפחתם.

* עובד סוציאלי לא יטעה את לקוחותיו- הנ"ל יספק ללקוחותיו מידע שלם, הולם ומדויק על היקף השירותים העומדים לרשותם, על אופיים ומהותם וידגיש את הסיכונים וההתחייבויות הכרוכים בשירות.

* עובד סוציאלי לא יפגע בזכויות האזרחיות ו/או החוקיות של לקוחותיו.

* עובד סוציאלי יכבד וישמור על פרטיותם של לקוחותיו, ועל כן ישמור בסוד את המידע שהגיע אליו אגב עיסוקו.

* עובד סוציאלי יאפשר ללקוחותיו גישה למידע מקצועי הנוגע בהם.

* עובד סוציאלי לא יצתת, יקליט, יצלם או יתצפת על לקוחותיו ללא הסכמתם המפורשת בכתב. על העובד הסוציאלי לוודא כי הלקוח הבין את פשר הסכמתו.

* לא יקבל העובד הסוציאלי טובות הנאה כלשהן תמורת הפניית לקוחות לשירותים אחרים.

בפרק 2 דן הקוד בהתנהגות העובד הסוציאלי מתוקף תפקידו החברתי, ובין היתר קובע, כי;

* "עליו (על העובד הסוציאלי- הוספה שלי ת.ט) לעודד את שיתוף הציבור – הן לקוחותיו ובני משפחותיהם והן האזרחים בכללם – בעיצוב המדיניות של המוסדות החברתיים, ביישום מדיניותם הלכה למעשה, ובפעולות שמטרתן היא לשנות את הטעון שינוי במדיניות הזאת".

* "שומה עליו (על העובד הסוציאלי- הוספה שלי ת.ט) להיות ער למצבים שבהם השפעות ולחצים עלולים לפגוע בשיקול-הדעת המקצועי הדרוש לביצוע תפקידו".

* "העובד הסוציאלי יקפיד על אמות-מידה נאותות בהתנהגותו האישית".

* "עובד סוציאלי לא יהיה שותף למעשים שיש בהם אי-יושר, תרמית והטעיה".

בפרק 4 הקוד מדגיש, כי; "העובד הסוציאלי חייב לגלות נאמנות …לגבולות המקצוע ולקוד האתיקה".

בפרק 5 הקוד מדגיש כי העובד הסוציאלי לא רק אחראי על עצמו ולפעולותיו אלא אף עליו לא להישאר אדיש למחדליהם של עמיתיו, להלן ציתות: "עליו (על העובד הסוציאלי- הוספה שלי ת.ט). לנקוט בפעולה, בערוצים המתאימים, נגד התנהגות בלתי-אתית של כל עמית במקצוע".

הוראות נוספות אשר מניחות אחריות וחובות על כתפי עובדים סוציאליים הינן הוראות תקנון עבודה סוציאלית (הוראות תע"ס). לדוגמה בין יתר החובות- סעיף 7 (1) (9) להוראת תע"ס 3.20 (11) קובע ומדגיש, כי; "סעיף 5 לחוק הסעד סדרי דין ובענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים (התשט"ו-1955) – מאפשר לערכאה המשפטית לצוות על פקיד הסעד להופיע בפניו לחקירה בכל שלב של הדיון וחייב פקיד הסעד למלא אחר הוראות הערכאה המשפטית".

ואילו סעיף 7 (1) (20) להוראת תע"ס 3.20 קובע אחריות לביצוע פסק דין/החלטה שיפוטית- בכל מקרה בו נדרשת פעילות של פקיד הסעד לביצוע החלטות הערכאה המשפטית, תיעשה הפעילות ע"י פקיד הסעד או ע"י עו"ס אחר במחלקה או ע"י מדריך ראש צוות או גורם טיפולי אחר.

על כן, ניתן להתרשם כי יחד עם זכויות רבות אשר ניתנו לעובדים סוציאליים בתפקידיהם השונים (פקיד סעד לחוק הנוער, פקיד סעד לחוק האימוץ וחוקים אחרים) נחות על כתפיהם של העובדים הסוציאליים חובות גדולות ואחריות עצומה לשלומם, רווחתם וחייהם של לקוחותיהם באשר הם.

הכלים לאכיפה של החוקים והנהלים על העובדים הסוציאליים הינם רבים ומגוונים, ולמרות שמעט מאוד מן הכלים מיושמים בפועל, אילו רצו הרשויות המתאימות ליישמם הרי שיש בחוק ובנהלים כלים פרקטיים לאכיפה של החובות וענישה למי שמפר.

