מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי
בשנות התשעים, בעליה הגדולה והמשמעותית ביותר לישראל, עלו רבים מברית המועצות לשעבר בעודם משאירים את הוריהם בארץ מולדתם. רבים מן העולים עלו מכוח סעיף 4א. לחוק השבות, כבני זוג של יהודים או קיבלו אזרחות ישראלית לאחר שנישאו לאזרח ישראלי. כך או אחרת, רבים מאזרחי ישראל הותירו מאחור את הוריהם, להם אין זכות מוקנית לעלות לישראל.
אם כעת מעוניין אזרח ישראלי להביא את ההורה שלו לישראל, הדבר בהחלט ניתן ואפשרי גם אם הדרך ארוכה ויש צורך להיעזר באיש מקצוע אשר ילווה את ההליך, יפקח על תקינותו או יעמוד על זכויותיו של אזרח ישראלי להבאת הורה קשיש, אם, מסיבה כלשהי, משרד הפנים מסרב לבקשתו.
רשות האוכלוסין פועלת בנושא זה בהתאם לנוהל 5.2.0033 "נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי".
ראשית, חשוב לציין, כי הורה אותו מעוניין אזרח ישראלי להביא לישראל צריך להיות בגיל המתאים. אם מדובר באביו של אזרח ישראלי ניתן להגיש בקשה למעמד בישראל החל מגיל 64. אם מדובר באימו של אזרח ישראלי, הרי שהגיל המינימלי להגשת בקשה למעמד בישראל הוא 62.
אין כל מניעה להגיש את הבקשה לקבלת מעמד בישראל להורה קשיש אם ההורה אינו בישראל. אם כך הדבר, אזרח ישראלי מגיע ללשכת רשות האוכלוסין שבעיר מגוריו ומגיש את הבקשה. אם, לחלופין, ההורה בישראל, הרי שגם הוא צריך להתייצב אישית ברשות האוכלוסין יחד עם ילדו.
המסמכים הנדרשים לצורך הגשת בקשה לקבלת מעמד בישראל להורה קשיש:
+ תמונת פספורט עדכנית של ההורה.
+ תעודת לידה של ההורה והן של ילדו, אזרח ישראלי. אם יש צורך הרי שיש לתרגם ולאמת את תעודות הלידה בעזרת נוטריון. אם שונה שמו של ההורה, יש לצרף אישור מגורם רשמי המעיד על כך.
+ אישור רשמי עדכני מארצו של ההורה ובו ציון מצבו המשפחתי של ההורה, הן בעבר והן בהווה (רווק, אלמן, גרוש).
+ תעודת יושר (תעודה אודות היעדר עבר פלילי של הורה).
+ דרכון של ההורה צריך להיות בתוקף לחצי שנה מעבר לתוקף האשרה המבוקש, ואם ההורה אינו בישראל, צילום דרכון יספיק.
בבקשה המוגשת יש לספר אודות נסיבות חייו של ההורה ואודות טיב הקשר בינו לבין ילדו, אזרח ישראלי. כן יש להסביר את הרקע לבקשה לקבלת מעמד. כן בבקשה יש לציין כי ילדו של ההורה המוזמן מתחייב לדאוג לכל צרכיו של ההורה, לספק לו מקום מגורים ראוי ולכלכל אותו במידת הצורך, אם תאושר בקשתו לקבלת מעמד.
מאוד לא מומלץ להורה לחיות בישראל ללא אשרה מתאימה ועדיף, אם התקבלה החלטה לעלות את ההורה לישראל, לפעול בהתאם לחוק ובמהירות המירבית. אם בכל זאת הורה התגורר בישראל מעל ששה חודשים בניגוד לחוק, הרי שיכולים לסרב לבקשתו לקבלת מעמד ולבקש ממנו לצאת מישראל ורק אז להגיש בקשה מתאימה.
על האזרח הישראלי, אשר מעוניין להביא את ההורה שלו לישראל, לדעת כי בעת הגשת הבקשה לקבלת מעמד להורה תיבדק אזרחותו שלו ואם יימצא כי אזרחותו שלו מוטלת בספק הרי שלפני כל ייעשה בירור בעניין האזרחות של המזמין.
תנאי מאוד חשוב לקבלת מעמד עבור ההורה הוא כי מרכז חייו של האזרח הישראלי, ילדו של המוזמן, יהיה בישראל.
לאחר שכל הנתונים נבדקים ניתן להורה רישיון שהייה בישראל למשך זמן מוקצב. יש להאריך מפעם לפעם את הרישיון, שלושה חודשים לפני פקיעתו, בנוכחותם הפיזית של ההורה וילדו- אזרח המדינה, עד לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל, אשר ינתן, בהיעדר מניעה, לאחר מספר שנים.
חשוב לקחת לתשומת לב כי בעת הארכת הרישיון ייבדק שוב כי מרכז חייהם של ההורה וילדו, אזרח ישראלי, בישראל, כי מתקיים ביניהם קשר שוטף וכי לא אירע שום אירוע המצדיק את ביטול הרישיון.
אמנם תנאי עיקרי לקבלת רישיון ישיבה בישראל להורה קשיש ולאחריו מעמד של תושב קבע בישראל זה היותו של ההורה "בודד" (נעדר בן זוג וילדים אחרים מלבד ילדו, אזרח ישראל), אך בתי המשפט הרחיבו תנאי זה כך שיכלול הורה שיש לו ילדים אחרים, מלבד המזמין, אך ההורה אינו נמצא עימם בקשר שוטף, אינו יכול להיעזר בהם מכל סיבה שהיא והלכה למעשה חיי כגלמוד בארץ מוצאו.
כן, רשות האוכלוסין בסעיף ג.13 לנוהל כאמור לעיל, מכירה בכך שגם אם לא מתקיים בעניינו של ההורה תנאי הבדידות הרי שעלולים להיות תנאים הומניטאריים אחרים המצדיקים מתן רישיון לישיבה בישראל ואם כך הדבר ניתן לפנות ולבקש ועדה בינמישרדית אשר תבחן את זכאותו של ההורה לקבלת רישיון ישיבה בישראל ובהמשך קבלת מעמד של תושב קבע בישראל.
עורכת דין תמר טסלר
◄צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי
