לידות בית- זכויות היולדת

לידות בית בישראל בשנת 2017 מקבלות תשומת לב מיוחדת, וזאת במיוחד לאור תיקון לחוק המאפשר קבלת מענק לידה ליולדת אשר ילדה מחוץ לבית חולים מחד וסגירת בית היולדות הידוע והמוכר מגדרה מאידך. באשר לסגירתו של בית היולדות, המרכז היחיד בישראל ללידות טבעיות שלא בסביבת בית חולים, אשר נוהל על ידי נשות מקצוע מתחום הלידה ונתן מענה ייחודי לנשים אשר מחד לא רצו ללדת בבית ומאידך בחרו שלא ללדת בבית חולים, הוביל לפתיחת חזית מול משרד הבריאות והקמת קבוצות רבות של נשים מכל רחבי הארץ בדרישה לאפשר חופש בחירה לאישה על גופה ועל הלידה, כפי שמקובל בארצות מפותחות בעלות זכויות אדם. קיום מרכזי לידה כאלה מוכר ומאושר בעולם המערבי, מרכזים כאלה קיימים בארה"ב ובאירופה. לכאורה אין סיבה שלא לאפשר קיום מקום כזה בישראל ואפילו לתמוך בהקמה של מקומות רבים כדוגמתו, אשר יפעלו בפיקוח של משרד הבריאות. אך למשרד הבריאות שיקולים שלו.

בד בבד עם המאבק ללידה חופשית צצו ועלו סיפורים וקבוצות הנלחמות באלימות מיילדותית (אלימות מילולית ופיזית של אחיות מיילדות או רופאים בזמן לידה בבתי החולים בישראל), דבר שהושתק עד כה וכלל הנשים לא ידעו כי לטראומה שהן עברו בלידת בית חולים יש שם שמוכר זה מכבר בעולם המערבי.

כפייה מצד אחד מובילה להתנגדות מן הצד השני, כך תמיד היה וכך תמיד יהיה, כל עוד אנו חיים בעולם הפועל לפי חוקים פיזיקאליים (החוק השלישי של ניוטון), החלים לא רק על המרחב שבתוכו אנו חיים אלא גם על המרחב בו אנו מרגישים.

החל מיום 01.10.2017 משלם המוסד לביטוח לאומי הוצאות לידה ואשפוז של היולדת והיילוד ישירות לבית החולים בסך של 13,515 ₪ על כל יולדת. אם נולד פג (במשקל 1750 ג' אשר היה מאושפז לכל הפחות 4 ימים בטיפול נמרץ יילודים) המוסד לביטוח הלאומי משלם לבית החולים החל מיום 01.10.2017 סך של 214,405 ₪ בנוסף להוצאות לידה ואשפוז כאמור לעיל.
(מתוך אתר המל"ל "אמהות- מענק אשפוז").

בהתאם לתיקון מס' 191 לחוק הביטוח הלאומי אשר נכנס לתוקף ביום 01.06.2017 סעיף 42 (ג) קובע כי:
"…מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא… כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות… תנאי לקבלת מענק לידה הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא… למשרד הבריאות… משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו…".

מענקי לידה החל מיום 01.01.2017 הינם כדלהלן:
1751 ₪ – ילד ראשון
788 ₪ – ילד שני
525 ₪ – ילד שלישי והלאה
8757 ₪ – תאומים
13,136- שלישיה
(מתוך אתר המל"ל "מענק לידה").

לידת בית, בהתאם לחוזר מנהל הרפואה 17/2012, מוגדרת כ"לידה בבית היולדת, לאחר תכנון והכנה מראש ומתוך בחירה של היולדת".

בחוזר זה משרד הבריאות מבהיר כי אין מניעה (או איסור) על היולדת ללדת בביתה ללא סיוע של איש מקצוע, אך מבהיר שמי שאינו מוגדר כרופא או מיילדת מנוע מלקבל לידות כעיסוק.

מי רשאי לפי החוק לעסוק בקבלת לידות בית?
מיילדת הרשומה בפנקס המיילדות בישראל, בעלת וותק של 3 שנים ולאחר ניסיון ב-10 לידות בית בהדרכת מיילדת בית מנוסה.
רופא בעל רישיון ותעודת מומחה בישראל ביילוד וברפואת נשים שעסק במיילדות בחדר לידה בבית חולים בישראל 3 שנים.

