כאשר עסק של אחד מבני הזוג נקלע לקשיים כלכליים, ההשלכות עלולות לחרוג הרבה מעבר לפעילות העסקית. הלוואות, חובות לספקים, התחייבויות לבנקים וערבויות אישיות עלולים להפוך למשבר כלכלי משפחתי, במיוחד כאשר לבני הזוג יש דירת מגורים ומשכנתא קיימת.
אבל האם חובות של בן זוג אחד מסכנים בהכרח גם את חלקו של בן הזוג השני בדירה? לא בהכרח. כדי להבין את הסיכון צריך לבחון כמה שאלות משפטיות וכלכליות.
האם בן זוג אחראי לחובות העסק של בן הזוג השני?
סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973, קובע כי עצם הנישואין אינו מטיל על אחד מבני הזוג אחריות לחובותיו של האחר ואינו מקנה לו אוטומטית זכויות בנכסיו.
לכן, אם אחד מבני הזוג צבר חובות עסקיים, אין פירוש הדבר שבן הזוג השני חייב לשלם אותם.
עם זאת, חשוב להבחין בין סוג העסק:
- עוסק מורשה או עוסק פטור: העסק אינו אישיות משפטית נפרדת מבעליו. חובות העסק הם ככלל חובותיו האישיים של בעל העסק.
- חברה בע"מ: החברה היא אישיות משפטית נפרדת. בעל מניות אינו אחראי באופן אוטומטי לחובותיה, אך עשוי להיות חשוף לחיוב אישי, למשל אם חתם על ערבות אישית או אם מתקיימים התנאים החריגים להרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות.
גם כאשר החוב הוא אישי, יש לבדוק אם בן הזוג האחר חתם על ערבות, הצטרף להלוואה או הסכים לשעבד נכס לטובת התחייבויות העסק.
מה קורה לדירת המגורים כאשר אחד מבני הזוג נכנס להליכי גבייה או חדלות פירעון?
כאן חשוב להבחין בין אחריות לחוב לבין זכויות בנכס.
אם הדירה רשומה על שם שני בני הזוג, נושה של אחד מהם אינו מקבל באופן אוטומטי זכות בחלקו של בן הזוג האחר. עם זאת, זכויותיו של החייב בדירה עשויות להיות חשופות להליכי גבייה, בהתאם לנסיבות ולדין החל.
אם הדירה רשומה רק על שם בן הזוג שאינו החייב, יש לבחון את הזכויות הקנייניות ואת האפשרות להוכיח זכויות נוספות של בן הזוג החייב. הרישום הוא נתון משמעותי, אך לא תמיד סוף הדיון.
חשוב לדעת גם כי העברת זכויות בדירה לבן הזוג השני בזמן שהחובות כבר קיימים אינה בהכרח מגינה על הנכס. סעיפים 219 עד 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשרים, בתנאים הקבועים בהם, לבטל פעולות מסוימות שנעשו לפני פתיחת הליכים, לרבות העברות נכסים ללא תמורה הולמת או פעולות שנועדו להבריח נכסים.
האם ניתן לשמור על הדירה באמצעות הגדלת המשכנתא או איחוד הלוואות?
במקרים מסוימים, כאשר קיימת בדירה יתרת שווי פנויה, ניתן לבדוק אפשרות של הגדלת משכנתא קיימת, מחזור משכנתא או קבלת משכנתא לכל מטרה כנגד שיעבוד הנכס.
המהלך עשוי לאפשר סילוק הלוואות יקרות, הסדרת התחייבויות עסקיות אישיות והפחתת ההחזר החודשי באמצעות פריסת החוב לתקופה ארוכה יותר.
אבל הגדלת משכנתא אינה פתרון אוטומטי לכל חוב. היא מתאימה לבדיקה כאשר קיימת יכולת החזר מוכחת, שווי הנכס מאפשר זאת, הבנק מוכן לאשר את המימון והעלות הכוללת של המהלך מצדיקה אותו. יש להביא בחשבון גם ריביות, תמהיל מסלולים, מרווחי הבנק, אחוז המימון, הוצאות נלוות ועמלות פירעון מוקדם.
לעומת זאת, כאשר המשפחה נמצאת בגירעון חודשי מתמשך, כאשר אין יכולת החזר מספקת או כאשר הגדלת השעבוד מסכנת את דירת המגורים באופן לא מידתי, נטילת משכנתא נוספת עלולה להעמיק את הבעיה. במצבים כאלה כדאי לבחון גם הסדר חובות, משא ומתן עם נושים או הליך חדלות פירעון, בהתאם למצב.
מתי כדאי לבדוק מחדש את המשכנתא?
גם אם בעבר המשכנתא נראתה מתאימה, שינוי במצב הכלכלי של המשפחה הוא סיבה לבדוק אותה מחדש. למשל, כאשר העסק נסגר, ההכנסות השתנו, נוצרו הלוואות נוספות או שההחזר החודשי הפך למעמסה.
בדיקת מחזור משכנתא, הגדלת משכנתא או איחוד הלוואות צריכה להיעשות כחלק מבחינה כוללת של החובות, שווי הנכס ויכולת ההחזר, ולא כפעולה מבודדת.
אל תחכו שהחובות יכתיבו לכם מה לעשות עם הבית.
כאשר עסק נקלע לכישלון כלכלי, חשוב להבין מוקדם ככל האפשר מהן החשיפות המשפטיות, אילו זכויות יש לכל אחד מבני הזוג ומהן אפשרויות המימון והסדרת החובות. מתי ואיך ניתן לבנות מהלך שיאפשר לשמור על דירת המגורים ולייצב את ההתנהלות הכלכלית.
תמר טסלר- עו"ד ומגשרת, יועצת משכנתאות | צרו קשר לקבלת ייעוץ
כתיבת תגובה