ראשית כל האחראי הישיר על העובד הסוציאלי והתנהלותו התקינה והחוקית הינו מנהל המחלקה לשירותים החברתיים בה עובד העו"ס, דוגמה לכך ניתן לראות בהוראת סעיף 7 (2) (1) לתע"ס 3.20 – "בכל פניה לפקיד הסעד עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לרבות פניות להגשת התסקיר, האחריות על ביצוע ועריכת התסקיר, הינה על מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ועל פקיד הסעד מהמחלקה לשירותים חברתיים בה מתגורר החסוי".

כמו כן ניתן לפנות לפקיד סעד מחוזיעפ"י סעיף 14 (8) להוראת תע"ס 3.20 המורה כי; "פקיד סעד מחוזי מופקד על בדיקה ומתן מענים לתלונות של מטופלים על עבודת פקיד הסעד לסדרי דין, ברשות המקומית".

כמו כן לפי סעיף 14 (4) להוראת התע"ס- "פקיד הסעד המחוזי יקיים בקרה על ביצוע ויישום של החלטות הערכאות המשפט/ית שהוטלו על פקידי הסעד והמחלקות לשירותים חברתיים".

בנוסף לכל אלה ניתן לפנות לפקיד הסעד הראשי, סעיף 15 (5) להוראת תע"ס 3.20 קובע, כי; "באחריות פקיד הסעד הראשי ברור תלונות".

בסעיף 15 (1) להוראת תע"ס 3.20 נאמר גם, כי; "פקיד הסעד הראשי אחראי לביצוע הפעולות הנובעות מן החוק ולקביעת מדיניות בתחום סדרי דין תוך עדכון דרכי טיפול ע"י קיום בקרה על תקינות ביצוע עבודת פקידי הסעד המחוזיים ופקידי הסעד המקומיים במחלקות לשירותים חברתיים בהתאם לחוק ולמדיניות המשרד".

סעיף 6 (6) להוראת תע"ס 3.20 אף מסמיך את פקיד הסעד הארצי; "לפעול לביטול מינוי של עו"ס לפקיד הסעד אם נראה לו, על בסיס דיווחים של מנהל ו/או מפקחים מחוזיים ו/או פקידי סעד מחוזיים, כי אינו מתאים לתפקיד זה".

פנייה ליועץ המשפטי לממשלה תיתכן על מנת שזה יבדוק את התנהלות פקידי הסעד היות והוא האחראי למתן אישור ו/או החלטה במקרים מסוימים מורכבים ככל שהדבר נוגע לעבודתם של פקידי הסעד. כמו כן, כפי שנאמר לעיל, ניתן לפנות לועדת משמעת עפ"י חוק העובדים הסוציאליים, (על הלקוח לפנות ליועץ המשפטי של משרד הרווחה ו/או היועץ המשפטי לממשלה והם יהיו התובעים בפני ועדת משמעת).

בנוסף לכל האחראים הישירים לעבודתו והתנהלותו של פקיד הסעד הרי שניתן לפנות בפניה מנומקת לשר הרווחה (במקרה המתאים) כדי שזה יורה לבדוק בדחיפות התנהלות של העובד הסוציאלי נשוא התלונה.

במקרים מסוימים במידה ופקיד הסעד עבר על החוק ו/או הפר ו/או לא קיים החלטה שיפוטית ניתן להגיש כנגדו תלונה במשטרה בגין הפרת הוראה חוקית (12) – כאשר ההפרה מהווה עבירה פלילית, ובמקרה וההפרה נוגעת לחייו, גופו או שלומו של אדם אחר הרי שהפרת הוראה מהווה עבירת פשע ודינה מאסר 4 שנים. יתרה מכך, יחד עם הגשת תלונה על הפרת הוראה חוקית ובהתאם לנסיבות ניתן להוסיף עבירות נוספות עפ"י הצורך ובייעוץ עם עורך דין בטרם הגשת התלונה.

במידה ופקיד הסעד מפר צווים ו/או החלטות שיפוטיות ניתן בנסיבות מתאימות להגיש בקשה עפ"י פקודת ביזיון בית משפט(13) אשר בה מתבקש ביהמ"ש לאכוף את הצו ו/או החלטה שיפוטית ע"י קנס ו/או מאסר של פקיד הסעד. כמו כן בהתאם לסעיף 26 לחוק הנוער- טיפול והשגחה התש"ך- 1960 מי שאינו ממלא אחר הוראות ביהמ"ש דינו מאסר ששה חודשים- מכך משתמע כי עבירה על סעיף זה הינה עבירה פלילית ולכן ניתן להגיש תלונה במשטרה. בנוסף, אפשר לצרף עבירה על סעיף 26 לחיזוק הבקשה עפ"י פקודת ביזיון בית המשפט כאמור לעיל.