העוסקים בלידות בית חייבים אחת לשנה לחדש את לימודיהם בתחום החייאה בכלל והחייאת יילודים בפרט.

אם העוסק בלידת בית אינו מבוטח בביטוח אחריות מקצועית, עליו לתעד בכתב כי יידע אודות כך את היולדת וזו הבינה את המשמעויות והסכימה להן. זכות היולדת לדעת מבעוד מועד כי האדם שיילד אותה אינו מבוטח.

משרד הבריאות מאפשר תכנון וקיום לידת בית (המאושרת על ידו לצרכי קבלת כל התנאים לאחר מכן) במקרים הבאים: הריון עם עובר אחד במצג ראש, לידה בין השבועות 37-42, עובר במשקל 2500-4000 ג', היולדת מעל גיל 18, קיום תיעוד כתוב על היסטוריה רפואית ומיילדותית של היולדת, תיעוד מעקב הריון נוכחי, תיעוד ביצוע סקירת מערכות, תיעוד להיעדר סכרת הריון…וכו'. כמו כן היולדת נדרשת להצהיר על מצבה הרפואי ואם יש למיילדת ו/או הרופא ספק באשר למצבה עליהם לקבל אישור מהרופא המטפל.

על העוסק בקבלת לידת בית לוודא כי בית היולדת מותאם ללידת בית ויש בו חשמל, מים חמים זורמים, חימום, טלפון והמקום נקי. על החדר בו תלד היולדת להיות 10 מ"ר לכל הפחות וביתה של היולדת נמצא לא יותר מ-30 דקות מבית החולים הקרוב.

על העוסק בקבלת לידת בית להסביר ליולדת את כל המידע הנדרש ולהחתימה על טופס בקשה והסכמה מדעת ללידת בית.

על העוסק בקבלת לידת בית להיות מצויד בכל הציוד הדרוש ע"י משרד הבריאות ורשימתו בחוזר כאמור.

אם היולדת סובלת ממחלה כרונית או מוגבלות העלולים להשפיע על מהלך הלידה או היילוד ו/או חולה במחלה זיהומית פעילה חובה לקבל אישור מהרופא המטפל באשר לאפשרות לידת בית.

במקרים הבאים משרד הבריאות אינו מאשר קבלת לידת בית: היולדת משתמשת בסמים או בתרופות לגמילה מסמים, סיבוכים בלידות קודמות, תמותת עובר ברחם או בלידה, היפרדות שלייה ללא סיבה חיצונית, לידה קודמת עם כליאת כתפיים, קרע בפרינאום בדרגה גבוהה או קרע בצוואר הרחם, דימום חריג לאחר לידה קודמת, יילוד קודם שחלה במחלה מוקדמת, פגמים מולדים או נרכשים ברחם או בתעלת הלידה, יותר מעובר אחד, מצג שאינו ראש, יתר לחץ דם, דלקת בכליות או זיהום בדרכי השתן שאינו ניתן לטיפול, קרישיות תוך וורידית, השמנת יתר חמורה, אנמיה, זיהום בהריון/ זיהום עוברי/ נשאות למחלות זיהומיות, רעלת הריון, תפר צוואר הרחם שטרם הוסר, דימום ממקור רחמי, אם לא בוצעה סקירת מערכות ולא נשללה סכרת הריון, חשד למום אצל היילוד, הפרעת קצב עוברית, פיגור בגדילה תוך רחמית, הערכת משקל מתחת ל2500 ג' או מעל 4000 ג', מיעוט או ריבוי מי שפיר, מיעוט תנועות עובר, חום של היולדת מעל 37.8 סמוך ללידה… וכו'.

משרד הבריאות נותן הוראות גם בדבר הטיפול הביתי ביולדת טרם, במהלך ולאחר הלידה ע"י העוסקים בלידת בית, והן:
היולדת תקבל הדרכה באשר לסימני לידה פעילה, מיילדת/ רופא יגיעו לביתה של היולדת בתוך שעה מרגע הודעתה על תחילת לידה פעילה, רופא/ מיילדת ישהו עם היולדת והיילוד לכל הפחות שעתיים לאחר סיום הלידה ויבצעו השגחה ומעקב אחר מצבו של היילוד, יש לבצע מעקב אחר סימנים חיוניים אצל היולדת אחת לשעה, בשלב הראשון של הלידה יש לבצע האזנה לקצב לב העובר פעם בחצי שעה ובשלב השני כל 5-10 דקות, יש לבדוק את היילוד מייד לאחר לידתו, יש לבקר את היולדת בתוך יממה לאחר הלידה.

הרופא או המיילדת העוסקים בקבלת הלידה יערכו רישומים מדויקים בהתאם לדרישות משרד הבריאות ויעבירו העתק מהרישומים ליולדת. הרישומים יישמרו לכל הפחות 25 שנה ויהיו זמינים לבדיקה של משרד הבריאות עפ"י דרישה.

יש ליידע את היולדת כי תוך 24 שעות מהלידה עליה לפנות לרופא ילדים לבדיקת היילוד.

"מיכל בונשטיין, נציגת אמה"י (ארגון מיילדות הבית של ישראל) ומיילדת בית, הסבירה כי ליולדת בבית נכונים תשלומים נוספים' מכיוון שהנחיית משרד הבריאות היא שהיילוד יעבור בדיקה על ידי רופא ילדים במהלך 24 השעות הראשונות שלאחר הלידה, אך מכיוון שליילוד טרם ניתן מספר תעודת זהות, רופאי קופת החולים לא יכולים לבדוק אותו. אם היולדת תפנה לחדר מיון על מנת שרופאי חדר המיון יבדקו אותו, היא תיאלץ לשלם כ-600 שקל מפני שהגיעה ללא הפניית רופא, או להתאשפז למשך 12 שעות על מנת שבית החולים יקבל את התשלום עבור הלידה בביטוח לאומי. כלומר, יולדת בית ש"חוסכת" למדינה הוצאות אשפוז של כ-8,000 שקל (היום 13,515 ₪ ת.ט) לא רק מממנת בעצמה את הלידה, אלא "נקנסת" על כך בבואה לבדיקת רופא בבית החולים". (מתוך דה מרקר כתבה של רינה רוזנברג קנדל מיום 28.07.2008 "כשכל לידה מכניסה לקופתם סכום נאה, לא פלא שבתי החולים לא ששים לוותר על יולדות לטובת לידות בבית").

בכל מקרה שבו הרופא או המיילדת מרגישים שיש צורך רפואי להעביר את היולדת לבית החולים או שהיולדת מבקשת זאת יש להעבירה באופן מיידי לבית חולים. משרד הבריאות מורה על העברת היולדת לבית החולים בקרות אחד מהבאים:

דימום העולה על הרגיל, חשד להפרדות שלייה, צניחת חבל הטבור, עליית חום במהלך הלידה מעל  38 מעלות, דופק הגבוה מעל 120 כ-15 דקות ויותר, לחץ דם העולה על 140/90 בשתי מדידות בהפרש של שעה, מי שפיר מקוניאלים או דמיים בשלב הראשון של הלידה, עצירת הלידה למרות צירים סדירים למשך שעתיים, שלב שני של הלידה מתארך מעבר לשלוש שעות, שינויים בקצב לב העובר פחות מ- 110 או יותר מ-160 לדקה, עיכוב בהתפתחות לידה פעילה- 12 שעות לאחר ירידת מים נקיים וכו'.

לאחר הלידה יש להעביר את היולדת לבית החולים במקרים בהם: השליה לא יצאה כשעה לאחר יציאת העובר, דימום מוגבר לפני או אחרי היפרדות השלייה, יציאת שליה לא שלמה או חשד לכך, שינויים בלחץ דם היולדת, מצוקה נשימתית, בלבול/ אי שקט ושינוי במצב ההכרה של היולדת, קושי בתפירת קרעים, המטומה בתעלת לידה, קרעים ברמה גבוהה, סימנים נפשיים פתולוגיים של היולדת.

לאחר הלידה יש להעביר את היילוד לבית החולים במקרים בהם: היילוד שוקל פחות מ 2500 ג' או יותר מ 4000 ג', חשד למצוקה נשימתית, חום גוף מתחת ל 35.5 מעלות, רעד/ תנועות לא תקינות או פרכוסים, סימני טראומה לרבות סימני שיתוק או שתפי דם תת עוריים, מום מולד וכו'.

