חוק לימוד חובה וביקור סדיר במסגרת החינוך

בעיית הביקור הסדיר של תלמידים בבתי ספר והנשירה הסמויה שאנו עדים לה היום הפכו להיות בעיה חמורה בחברה הישראלית. עד לפני 15 שנה מערכת החינוך התייחסה בסלחנות רבה כלפי תלמידים המחסירים לימודים וקצינת ביקור סדיר היתה הביגפוט (יצור מיתולוגי שרבים שמעו עליו אבל אף אחד לא פגש) של מערכת החינוך.

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מהותי ביחס לאי הגעה סדירה לבית הספר ואפילו לגן. אנשי החינוך מתחילים לפעול כמעט באופן מיידי וההורים נדרשים לגייס את מלוא כוחם כדי לוודא הגעה סדירה של ילדיהם למסגרות החינוך. לחילופין, במידה ואינם מעוניינים שילדיהם ילמדו במסגרות החינוך הפורמאליות, הורים רשאים להגיש בקשה לחינוך ביתי ולקחת על עצמם אחריות מלאה לחינוך ילדיהם, תחת פיקוח של הגורמים המקצועיים במשרד החינוך.

נקרו בדרכי מספר מקרים מאוד מצערים של הורים אשר ילדיהם הוצאו מביתם עקב נשירה מבית הספר. מקרים כאלה חריגים מאוד אך קיימים. הסיכון, כיום, אינו מסתכם בעמידה למשפט, כפי שיוסבר בהמשך, במידה והקטין אינו מגיע באופן סדיר למסגרת החינוך אלא ההורים אף מסתכנים בפירוק המשפחה והרחקת ילדיהם מביתם.

על כן, חשוב להכיר את הנושא ואת הוראות החוק וללמד את ילדיכם, כדי שגם הם יבינו את האחריות הנחה על כתפיהם.

כמו כן חשוב לדעת כי החוק חל לא רק על הורי הקטין אלא על כל גוף או אדם אשר הקטין נמצא ברשותו, פיקוחו או השגחתו, (אם, למשל, הוצא מחזקת הוריו).

חוק לימוד חובה מסדיר את נושא ביקור סדיר בלימודים, כבר מגן ילדים, החל מגיל 3 ועד כיתה י"ב או הגעתו של התלמיד לגיל 18, המוקדם מביניהם ובחינוך המיוחד מגיל 3 עד גיל 21. החוק קובע כי תלמיד, בגילאים כאמור, חייב ללמוד במסגרת חינוך כפי שהוגדרה ע"י המדינה או לחילופין ללמוד עפ"י תכנית שאושרה ע"י משרד החינוך באמצעות הוריו (חינוך ביתי).

בהתאם לתיקון משנת 2016 לסעיף 3 הורים חייבים לרשום את ילדם ברשות המקומית בה מתגורר הילד, כבר בגיל 3. במידה והורה אינו יודע האם על ילדו להיכנס למסגרת החינוך בשנה הנוכחית או שנה הבאה, סעיף 11 לחוק נותן מענה לתהייה זו: "רואים אדם כאילו הגיע לגיל מסוים בראשית כל שנת לימודים, אם יגיע לאותו גיל עד יום 31 בדצמבר שבאותה שנת לימודים". קטין בגיל לימוד חובה אשר הגיע לישראל כעולה, חייב להירשם ללימודים תוך 30 יום מיום העליה. אם הקטין עבר מקום מגורים מתחום שיפוט של רשות חינוך אחת לאחרת, יש לרשום אותו ברשות החינוך אשר לתחום שיפוטה עבר תוך 30 יום מיום המעבר. 

מי שעובר על הוראות החוק (בנוגע לרישום) כאמור לעיל דינו מאסר עד 14 יום ו/או קנס.

סעיף 4 לחוק לימוד חובה קובע כי הורים (או מי שהקטין נמצא ברשותו, פיקוחו או השגחתו) יהיו אחראים להגעה סדירה של התלמיד למוסד החינוכי בו רשום. לא הגיע התלמיד, שגילו מתחת לגיל 15, באופן סדיר ללימודיו, דינו של כל אחד מהוריו מאסר חודשיים או קנס, אלא אם הוכיח הורה מעל לכל ספק סביר כי עשה כמיטב יכולתו כדי לוודא שילדו מגיע ללימודים באופן סדיר.

בכל מקרה אין להעמיד הורה לדין אלא לאחר שמנהל המוסד החינוכי הודיע לו בדואר רשום כי ילדו אינו מגיע ללימודים והילד המשיך להחסיר לימודים.

תלמיד אשר נעדר מלימודיו באופן אשר, לדעת מנהל המוסד, פוגע מהותית בלימודיו או נעדר 7 ימים רצופים או 14 יום שאינם רצופים (ללא סיבה מוצדקת), יראו אותו כתלמיד אשר אינו לומד באופן סדיר כאמור בחוק.

מנהל המוסד החינוכי חייב בדין לדווח, כאמור בתקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך), על כל תלמיד אשר אינו לומד באופן סדיר, תלמיד אשר לא ביצע רישום לשנה החדשה למוסד החינוכי אליו היה רשום או שנרשם אך לא הגיע מתחילת השנה.

בית משפט שדן בעבירה לפי חוק זה ישמע את דעתו של עובד סוציאלי או קצין ביקור סדיר ואם יתאפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי מבית ספר שבו לומד הקטין.

אם יוכח שהקטין עבד בשכר בתקופה בה לא הגיע ללימודיו, רשאי בית המשפט לחייב הורה בקנס נוסף, וזאת בנוסף לכל עונש אחר שכבר הוטל עליו עפ"י חוק זה.

אם יוכח לשר החינוך כי לאחר תשלום הקנס למד הקטין שנה אחת באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, רשאי השר להורות על החזרת הקנס להורים.

חוזר המנכ"ל תשע"ז/7(א) 2.3-9 "מביקור סדיר למניעת נשירה" החל מיום 1.3.2017 מסדיר את הנהלים החלים על המוסד החינוכי בנוגע לביקור סדיר של תלמידים. בעוד חוק לימוד חובה מטיל אחריות בלעדית על הורי התלמיד לביקורו הסדיר במסגרת החינוך, הרי שחוזר המנכ"ל מחיל אחריות זו גם על מסגרת החינוך: "בצד חובתם של ההורים, חובה על רשות החינוך המקומית להבטיח את לימודיו של ילד או נער במוסד חינוך מוכר. בנוסף על אלה, מחובתם של רשות החינוך המקומית ושל מוסדות החינוך לנקוט צעדים ופעולות להכלתו של הילד או הנער במוסד החינוך ולהבטיח את התמדתו ואת המשך לימודיו במסגרתו. בנסיבות שבהן תלמיד הורחק או נשר או הונשר מהמוסד החינוכי על רשות החינוך המקומית ועל מוסד החינוך שהתלמיד היה רשום בו (באמצעות הרשות המקומית) לבצע פעולות לשילובו מחדש במוסד חינוך אחר".

"מתפקידו של בית הספר ליצור, ככל האפשר, תנאים לימודיים, חינוכיים, רגשיים וחברתיים המותאמים ליכולותיו ולנטיותיו של התלמיד, תנאים המתאימים לצרכיו ולכישרונותיו כמו גם לקשייו, באופן שיתאפשר לו לממש את יכולותיו הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות. כדי לאפשר מתן מענה הולם ככל האפשר לתלמיד על רשות החינוך המקומית לנקוט צעדים שיאפשרו יצירת רצף לימודים החל מגן הילדים ועד סיום הלימודים בבית הספר התיכון. מכיוון שלמעברים בין מוסדות החינוך במערכת החינוך השפעה על נשירת תלמידים, ומכיוון שמעברים אלה דורשים תהליכי הסתגלות לימודית, חינוכית וחברתית מצד התלמיד, יש לעשות מאמץ ליצור רצף לימודים עם מספר מזערי של מעברים של התלמיד בין מוסדות החינוך בשלבי החינוך השונים".

בנוסף לכך, חוזר המנכ"ל מגדיר מיהו תלמיד הנמצא בנשירה סמויה: "תלמיד הרשום ומשובץ במוסד חינוך אך הוא נעדר מלימודיו 7 ימי לימודים רצופים או נעדר היעדרות לא רצופה המצטברת ל-14 ימים ללא סיבה מוצדקת; או: תלמיד הנעדר מלימודיו לעתים כה תכופות עד שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו ולמרות פעולות להשבתו לפי הוראות חוזר זה לא חזר ללימודיו; או: תלמיד המתאפיין לפחות באחד מאלה: שוטטות בשטח בית הספר ומחוצה לו בשעות הלימודים, נוכחות פיזית בכיתת הלימוד אך ללא תפקוד לימודי, קושי למלא אחר חוקי מוסד החינוך, קשיי הסתגלות וקשיים התנהגותיים, מעורבות נמוכה בלימודים ובפעילויות אחרות בבית הספר".

על מוסד החינוך לגבש תכנית לימודית- חינוכית אשר תיתן מענה לתלמידים ותבטיח את הכלת התלמידים, ביקור סדיר והתמדה של תלמידים בלימודים. התכנית תותאם לצרכי התלמיד בסכנת הנשירה ותוצג להוריו תוך קבלת התייחסותם, וזאת טרם ליישומה. התכנית תכלול התייחסות להיבטים רגשיים, לימודיים, חינוכיים וחברתיים של התלמיד הספציפי למענו נבנית התכנית. ניתן לבנות תכנית קבוצתית, אשר תכלול התייחסות נפרדת לכל תלמיד, קבוצה זו תמנה עד 5 תלמידים.

בכל רשות חינוך מקומית תוקם ועדת התמדה אשר תעזור למוסד החינוכי למנוע נשירה ולהבטיח ביקור סדיר של תלמידים. כמו כן, הועדה תעקוב אחרי ילדים הנמצאים בנשירה גלויה וכן אחר ילדים הנמצאים במסגרות חינוכיות שאינן מוסדות לחינוך רגיל, כגון מוסדות חסות הנוער, בתי מעצר ומסגרות לנוער מנותק.

קצין ביקור סדיר מעבר לתפקידו באכיפת חוק לימוד חובה חייב לפעול למניעת נשירה בהתאם לנהלים הקבועים בחוזר המנכ"ל.

על מנת לאכוף את חוק לימוד חובה מסדיר חוזר המנכ"ל נהלים ברורים ומועדים לפעולות האכיפה הנתונות לגורמי החינוך והאכיפה בחוק.

לא הגיע התלמיד 7 ימים רצופים, ללא סיבה מוצדקת, יוציא מנהל המוסד מכתב להוריו המתריע על אי הגעה ויודיע במכתב כי אי ביקור סדיר מהווה עבירה על החוק. המכתב ירשם בשפה בה מלמד ביה"ס ובד בבד רשאי מנהל המוסד לצרף מכתב, בנוסח הקבוע בחוזר המנכ"ל, בשפת האם של הורי התלמיד. העתק המכתב יועבר לגורמים מפקחים במשרד החינוך. 

בחלוף 3 ימים ממשלוח המכתב יפנה מנהל המוסד לקצין ביקור סדיר לבחינת הצעדים שננקטו כדי להחזיר את התלמיד ללימודים סדירים.

בחלוף 7 ימים ממשלוח המכתב, אם התלמיד לא חזר ללימודים, ידווח על כך מנהל המוסד לגורמים המפקחים במשרד החינוך.

בחלוף 21 ימים יבדוק קצין ביקור סדיר אם התלמיד חזר ללימודים, ואם לא ידווח על כך לגורמים המפקחים במשרד החינוך עם העתק ליועץ המשפטי ברשות המקומית.

קיבל מנהל מחלקת החינוך הודעה מקצין ביקור סדיר כאמור ישלח מכתב התראה להורי התלמיד שעומדים לנקוט נגדם הליכים משפטיים בהתאם לחוק או לחילופין שרשות החינוך המקומית שוקלת להעביר את ילדם לביה"ס אחר. מכתב זה ישלח רק לאחר שנבחנו כלל הפעולות שבוצעו טרם לכן וכי פעולות אלה עומדות בנהלים הקבועים בחוזר המנכ"ל כאמור. כן ישקול מנהל מחלקת החינוך לכנס ועדת התמדה בעניינו של התלמיד.

בחלוף 30 ימים ממשלוח המכתב ובמידה והתלמיד לא חזר ללימודים סדירים, ידווח מנהל המוסד לגורמים המפקחים במשרד החינוך. אם לתלמיד טרם מלאו 15 תבחן האפשרות להגיש כתב אישום נגד ההורים, במידה וגילו של התלמיד עולה על 15 תכונס ועדת התמדה בעניינו.

טרם הגשת כתב אישום יזומנו הורי התלמיד בכתב (מכתב רשום עם אישור מסירה) לשימוע בפני התובע העירוני. הזמנה לשימוע תכלול את הסיבה להזמנה.

בשימוע יהיו נוכחים, מלבד התובע העירוני, מנהל ביה"ס, קצין ביקור סדיר, המפקח האזורי וכן גורמים נוספים, כולל גורמי רווחה, והכל בהתאם לשיקול דעתו של התובע העירוני. למרות זאת, החלטה בדבר הגשת כתב אישום היא של התובע העירוני בלבד.

בשימוע הצדדים ינסו להגיע לכדי פתרון בדבר חזרתו של התלמיד ללימודים סדירים בביה"ס בו רשום או העברתו לביה"ס אחר.

בסיום השימוע יתקיים דיון פנימי בין גורמי המקצוע ובו יוחלט לגבי המשך הליכים, כולל הגשת כתב אישום.

בחלוף 60 ימים ממשלוח המכתב, היה והתלמיד לא חזר ללימודים סדירים, יבקש מנהל המוסד לגרוע את שמו של התלמיד מרשימת התלמידים בביה"ס ולהעבירו לביה"ס אחר, והכל בתנאים הקבועים בחוזר המנכ"ל.

סעיפים 28 ו-29 לאמנה לזכויות הילד קוראים למדינת ישראל להבטיח לכל ילד במדינה הזדמנות שווה לחינוך.  חוזר מנכ"ל תש"ס/ 10 (א) 3.4-3 'החלת חוק חינוך חובה גם על ילדי עובדים זרים בישראל' מיום 1.6.2000 החיל חובה זו כבר אז כלפי ילדים החל מגיל 5 החיים בישראל מעל 3 חודשים, ללא כל קשר למעמד הוריהם, והורה למדינה לכלול אותם במצבת התלמידים וליתן להם את כל הזכויות הניתנות לילדי ישראל בהתאם לחוק לימוד חובה.

סעיף 3.1 לחוזר מנכ"ל 2.3-9 "מביקור סדיר למניעת נשירה" משנת 2017 קיבע והרחיב חובה זו כלפי ילדים מגיל 3 עד כיתה י"ב: "חובת הלימוד חלה גם על ילדים ועל נערים המתגוררים בישראל ללא כל קשר למעמדם במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, בתנאי שהם הציגו במועד הרישום אסמכתאות המעידות על שהותם בישראל בהווה או בתקופה עתידית, לתקופה רצופה שלא תפחת מ-3 חודשים".

הזכות לחינוך אינה זכות מובנת מאליה. זו זכות הפותחת צוהר לעולם של הזדמנויות, מימוש עצמי, התפתחות אישית ורווחה כלכלית. מאחלת לכל התלמידים שנת לימודים פוריה!

עורכת דין תמר טסלר
צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי

אנחנו ממליצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *