Blog

בעיית הביקור הסדיר של תלמידים בבתי ספר והנשירה הסמויה שאנו עדים לה היום הפכו להיות בעיה חמורה בחברה הישראלית. עד לפני 15 שנה מערכת החינוך התייחסה בסלחנות רבה כלפי תלמידים המחסירים לימודים וקצינת ביקור סדיר היתה הביגפוט (יצור מיתולוגי שרבים שמעו עליו אבל אף אחד לא פגש) של מערכת החינוך. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי

בהתאם לתיקון משנת 2016 לסעיף 3 בחוק לימוד חובה חייב הורה לרשום את ילדו ברשות החינוך המקומית, שבתחום שיפוטה גר הילד, החל מגיל 3. סעיף 2 לחוק קובע כי חוק לימוד חובה יחול על כל ילד וכל נער (מגיל 3 ועד 17). תיקון משנת 2007 לסעיף 6 החיל את החוק על תלמידים עד כיתה יב'

בעבר הלא רחוק, לפני החלת חוק חינוך חובה (או בשמו המשפטי חוק לימוד חובה) על ילדים בגילאי 3-4, הגננות בגני ילדים עירוניים סירבו בתוקף להחליף חיתולים או לנקות ילד ש"ברח" לו. הדבר הביא לתגובות מאוד קשות מצד ההורים ולביקורת ציבורית נוקבת. חוזר מנכ"ל תשס"א/ 10(א) 2.2-23 "המלצות לטיפול בילדים בלתי גמולים מחיתולים" אמנם קיים משנת

1. סעיף 6 לחוק זכויות התלמיד התשס"א- 2000, (להלן: "חוק זכויות התלמיד") על תיקוניו משנת 2004 ולאחר מכן משנת 2009 מסדירים את אופן הרחקת התלמיד מבית הספר. 2. טרם כינוסה של הוועדה הפדגוגית על מנת להחליט באילו אמצעי משמעת לנקוט, יש להביא פני התלמיד והוריו את העילה המדויקת לכינוסה של הועדה על מנת שהתלמיד והוריו

הורים יקרים, אני פונה אליכם עקב פניות מרובות אלי. פניות המגיעות לרוב מילדכם, פניות תוהות מה מותר ומה אסור, איפה נמתח הגבול? הרבה שאלות נשאלו, ועיקרן מובא כאן. מטרת מאמר זה ליידע, ואולי יותר מכל להזהיר ולהדליק נורה אדומה, כדי שאתם, הורים יקרים, תדעו היכן נמתח הגבול, ומה לעשות כשגבול זה נפרץ לחלוטין. מהו החוק