כמו כן משרד הבריאות מורה כי הרופא או המיילדת יספקו הדרכה מלאה ליולדת באשר לטיפול ביילוד ולשמירה על בריאותו וכן יבצעו שלל פעולות רפואיות אחרות ו/או יפנו את היולדת לביצוע חלק מפעולות אלה (כגון מתן חיסונים) בטיפת חלב ו/או אצל רופא ילדים.

היה והגיעה היולדת לבדיקתה ולבדיקת היילוד לבית החולים מייד לאחר הלידה הנ"ל תתקבל לאשפוז כמקובל. בסיום כל הבדיקות יוצע ליולדת להמשיך את האשפוז אך זכותה של היולדת לבקש מרופא הנשים הבכיר במשמרת לשחרר אותה ואת היילוד הביתה. היולדת רשאית לסרב לביצוע בדיקות כאלה ואחרות ליילוד עפ"י שיקול דעתה.

חוזר מנהל הרפואה 21/2017 מפרט את התנאים כאמור בסעיף 6 לחוק מרשם האוכלוסין הדרושים כדי לרשום את היילוד במשרד הפנים.

מייד בסמוך ללידה על המיילדת או הרופא שקיבלו את הלידה ליתן ליולדת מסמך המאשר את אירוע הלידה והיותה של היולדת אימו של היילוד. המיילדת צריכה לחתום על תצהירה בפני עו"ד או גורם אחר המוסמך לאשר את חתימתה על תצהיר.

אם ילדה היולדת בביתה שלא בליווי רופא או מיילדת עליה למלא אחר שלושה תנאים:
1. להביא תצהיר מטעמה בדבר היותה אימו הטבעית של היילוד.
2. להביא אישור מרופא מומחה ברפואת נשים על מעקב הריון החל משבוע ה-28 ואילך.
3. להביא אישור מרופא מומחה ברפואת נשים על כך שנבדקה תוך 48 שעות מרגע הלידה ואכן ילדה במהלך 48 שעות שקדמו לבדיקה.   

היה ואין ליולדת אישורים רפואיים כאמור בסעיפים 2 ו-3 עליה לצרף תוצאות בדיקה גנטית להורות לשם קביעת היותה אמו הטבעית של היילוד.

את כל המסמכים כאמור לעיל על היולדת להעביר הן למשרד הפנים והן למשרד הבריאות. משרד הבריאות יעביר דו"ח תקופתי למוסד לביטוח לאומי אודות אישורים שנמסרו לו לשם תשלום מענק לידה ליולדת.

את ההודעה בדבר לידה, בצירוף המסמכים כאמור, יש למסור למשרד הפנים תוך 10 ימים מיום הלידה.

בנוהל רישום לידה בארץ מס' 2.2.0001 מיום 24.03.2011 קובע משרד הפנים נהלים בדבר רישום יילודים שנולדו בלידת בית במרשם האוכלוסין, והם כדלקמן;
אם הורי היילוד נשואים חובה על שניהם להתייצב במשרד הפנים לרישום היילוד. אם האם יחידנית והאב אינו מכיר באבהותו, הנ"ל רשאית להתייצב בגפה. על ההורה/ים להיות מצוידים בכל המסמכים כאמור לעיל. אם אב היילוד ידוע ומכיר באבהותו, הנ"ל צריך להגיע למשרד הפנים ולהזדהות באמצעות תעודת זהות.

בנוהל הוספת פרטי אב לקטין מס' 2.2.0007 מיום 01.10.2008 קובע משרד הפנים כי במקרה בו שני ההורים אינם נשואים אחד לשניה הבקשה להכרה באבהות על ילד שנולד לאישה פנויה צריכה להיות מוגשת פיזית ע"י הטוען לאבהות, בנוכחות אם הקטין עד שנה מיום הלידה והטוען צריך להזדהות ע"י מסמך מזהה רשמי.

כעת, משאתן יודעות מהם הכללים והנהלים, דרככן ללידת בית מתוכננת היטב תהיה קלה יותר ותצליחו להתגבר בקלות על כל המשוכות בדרך להגשמת חלומכן ולמעבר קל בכל תחנות הבירוקרטיה טרם הלידה ולאחריה.

עורכת דין תמר טסלר
צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי

אנחנו ממליצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *