זו השאלה שנשאלתי למעלה משלוש פעמים השבוע.
בבסיס שאלה זו שוכנת השאלה: איך לשמור על הנכסים של פושט הרגל בהליך פש"ר?
כאן איני דנה בנכסים משמעותיים היות והדבר אינו רלוונטי למרבית פושטי רגל.
אילו נכסים בד"כ קיימים אצל פושט הרגל ובן/ת זוגתה/ו?
⇚ דירה (בד"כ במשכנתא)
⇚ רכב
⇚ חסכונות בחברת ביטוח (חסכון פנסיוני, פיצויים וקרן השתלמות- נדבר על כל אחד מהם בנפרד)
דירת מגורים של החייב בהליך פשיטת רגל
ככל שיתרת המשכנתא גבוהה יותר כך נמוכים הסיכויים כי בית המגורים של החייב ימשוך תשומת לב בהליך פש"ר. כאשר משכנתא רובצת על דירת החייב הרי שהדירה אינה באמת "שלו" אלא של הבנק. דירת מגורים עם יתרת משכנתא גבוהה בד"כ אינה נלקחת בחשבון (כנכס של החייב) בקביעת סכום החוב אשר "ימחק" לטובת הפטר בהליך פשיטת רגל.
* כאן אפנה את תשומת ליבכם, כי אתם ממשיכים לשלם את תשלומי המשכנתא החודשיים, השוטפים בתקופת הליך פשיטת רגל.
ככל שהדירה נקייה משיעבודים (אין לכם משכנתא על הדירה או הלוואות משמעותיות) יתכן מאוד והיא תילקח בחשבון (תגולם בדרך מסוימת) בתכנית הפירעון שמהווה תנאי לקבלת הפטר לחייב בפש"ר.
מניסיון, דירת מגורים יחידה של החייב ומשפחתו, אשר אינה משועבדת – ממומשת לעיתים רחוקות בלבד, היות והליך מימוש בית מגוריו של החייב בהליך פשיטת רגל אינו פשוט כלל וספק אם כלכלי.
עם כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018, הליך מימוש דירת מגורים יחידה של החייב הוקל, אך בינתיים אין זה ברור איך הדבר ימומש בפועל.
עם גירושי בני הזוג, דירת מגורים, לרוב, נכללת בחלוקת הרכש (נמכרת, המשכנתא מוחזרת והיתרה מחולקת בין בני הזוג). הדבר עלול בהחלט להביא לתשלום גבוה יותר לקופת הכינוס, היות ואם יש כסף פנוי הוא מופנה לתשלום החוב.
על כן, לעניות דעתי, גירושין זה לא הדרך לשמור על נכסים ואף יכול להוביל לתוצאה הפוכה לחלוטין.
רכב בהליך פשיטת רגל
אם הרכב משועבד – אין לשלם את ההלוואה בהליך פשיטת רגל (העדפת נושים). אי התשלום מביא לעיקול הרכב.
במקרים מסוימים, כאשר הרכב דרוש לעסק ו/או בהיעדר תחבורה זמינה אחרת (למשל חייב, אב ל- 3 קטינים, מתגורר במושב ועובד בעיר), אני פועלת להחרגת החוב ומקבלת אישור מביהמ"ש להמשך תשלומו במקביל לתשלומים לקופת הכינוס. לזה כמובן יש השלכות מסוימות, אך זה לא המקום לפרט אותן.
אם הרכב חדש (שנים אחרונות) ואינו משועבד, בהחלט יתכן ותידרשו למכור אותו ולהעביר את התשלום בגין המכירה לקופת הכינוס. במקרה זה יש צורך "להילחם" על זכותכם להחזיק ברכב וכל זה מדובר טרם כניסתכם להליך פשיטת רגל.
כאשר מתגרש זוג עם ילדים, אין ספק כי לשני בני הזוג דרוש רכב, לפיכך קל יותר להשאיר רכב שאינו משועבד- אך זה לא שווה את זה! על כן אין שום צורך להתגרש כדי להשאיר רכב.
אפנה את תשומת לבכם לכך שהחייב מתבקש להביא תדפיס ממשרד התחבורה, על כן העברת הרכב על שם אחר, שבוע לפני תחיל הליך פש"ר, אין בו באמת תועלת, אך עלול מאוד להזיק להליך.
חסכונות בהליך פשיטת רגל
אומר חד וברור- חסכונות של בן/ת זוג של החייב הם שלו בלבד ואף אחד לא נוגע בהם. פשיטת רגל זה הליך אינדיווידואלי ורק החייב עצמו אחראי לחובותיו (אם כמובן החוב אינו רשום על שם בן/ת הזוג והנ"ל לא ערב לו).
בואו נחלק את החסכונות של החייב לחסכונות פנסיוניים ואחרים (פיצויים, קרן השתלמות).
בשנת 2018 היו כמה פסקי דין של בית המשפט העליון ששינו לחלוטין את התמונה.
אם עד פסקי דין אלה לא ניתן היה לגעת בחסכונות פנסיוניים של החייב ללא הסכמתו, כעת, אם החייב לקח הלוואה מחברת הביטוח המחזיקה בחסכונות הפנסיוניים שלו, אותה חברת ביטוח בפניה לביהמ"ש, הדן בהליך פשיטת רגל, יכולה לבקש לקבל לידיה את החסכונות הפנסיוניים של החייב (אם אין מספיק בפיצויים של החייב המוחזקים אצלה לכיסוי החוב) בגובה החוב. החל משנת 2018 בתי המשפט מאשרים לחברות הביטוח לקבל כספים אלה.
כל עוד החייב עובד במקום עבודה מסוים והנ"ל מפריש לו פיצויים, אין הפיצויים של החייב אלא של המעסיק של החייב (כלומר, לא ניתן לגעת בהם). אם לחייב פיצויים ממקומות עבודה קודמים, הם, בד"כ, מועברים לקופת הכינוס בצורה אוטומטית.
קרן השתלמות של החייב, מרגע הפיכתה לנזילה, גם היא מועברת לקופת הכינוס.
על כן, בין אם החייב גרוש ובין אם לאו, אין הדבר משפיע על התנהלות בית המשפט, הדן בהליך פשיטת רגל, עם חסכונותיו של החייב.
דבר נוסף שיש להדגיש בנושא זה- זה דוח אודות הכנסות והוצאות של החייב, שמוגש בבקשה לפש"ר, ובו מצויינים מלוא הכנסותיו והוצאותיו של החייב ובני משפחתו הגרים עימו. לאחר בחינת דוח זה נקבע מהו צו התשלומים החודשי שבו יכול לשאת החייב בהליך פשיטת רגל. גם אם החייב משלם מזונות (על זה כתבתי כאן: קציבת מזונות בהליך פשיטת רגל- מידע לחייב) הרי שהוצאות משפחה עם ילדים עולות בהרבה מהוצאותיו של חייב גרוש, גם אם הוא משלם מזונות והוצאות אחרות.
אין מספיק מילים בפי להדגיש כי גירושין פיקטיביים מאוד קשה להסתיר אך תוצאות של מהלך כזה יכולות להיות הרסניות עבור החייב. מסיבה זו חשוב מאוד לפנות לעו"ד עוד בטרם החובות עברו להוצאה לפועל ורק כאשר הם מצטברים לגובה שאתם כבר מבינים שלא תוכלו לשאת בהם עצמאית, וזאת כדי לחשב את המסלול הנכון ביותר בשבילכם ואולי למנוע כליל הליך של פשיטת רגל !
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
שני הליכים עיקריים אשר יבוטלו הם:
◄ הפטר בהוצאה לפועל (הליך המאפשר לחייבים שהוכרזו כ"חייבים מוגבלים באמצעים" להיפטר באופן מלא ומוחלט מחובותיהם).
◄ איחוד תיקים "חייב מוגבל".
מי מתאים להליך של איחוד תיקים "חייב מוגבל"?
◊ יותר מתיק פתוח אחד בהוצאה לפועל.
◊ כרגע יכול לשלם תשלום חודשי מינימלי.
◊ צריך בדחיפות לבטל עיקול משכורת/ חשבון.
◊ צופה כי ישוב לעמוד על רגליו בשנה הקרובה ויוכל לפעול להסדרת חובותיו עם הנושים.
◊ לא רוצה להתחיל הליך פשיטת רגל, מכל סיבה שהיא.
הליך של איחוד תיקים "חייב מוגבל" מתאים באופן מושלם כאשר צריך להרוויח זמן. החל מספטמבר 2019 הליך זה יבוטל. כל מי שלא יוכל לשלם לכל הפחות 3% מגובה החוב יופנו להליכי פשיטת רגל.
מי מתאים להליך של הפטר?
◊ החייב הוא חייב מוגבל באמצעים לפחות 4 שנים טרם הגשת הבקשה להפטר.
◊ החייב משלם צו תשלומים חודשי לפחות בשלוש שנים האחרונות או 18 חודשים מתוך 3 שנים האחרונות ועתיד להסדיר את יתר התשלומים החסרים עם הגשת הבקשה.
◊ סכום החוב אינו עולה על 2 מיליון ₪.
◊ החייב לא ניהל הליך פשיטת רגל ב- 5 שנים האחרונות.
+ יצויין, כי רשם הוצאה לפועל רשאי להפעיל שיקול דעת ולאפשר לחייב שלא עמד בכל התנאים לקבל הפטר מחובותיו.
הפטר, בניגוד לפשיטת רגל, זהו הליך מאוד מהיר ויעיל להיפטר מכל החובות. החל מספטמבר 2019 הליך זה יבוטל וחייב אשר שילם שנים רבות צו תשלומים בהוצאה לפועל יידרש להתחיל הליך פשיטת רגל כדי לקבל את ההפטר המיוחל מחובותיו.
אם יש לכם יותר מתיק פתוח אחד בהוצל"פ ואתם צריכים לבטל, באופן מיידי, עיקולים על חשבון/ משכורת, להרוויח זמן כדי לעמוד על הרגליים ולהסדיר את החובות ישירות עם הנושים, תמהרו! לא תהיה הזדמנות שניה.
אם הוכרזתם כחייב מוגבל באמצעים ואתם משלמים הרבה שנים צו תשלומים, זה הזמן לקבל הפטר מחובותיכם! אל תפספסו את ההזדמנות האחרונה בהחלט להפוך לאדם חופשי, במהירות וביעילות.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
כזו היא הפעולה של חתימת ערבות למאן דהוא ונטילת אחריות על התחייבויותיו של אדם אחר.
אין זה משנה כמה פעמים נלמד, נבקש, נורה ונשכנע להפעיל שיקול דעת, לא לחתום על אף מסמך ללא אישורנו, עם הגיל מידת הזהירות יורדת, חישכון זמני וקוגניציה ירודה גורמים לקבלת החלטות מוטעות וביצוע מעשים שלא נותר אלא להשתדל לבטל בהקדם האפשרי.
לאחרונה נדרשתי לבטל התחייבות שקיבלה על עצמה אישה בגיל השלישי ע"י חתימה על ערבות לחוזה שכירות של בן משפחתה, בהחלטה גרועה של רגע, מבלי שמהות חתימתה הוסברה לה ובוודאי שלא השלכותיה של חתימה כזו בפן החוזי. נהפוך הוא, המתווך אף הגדיל והטעה אותה תוך הקטנת חשיבות הפעולה ומתן הסברים אינם נכונים בעליל, המנוגדים לאמור בחוק.
סעיף 15 לחוק הערבות בא לעזרתי ובהודעה בכתב, תוך 24 שעות ממועד החתימה, למשכיר, שוכר והמתווך, וכל עוד לא נוצר החיוב לו ערבה הלקוחה, בוטלה הערבות מבלי שנגרם נזק כלשהו לאף אחד מהצדדים.
נראה, שאנשים לא מבינים את מלוא החשיבות של מתן ערבות אישית להתחייבויותיו של אדם אחר, את ההשלכות של התחייבות זו ובבוא העת, אם וכאשר הם נאלצים להתמודד עם נשיאה בהתחייבויות להן התחייבו עבור אדם אחר, הדבר בא להם כהפתעה, אליה לא התכוננו ומעולם לא העלו על דעתם תוצאה אפשרית זו, כאשר תוצאה כזו היא יותר מסבירה במציאות העכשווית של חדלות פירעון הולכת וגדלה אצל יחידים.
בין אם מדובר במתן ערבות לחוזה שכירות ונשיאה בהוצאות בסך של עשרות אלפי שקלים בגין אי תשלום שכר דירה, חשבונות וגרימת נזקים לדירה, או במתן ערבות לקבלת משכנתא לרכישת דירה, כאשר הרוכשים, עם השנים, נכנסים להליך פשיטת רגל, אינם יכולים עוד לשאת בתשלומי משכנתא והעול נופל על כתפי הערבים. כן בכל מקרה אחר שבו אדם מתבקש לקבל על עצמו התחייבות לשאת בהתחייבויותיו של אחר ונמנע ממחשבה – מה יקרה לכלכלת המשפחה שלי אם אצטרך לשאת בתשלומי משכנתא בסך של אלפי שקלים בחודש עבור X? מה יקרה לי אם אתבקש לשלם עבור אי תשלום שכ"ד, חשבונות ונזקים לדירה בסך של עשרות אלפי שקלים עבור X?
לא פעם התחייבויות אותן קיבל הערב עבור אדם אחר, קרוב ככל שיהיה, מכניסות גם את הערב למערבולת כלכלית ואף הליך פשיטת רגל, המשפיעים עליו ועל משפחתו במשך שנים ארוכות ומכלים, לעיתים, את מלוא חסכונותיו.
יש להפעיל את מלוא שיקול הדעת, להתייעץ עם מומחה, אם צריך, ובכללי לעשות כל מה שרק ניתן כדי להימנע מחתימה על ערבויות וקבלת התחייבויות כספיות עבור כל אדם שהוא, קרוב ככל שיהיה.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
]]>
עם הגשת בקשה לפשיטת רגל נאסר על החייב לפרוע את חובותיו לכל אדם שהוא שלא במסגרת הליך פשיטת הרגל ובפיקוח כל הגורמים המקצועיים האמונים של העניין (הכונס הרשמי, המנהל המיוחד וביהמ"ש).
במידה ולאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל ומתן צו כינוס בוחר החייב לפרוע את חובותיו באופן עצמאי ומבלי שקיבל לכך אישור מאת בית המשפט, הרי שהחייב מסתכן בביטול הליך פשיטת הרגל.
החייב צריך לפעול בזהירות יתרה ולהימנע מפעולות אשר עלולות לסבך אותו ולסכן את הליך פשיטת הרגל בו הוא מצוי. על כן גם תשלום המזונות צריך להיות מאושר ע"י ביהמ"ש, היות והאדם שלו מגיעים המזונות עפ"י פסק דין נחשב לנושה של החייב, כיתר נושיו.
החייב עלול לשאול, מדוע עליו לקבל אישור מבית משפט נוסף אם בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני כבר דן בסוגיית המזונות וקבע כמה על החייב לשלם. אכן, בית משפט הדן בהליך פשיטת הרגל של החייב אינו ערכאת ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה או בית דין רבני בנושא מזונות אך עליו חלה החובה לאזן בין כלל נושיו של החייב וכן לאזן בין האינטרסים של החייב לבין אלה של נושיו.
בתקופת הליך פשיטת הרגל "ידו" של ביהמ"ש הדן בהליך על העליונה והוא יכול להחליט להפחית את גובה המזונות, להגדיל או להשאירם כפי שקבע ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני. עם סיום הליך פשיטת הרגל יחזרו המזונות לגובה שנקבע בפסק דין קודם לכן בערכאה שדנה בתביעת מזונות.
במאי 2018 בית המשפט העליון פסק ברע"א 3239/18 וקבע כי מעתה גם החייב יוכל להגיש בקשה לקציבת מזונות, וזאת למרות האמור בסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל שעד פסק הדין הנ"ל הטיל את משימת הגשת הבקשה לקציבת מזונות על כתפי האדם שמגיעים לו המזונות עפ"י פסק דין (גרושתו של החייב).
בהזדמנות זו חשוב להבהיר כי חייבת בהליך פשיטת רגל, אשר זכאית לקבל מזונות עבור ילדיה המתגוררים עימה שלא פועלת לקבלת המזונות, מסיבותיה שלה, נחשבת ע"י ביהמ"ש, הדן בהליך פשיטת הרגל, כמי שאינה ממצה את כושר השתכרותה ואמנם אין הדבר יגרום לביטול הליך פשיטת הרגל אך עלול לעלות באופן משמעותי את התשלום החודשי שנקבע ע"י בית המשפט כי על אותה החייבת לשלם לקופת הכינוס כדי לזכות בהפטר המיוחל.
כאן המקום לציין כי בספטמבר 2019 יכנס לתוקפו חוק חדש 'חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018' המשנה את כללי המשחק ובין היתר קובע כללים חדשים בסוגיית קציבת המזונות.
סעיף 179 לחוק קובע כי עם מתן צו לפתיחת הליכים הכונס הרשמי יקצוב את המזונות באופן זמני ובהיעדר הצדקה להפחית מהסכום שנקבע בפסק הדין (של ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני) יותיר את סכום המזונות כפי שהיה טרם לתחילת הליכי פשיטת הרגל. לאחר שיתמנה מנהל מיוחד לתיק, הרי שהוא יפנה לביהמ"ש בבקשה לקצוב את גובה המזונות. כאן, בניגוד למצב המשפטי היום, ביהמ"ש יוכל לקצוב מזונות תוך פגיעה בדמי המחייה הבסיסיים של החייב, המוגנים כיום בחוק הגנת השכר וחוקים אחרים.
על כן ולמרות שעפ"י החוק החדש מעורבותם של החייב או גרושתו, הזכאית למזונות, אינם נדרשים עוד לקציבת המזונות, ייטיב החייב אם ישים דגש מיוחד על נושא המזונות ויעשה כמיטב יכולתו כדי שגובה המזונות הקצובים יוותר כפי שקבע ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד רבני, על מנת לא ליצור פער בין מה שאמור לשלם החייב עפ"י פסק דין ומה שהוא משלם בהליך פשיטת רגל או לחלופין יפנה בבקשה לביהמ"ש הדן בפשיטת רגל לאפשר לו לנהל הליך מקביל בערכאה שנתנה את פסק הדין במזונות ויבקש להפחיתם, לסכום שקבע ביהמ"ש הדן בהליך פשיטת רגל, אם נסיבות החייב מאפשרות זאת.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
]]>