אם הפר פקיד הסעד את החוק ונגרם נזק לאדם אחר, בין אם לקוחו של פקיד הסעד (האדם שתחת טיפולו) ו/או אדם אחר אשר אינו לקוחו הרי שניתן לתבוע את פקיד הסעד ואת משרד הרווחה, אשר מטעמו פק"ס פועל, לפי פקודת הנזיקין(14).

על כן ניתן לראות כי קיימים כלים מגוונים ודרכים רבות לאכוף את החוק, הנהלים וההחלטות השיפוטיות על פקידי הסעד ה"סוררים", אולם למרות קיומם לרוב הם אינם מיושמים, בין אם מדובר בלקוחות אשר אינם יודעים ו/או לא מסוגלים בגין סיבות כאלה ואחרות להגן על עצמם ולהפעיל את הכלים העומדים לרשותם, ובין אם מדובר באי קיומה של מערכת ביקורת אמיתית לא תלויה אשר יכולה לבקר, לאכוף ולהעניש עובדים סוציאליים הפועלים בניגוד לדין וכללי האתיקה, מערכת ביקורת אשר פניה אינם מושחרים בגין פעולות לא חוקיות ולא מוסריות של פקיד סעד זה או אחר כפי שהדבר למעשה בא ליטי ביטוי במערכת הביקורת הפנימית של משרד הרווחה והעומדים בראשו כיום, אשר לוקה בחסר בכל הנוגע לביקורת והענשת עובדים סוציאליים סוררים.

לסיכום;

לאור כל האמור לעיל ניתן לראות בפירוש כי קיימים נהלים רבים מספור, חוקים וכללים מיוחדים, אשר חלקם מעוגנים בחוק וחלקם תקפים מתוקף התקנון של איגוד העובדים הסוציאליים. יחד עם ההרשאה שניתנה לפקידי סעד לבצע פעולות רבות ניתנו חוקים ונהלים ברורים התוחמים את מרחב העבודה של העובדים הסוציאליים, וכן קיימים כלים רבים אשר בעזרתם ניתן לאכוף את החוקים, נהלים והחלטות שיפוטיות.

אני קוראת לכל אדם אשר מרגיש נפגע מהחלטות ו/או פעולות של עובד סוציאלי כלשהו לא להרים ידיים ולא לוותר- אילצו את אותו עובד סוציאלי לפעול עפ"י חוק, אם בתלונה לממונים ואם בתביעה לביהמ"ש ובמקרים מסוימים בתלונה למשטרה. כאשר מערכת הרווחה תראה כי הכשלים לא עוברים מן העולם וכי קמים מספיק אנשים לזעוק הרי שהמערכת תשתנה- כי אנחנו נשנה אותה, כל אחד מאיתנו בזעקתו. אל תוותרו, עימדו על זכויותיכם ותדאגו שמה שקרה לכם לא יקרה עוד לאף אחד!

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי

_____________________________________

מקורות מידע:

(1) דוח מחקר יולי 2008- "פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל; תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים" מאת: מאיירס- ג'ויינט- מכון ברוקדייל, מרכז אנגלברג לילדים ולנוער.

(2) "תפקידו ודרכי עבודתו של פקיד סעד לחוק הסעד סדרי דין"- הוראת תע"ס (תקנון עבודה סוציאלית): 3.20

(3) חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך – 1960

(4) האמנה הבינלאומית לזכויות הילד- 1989

(5) חוק העונשין התשל"ז- 1977

(6) חוק הסעד סדרי דין (בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962, חוק ההוצאה לפועל – התשכ"ז-1967 סעיף 62, תיקון התשל"ח-1978, חוק גיל הנישואין התש"י-1950, חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991, חוק אמנת האג – (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991, חוק בתי המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995, חוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965, חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, תשנ"ו-1996, חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 וכו'…

(7) מסמך רקע לדיון בכנסת – בנושא 'סמכויות ותפקידים של פקידי הסעד ו"ועדות החלטה'- 2003. מסמך זה נכתב לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא "ניצול לרעה של סמכויות פקידי הסעד" שהתנהל לפי בקשתה של חה"כ מרינה סולודקין.

(8) חוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996

(9) תקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית), תשנ"ט-1999.

(10) קוד האתיקה – איגוד העובדים הסוציאליים (2009) מאתר האיגוד: www.socialwork.org.il

(11) "תפקידו ודרכי עבודתו של פקיד סעד לחוק הסעד סדרי דין"- הוראת תע"ס (תקנון עבודה סוציאלית): 3.20, תאריך פרסום: 4/3/2008, תאריך תחולה: 1/3/2008.

(12) סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

(13) סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט.

(14) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]- תשכ"ח-1968.