מזונות להורה קשיש

כולנו התרגלנו להשתמש במונח "מזונות" בעודנו מדברים על מזונות לקטין או מזונות אישה. מעטים יודעים כי גם בני משפחה אחרים זכאים למזונות, בתנאים מסוימים. ויתרה מכך, לא רק האדם עצמו רשאי לתבוע מזונות מבן משפחתו אלא גם רשות מקומית או משרד הרווחה.

סעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע מי הם בני המשפחה במזונותיהם חייב האדם, והם: הוריו והורי בן-זוגו, ילדיו הבגירים ובני-זוגם, נכדיו, הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו, אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו.

סעיף 5 לחוק קובע כי אין לחייב אדם לשאת במזונות בני משפחתו הבגירים אלא אם יש בידו לעשות כן לאחר שהוא סיפק את צרכיו הכלכליים, צרכיו הכלכלים של בן זוגו וילדיהם הקטינים שלו ושל בן זוגו. כן, מדד חשוב הוא כי אותו בן משפחה התובע מזונות אינו יכול לספק את צרכיו הכלכליים מעבודה, מנכסים, מעזבון או מכל מקור אחר. אם מדובר בזכאית למזונות אישה, הרי שלפני כל יש לבחון האם היא אינה זכאית למזונות אישה (סעיף 2 לחוק) ואם מדובר בזכאי למזונות שהינו קטין, הרי שיש לבדוק האם ומדוע אינו יכול לקבל מזונותיו מהורה (כאמור בסעיף 3 לחוק). ובכל אופן בן משפחה התובע מזונות צריך להראות כי אינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לחייב לפי סדר הקרבה המשפחתית (כאמור בסעיף 4 לחוק).

קבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי אינה פוגעת בזכות ההורה לתבוע מזונות מילדיו, אך אז עליו חלה החובה להוכיח כי הקצבה אינה מספיקה למחייתו.

סעיף 6 לחוק שירותי סעד אף מרחיב וקובע כי גם רשות מקומית או משרד הרווחה רשאים לתבוע ו/או לגבות מזונות מהחייב בשם הנזקק עפ"י הרשאתו. אולם אם מדובר בנזקק שהוא קטין, חולה נפש או נמצא בטיפול סוציאלי של מחלקת הרווחה, רשאים משרד הרווחה או רשות מקומית לתבוע מזונותיו אף ללא הרשאתו.

הדבר בא לידי ביטוי בייחוד כאשר מדובר בהשמת קשישים במסגרות מוסדיות (בית אבות) ואז תשלום בגין מגורים אלה נחשב כחלק מזכותו של ההורה למזונות בהם חייבים ילדיו (או נכדיו, בהיעדר ילדים) של הקשיש.

הוראות תע"ס וחוזרי מנכ"ל של משרד הרווחה קובעים את אופן חישוב הסכום בו צריכים לשאת ילדיו של הקשיש לשם השמתו במסגרת מוסדית, וזאת כמובן במידה ונעשית פניה מטעם המשפחה למחלקה לשירותים חברתיים ומשרד הבריאות לצורך קבלת עזרה בתשלום למסגרת המוסדית, מה שנקרא "קוד".

חשוב לציין כי סעיף 9 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע כי במקרים מסוימים רשאי בית משפט לענייני משפחה (בית המשפט המוסמך לדון בתביעות אלה), כאשר מצא כי הדבר צודק בנסיבות העניין, לפטור אדם מתשלום מזונותיו (כמו לילדיו הקטינים כך גם להוריו הקשישים) וזאת בגין התנהגות "מחפירה" שהזכאי במזונות התנהג אליו. הדבר נעשה בעיקר בתביעות ייחודיות המבקשות לבטל מזונות ל"בן מרדן". אך חשוב לדעת כי הזכות לקבלת מזונות אינה זכות אבסולוטית וכאן אמרת חז"ל המפורסמת "נאה דורש נאה מקיים" רלוונטית מתמיד.

עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי